יום טוב למחצה

העורב השחור יריב לוין, שהוריד על עם ישראל את המהפכה השיפוטית לא הצליח עד כה להביא שום סעיף ממשי בדרך לדיקטטורה. אני חש כמי שהולך להפגנות מדי שבת כי עלה בידינו לבלום תופעות חמורות. עוד לא ניצחנו אבל בוודאי לא הפסדנו.

בשעה זו, 22:00 בלילה הריני מבקש לציין שתי עובדות:

- היום בעוד כשעתיים אמור היה להסתיים מועד האולטימטום אותו נתן בג"ץ לעורב השחור יריב לוין לכנס את הוועדה למינוי שופטים ולמנות את השופט יצחק עמית. לוין גם התחייב לשותפו גדעון סער לכבד את החלטת בג"ץ. אם היה עומד בדיבורו היה זה נצחון אדיר למי ששם את הכתר לפעילותו על שמירת שיטת הסניוריטי. אם לא היה עושה כן, הרי הוא עובר על החוק, ראוי לנבצרות ומשקר לשותפו שביחד הביאו תוכנית רעה לפירוק בית המשפט העליון. כך או כך המזימה אומנם לא חוסלה אבל נבלמה. ( ולוין סחט 10 ימים נוספים מהשופטים בניגוד לעמדת היועצת המשפטית).

- חודשים ארוכים שומע כל אזרח ישראלי שבנימין נתניהו הוא הקוסם הפוליטי הגדול שקיים במאה ה-21. הוא עשה כל שביכולתו לשמר את המסגרת הקואליציונית שלו. והנה, הלילה התבשרנו שאיתמר בן-גביר הכריז על פרישת סיעתו מן הממשלה. אין זאת אומרת שספינת הקואליציה טובעת. אבל הפרישה הזאת מלמדת שנשברה כנף בספינת הקואליציה.

"עוד הפור לא נפל אך תודה הוא קורא למשליך הגלגל". כתב נתן אלתרמן בנושא אחר. בן-גביר אומנם מבטיח את הממשלה מבחוץ אבל זה הרבה יותר חלש. אנחנו בדרך. פרישתו מחזקת אותנו עוד ועוד.