המרד

השופט יוסף אלרון יצא פומבית נגד יצחק עמית בכנס לשכת עורכי הדין באילת. מדבריו עולה שעמית פוגע בהפרדת הרשויות ומשחית פוליטית את בית המשפט העליון. נעם סולברג, מצידו, הזהיר את עמית מפני מתיחת החבל יתר על המידה. בקרוב, צפוי בית המשפט להכריע בבקשה לדיון נוסף - שאני מעריך שעו"ד דוד פטר, המייצג את המדינה בתיק נציבות שירות המדינה, יגיש. סביר להניח שתוגש בקשה דומה גם בתיק ראש השב"כ.

הכרעה בבקשות לדיון נוסף תיפול ככל הנראה בידי דוד מינץ, שהוא השופט הוותיק ביותר אחרי השלושה שישבו בהרכבים המקוריים (יצחק עמית, נועם נוסולברג, אהרן ברק - דפנה ברק-ארז). עמית מנוע מלהכריע, שכן ישב בדיון עצמו - אם כי, כפי שאנחנו מכירים אותו, לא מן הנמנע שינסה להפעיל לחצים כדי לשמר את שליטתו בהרכבים. אם מינץ יחליט להרחיב את ההרכב לחמישה שופטים - יש סבירות גבוהה שהפסיקות תתהפכנה. מינץ, כידוע, הוא השמרן העקבי ביותר בבית המשפט, שמאלה ממנו סולברג, ולצידו - אם יתמנה - יהיה השופט החמישי הוותיק ביותר: יוסף אלרון.

אלרון כבר הביע את דעתו בנוגע לפסיכוזה האקטיביסטית של עמית. הדם הרע ביניהם עוד זורם מאז ימיהם המשותפים בבית המשפט המחוזי בחיפה. אלרון גם היה מהבודדים שהתנגדו באופן נחרץ לסיניוריטי כשעמית היה המועמד לנשיאות - הוא לא סומך עליו, ולא מעריך אותו.

"הרכב הזהב" שעמית בחר לעצמו - הוא, סולברג, וברק-ארז - אינו ביטוי לכוח, אלא למצוקה. עמית הוא שופט היפר-אקטיביסטי שאין לו כיום תמיכה רחבה בעליון. ברק-ארז היא שותפה אידיאולוגית, והיא מבינה הרבה יותר ממנו במשפט חוקתי ומינהלי. שלושה מהאקטיביסטים הבולטים כבר עזבו: אסתר חיות, ענת ברון ועוזי פוגלמן. מי נשאר לו שהוא יכול לסמוך עליו חוץ מחאלד כבוב? עופר גרוסקופף, שאינו אקטיביסט מובהק אלא נגרר; אלכס שטיין, שמזגזג בין שמרנות לאקטיביזם; יעל וילנר, שהייתה בדעת מיעוט בתיק הסבירות; ויחיאל כשר, שקיבל את הערעור של עירית לינור בנושא התפילה בהפרדה בתל אביב. הרוב שהיה לעמית - 8:7 בפסקת הסבירות, 6:5 בנבצרות, 6:5 בתיק בן-גביר - כבר לא קיים. הוא במצוקה. לכן הוא נאחז בהרכב הזהב שלו.

פרק 34 של משבע עוסק בשאלה האם יפרוץ מרד בבית המשפט העליון. הפרק סוקר את התפתחותם של הזרמים השמרנים והאקטיביסטים לאורך השנים, ומציג תמונה מורכבת של יחסי הכוחות הנוכחיים בעליון - תמונה לא מעודדת מבחינתו של עמית. הוא במיעוט. המפתח נמצא בידיהם של שניים: מינץ - שיכריע בבקשות לדיון נוסף, וסולברג - שופט מצוין אך פחדן מכדי להתעמת חזיתית עם ההגמוניה. לא כך אלרון. הוא לא פחדן.