מאבק בין הגולה לבין הציונות

רבני הציונות הדתית, זוהי קריאה אליכם. כדי לנצח בשדה הקרב חייבים לנהל מאבק עקרוני בשדה הפוליטי. אי-אפשר לשבת על הגדר.

יצאנו מהגולה, הקמנו מדינה אבל הגולה משתלטת עלינו. הסרטון השבוע של בחורי ישיבה מהזרם המרכזי רוקדים וצוהלים עם השיר "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים" הוא ביטוי לעומק הבור ולעומק המחויבות של מנהיגי הציבור המשרת לתקן.

זה מאבק בין הגולה לבין הציונות. מאבק לחיים. איזה יהדות מובילה אותנו? זו שהקימה מדינה או זו שהתנגדה להקמתה? זו שמתחברת למורשת יפתח, לוחמי דוד, החשמונאים, בר כוכבא או זו של השטייטל?

עולם התורה בסכנה. לא בגלל שחסר חיילים ושרוצים לגייס לצבא עוד צעירים אלא כי המנהיגות החרדית מובילה אותם לאבדון. קרע שלא היה כמוהו בעם היהודי. איבה שמתפתחת על-רקע עיוות היהדות וביטול ערך הערבות ההדדית וחובת מלחמת מצווה.

המערכת הפוליטית משמרת ריק מנהיגותי בכל תחום גם אצל החרדים. נציגיהם עסקנים לא אנשי חזון. לכן רבני המגזר הציוני דתי (לא המפלגה) יאלצו להכנס מתחת לאלונקה. כמו בשדה הקרב. להוביל את החרדים למקום אחר. לכפות בכוח הנאום והעט, בכוח דעת תורה ודעת חכמים על שינוי בחברה הישראלית.

השינוי מחויב לכל צעיר: חרדי, ערבי, דתי או חילוני אבל עיקר המאמץ הוא על אזור ההשפעה החרדי. אין ברירה. איך עושים זאת? מנערים את המפלגה הקרויה בשוגג ציונות דתית ונכון לעכשיו מעבירה תקציב שמעודד השתמטות המונית.

מפעילים לחץ רב. מעודדים צעירים חרדים לעשות תשובה ולהגיע לחיק הציונות. מובילים את מדינת ישראל לתיקון וניצחון בשדה הקרב. אין אחרים, אין מנהיגים בכנסת. לעת הזאת הגעתם למלכות, לעת הזאת לרבנות.