איי לייק מייק: האוונגליסטים וישראל

כבר נבחר דונלד טראמפ ובחר באוהבי ישראל לקבינט שלו, והנה חזרו התלונות הידועות על "קיצוניים" ו"משיחיים" שהגיעו לגדולה אצל בעלת בריתנו, ומה נעשה עכשיו אם לא נוכל לקושש לחץ אמריקני על הממשלה בישראל. ואת הביקורת הזאת מותחים אנשים שתמכו ברעיון הגאוני להביא ארצה אלפי רוצחים מתוניס שנשבעו להשמידנו, לציידם בנשק ולבקש מהם שישמרו עלינו מפניהם. שלושה פרסי נובל.

עוד זה מדבר וזה בא: מייק הקאבי נבחר לכהן כשגריר ארה"ב בישראל. האיש נוצרי דתי ציוני, אוונגליסט התומך בכל מאודו בשיבת עם ישראל לציון לאחר גלות ארוכה כפי שחזו נביאי ישראל, לכל מרחבי ארצנו. הוא לא היחיד בממשל טראמפ. האוונגליסטים, המונים מאות מיליונים ברחבי העולם, חוזרים לחזית הפוליטיקה העולמית.

יש הרבה מה לדבר על מקורותיו ההיסטוריים והתיאולוגיים של הזרם הזה. הוא מסמן רעידת אדמה תיאולוגית, שינוי אמוני אדיר שבמונחים היסטוריים אפשר להשוותו עם הרגע המכונן שבו הפכה הנצרות לדת האימפריה הרומית במאה הרביעית. במשך מאות שנים הייתה "תיאולוגית ההחלפה" העיקרון המכונן של הנצרות, לפיה, מכיוון שהיהודים דחו את משיחיותו (ואלוהותו) של ישו, הרי שהאל ביטל את מעמדם כעם הנבחר והחליפם בנצרות. מאז נותרו היהודים רק "ישראל שבבשר", כלומר הצאצאים הביולוגיים בלבד של עם ישראל התנ"כי, בעוד שהנצרות הייתה ל"ישראל שברוח", כלומר עם ישראל האמיתי (Verus Israel). מאז, בכל מקום שנזכר בתנ"ך "ישראל", הנצרות קראה זאת כמכוון לכנסייה. מעקרון העל הזה נולדו סעיפי אמונה והנהגה, וגם האנטישמיות.

בשנות השלושים של המאה ה-19 באנגליה, החליט כהן דת נוצרי בשם ג'ון דרבי לקרוא את התנ"ך כמות שהוא. מבחינתו, ישראל בתנ"ך נותר העם היהודי ולא הכנסייה. אם נביאי ישראל התנבאו על חורבנה של ירושלים וגלותנו, הרי שגם נבואות הנחמה על שיבת ישראל עתידות להתקיים, ומצווה על המאמינים בתנ"ך לעזור ליהודים להגשים את החזון. האוונגליסטים דוחים בחריפות את תיאולוגית ההחלפה; עבורם, אלוהים לא עזב את עמו ולא החליף אותו באחרים.

אחד הפסוקים המצוטטים ביותר בפיהם נמצא בבראשית יב, ג. האל קורא לאברהם לעזוב את ארצו ומולדתו וללכת אל הארץ המובטחת, ואז מוסיף: "וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְנִבְרְכוּ (יתברכו) בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (אומות העולם)". האוונגליסטים רואים בפסוק הדרכה מעשית, דתית ופוליטית: מי שעוזר לעם ישראל יבורך, ומי שנלחם בו ומציק לו - יקולל. בראייתם ההיסטורית, מי שהתייחס ליהודים בכבוד, הצליח, ומי שגירש והגלה ורדף אותם, נעלם בסופו של דבר או הידרדר. גם ארה"ב לתפיסתם, הגיעה לעמדה של מעצמת על בגלל תמיכתה במדינת ישראל וביהודים. בוועידה אוונגליסטית שמעתי לא פעם את המשפט: "אנחנו פטריוטים אמריקנים ולכן תומכים בישראל".

האוונגליסטים הם דתיים מאוד, ויש לבחון כל ציטוט שלהם בפריזמה אמונית תיאולוגית. חשוב לא ליפול לציטוטים חלקיים אלא ללכת אל המקור ולשמוע את כל הדרשה. מניסיון, כמעט תמיד מבינים את הדברים אחרת. בנושא האפוקליפסה, מלחמת גוג ומגוג ("ארמגדון") ושיבת משיחם, אלה אמונות שאין להן היבט מעשי, ממש כמו אצלנו. גם אנחנו מאמינים בביאת המשיח ובנבואות יחזקאל מדובר על מלחמות עולמיות. הרוב נמנע מלעסוק במיסיון בקרב יהודים.

בכל מקרה, מדיניות החוץ שלנו כמעט אף פעם לא מנצלת את העושר התרבותי הגדול של בני שיחנו, את אמונותיהם והשקפתם התיאולוגית לטובת חיזוק היחסים בין המדינות (לרוב, משתמשים בזה כדי להפחיד), וחבל. התרבות והאמונה משפיעות על אומות לעתים יותר מאינטרסים כלכליים וביטחוניים. "ערכים משותפים" הם כמובן הדמוקרטיה, זכויות אדם, חופש הקניין ועוד, אבל לא פחות מכך גם אמונת אברהם, נביאי ישראל ושיבת ציון. ברוך הבא לארץ הקודש, מייק הקאבי.