מהפך דרמטי

אתמול צייצתי על המהפך הדרמטי שחל במכון הישראלי לדמוקרטיה שבעבר קרא לחיזוק הכפיפות של השב"כ למרות הדרג המדיני ועכשיו קורא לעצמאות של השב"כ ממרות הדרג המדיני.

היום התבשרנו על מהפך דרמטי שחל בעמדותיו של פרופ' מרדכי קרמניצר, מראשי המכון. עד לא מזמן נהג פרופ' קרמניצר לטעון ש"ההדלפות הן סם החיים של התקשורת" וש"הכלל חייב להיות שאין עושים שימוש באיסור הפלילי על הדלפות. אחרת מייצרים תוצאות מעוולות". היום הסביר קרמניצר כי חקירת השב"כ שנפתחה בעקבות ההדלפות לעיתונאים היא "עבירה פלילית" ומחבלת "בתשתית הערכית של המדינה" ולכן "התחייבה כאן חקירה, ואין בה משום אכיפה בררנית". בקיצור, פרופ' קרמניצר אימץ את הכלל "אמור לי לטובת מי ההדלפה ואומר לך מה עמדתי".

תשאלו ודאי מה פשר המהפך הנוכחי בגישת המכון להדלפות לתקשורת ולכפיפות השב"כ למרות הדרג המדיני. התשובה היא שהמכון הפך לחוד החנית במאבק נגד בנימין נתניהו וזנח את כל היומרות האקדמיות, האתיות והערכיות שלו עבור עקרון היסוד המקודש "האם זה רע לנתניהו או טוב לנתניהו". בקיצור, רל"ביסטים על מלא. אנשי המכון מתגייסים בחדווה לקידום כל עמדה שמזיקה לנתניהו, גם אם קודם לכן הם קידמו עמדה הפוכה בתכלית, ובשנים האחרונות הם בעיקר להוטים לקדם תפיסות אנטי דמוקרטיות קיצוניות.

תופעה זו הגיעה לשיאה לפני הבחירות האחרונות, אז קידמו במכון הצעה להקמת דיקטטורה של הרשות המבצעת במדינת ישראל. ומעשה שהיה כך היה - לפני הבחירות יצא המכון עם הצעת רפורמה ל"החזרת היציבות למערכת הפוליטית" - רפורמה שמטרתה הייתה להחליש באופן משמעותי את כוחה של הכנסת ולחזק באופן דרסטי את כוחה של ממשלה. ואלו עיקרי הרפורמה, לקרוא ולא להאמין:

1. העלאת הרוב הדרוש להתפזרות הכנסת מ-61 ח"כים בקריאה השלישית בלבד ל-80 ח"כים בכל הקריאות.

2. ביטול האפשרות לפזר את הכנסת תוך כדי ההליכים להרכבת הממשלה.

3. ביטול הפיזור האוטומטי של הכנסת בשל אי-העברת התקציב.

4. אם הניסיונות להרכבת הממשלה באמון הכנסת ייכשלו, ממשלה שזוכה לתמיכה הגדולה ביותר בכנסת, תיכנס לתפקידה גם אם אין לה תמיכה של 61 ח"כים.

ברור לכל שהצעות אלו היו מעקרות את הכוח העיקרי של הכנסת על הממשלה - הזדקקות הממשלה לאמון הכנסת והיכולת של הכנסת להפיל את הממשלה - ומאפשרות לממשלה למשול ללא עוררין גם ללא רוב בכנסת.

בני גנץ מיהר לאמץ את עיקרי הרפורמה של המכון לתוך תוכניתו ל"ייצוב שיטת הממשל" בישראל. גנץ אף פרסם את התוכנית שלו במסיבת עיתונאים שנערכה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

אולם, הקואליציה בראשות נתניהו הצליחה לנצח בבחירות ולהשיג 64 מנדטים. עקב כך, המכון עצר לחלוטין את קידום "הרפורמה" שלו והפסיק לקיים ימי עיון בעניינה. לא זאת בלבד, המכון הפך לחלוטין את גישתו ליחסי ממשלה-כנסת ובמקום לקרוא לחיזוק הממשלה מול הכנסת עבר לטעון כי "רק חיזוק הכנסת יבצר את הדמוקרטיה הישראלית".

עכשיו רק תארו לעצמכם שנתניהו היה מחליט אחרי ניצחונו בבחירות לאמץ את ההצעות האלו של המכון ככתבן וכלשונן. הרי מיליונים היו יוצאים אז לרחובות (כולל כותב שורות אלו) והמכון הישראלי לדמוקרטיה היה עומד בראש המזדעקים נגד הקמת דיקטטורה בישראל.

לנוכח ההצעות שהמכון הישראלי לדמוקרטיה קידם בשנים האחרונות, שבינן לבין דמוקרטיה אין דבר וחצי דבר, הגיע הזמן לשנות את שמו ולקרוא לו "המכון הישראלי לאנטי דמוקרטיה".