סרט על חייה של אילנה גור בשם "אישה ברוח" מוקרן לאחרונה בבתי קולנוע רבים בארץ. בחודש יוני נערכו מפגשים לאחר הקרנת הסרט עם אילנה גור, הבמאי, בנה, ודמויות חשובות נוספות בחייה. השיחות איתה מעבירות ממקור ראשון את השקפתה הייחודית על החיים, היצירה, האומנות והגבול הדק שביניהם.
הסרט האוטוביוגרפי, בבימויו של הבמאי המחונן תומר היימן, מגולל את סיפור חייה המרתק של אילנה, ילידת טבריה, שהפכה להיות אחת הנשים המיוחדות והמשפיעות בעולם האומנות. פסלי החוצות שלה מוצבים בערים שונות בארץ. על שם אחד מהפסלים המרשימים האלה הנקרא "אישה ברוח" (הניצב בגן צ'רלס קלור, רחוב נחום גולדמן 2, תל אביב יפו), נקרא סרט זה.
הפסל מתאר דמות אישה גדולת ממדים הניצבת כשהיא משקיפה על הים, חזקה דיה כדי לעמוד איתנה וזקופה מול איתני הטבע. הסרט מספר על מהלך חייה, שופך אור נוסף על אישיותה הייחודית, מפגיש אותנו עם בעלה לני, ילדיה, כמה מהאומנים שקידמה, ומדגיש את החשיבות שיש לחברות וחברי אמת בחייה. מקום חשוב בסרט מוקדש לבית המיוחד שקנתה ביפו בהמלצתו של ידיד קרוב, למרות התנגדותו הראשונית של בעלה לני.
הבית, שעבר שיפוץ יסודי, התגלה כשכיית חמדה והפך למקור משיכה של אנשים מהארץ ומהעולם. ישנם אגפים בבית המשמשים למגוריה הפרטיים, כשהיא נמצאת בארץ, אך רובו הפך למוזאון הפתוח לקהל הרחב. בתחילת הדרך התייחסו אליו בספקנות ולא "פרגנו" לו, אך שום דבר לא הניא את אילנה מלהמשיך בדרכה. הצלחתה המסחרית הראשונה הגיעה מיצירת אבזמים ייחודיים לחגורות שבעזרת הניסיון והתבונה השיווקית של בעלה לני זכו להצלחה מעבר למצופה
1.
הבית המיוחד המכיל את אוספיה הרבים, עבודותיה, ועבודות של אומנים שבחרה, הפך למרכז תרבות ונערכים שם גם קונצרטים, סיורי אומנות ואירועי תרבות נוספים. אפשר ליהנות מהמקוריות, דרך המחשבה הלא שגרתית שלה, התעוזה והחומרים בהם היא משתמשת, שחלקם היא מלקטת "מן המוכן" ( ready mades). היא משלבת חומרים שונים אטומים ושקופים, חלקים ומחוספסים, יציקות מעשה ידיה מברונזה, ברזל, בניין ובטון בשילוב עם טקסטילים וחומרים נוספים. המתח בין האיכויות המנוגדות של החומרים מוסיף לדרמטיות ולכוח המשיכה של העבודות. דוגמה לחומרים שלוקטו על ידה הן גולגלות של פרות שתחת ידיה הופכות ליצירות אומנות המבליטות את היופי של האומן הגדול ביותר - הטבע. היא גם אספה כלי חקלאות קדומים "מורגים", המדגישים את הקשר אל הארץ, החקלאות והאדמה, מקדמת דנא.
אילנה גור עושה זאת בדרכה המיוחדת" מבלי להתחשב במכשולים או מעצורים. המיקום המיוחד של המוזאון, כולל הנוף ההנשקף מהגג, וחללי הפנים השונין, שכל אחד מהם מהווה תערוכה בפני עצמה, מוסיפים לעוצמת החוויה של המבקרים במקום.
|
|
|
|
|
עבודתי "טלית-כפיה" שהייתה תלויה בשנת 1997 במוזיאון [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
ספר הכולל מידע על חייה ופועלה של אילנה גור, ראה אור בשנת 2017. גורי תוארה על-ידי העורכת שלו, צופיה דקל-כספי, כ"יוצרת, אומנית, פסלת, מעצבת ואספנית אומנות אינדיוודואליסטית ואוטודידקטית. מקורות ההשראה שלה פזורים ברחבי העולם, אך העשייה שלה נעוצה עמוק בישראל.”
לדעתי, יש חשיבות מרובה לסרט שנוצר השנה. הוא מפגיש אותנו פנים אל פנים עם אומנית ייחודית זו, שמוכיחה בדרכה שעם כישרון, התמדה ומזל ניתן להצליח. השאלה המהדהדת ברקע היא מה יהיה עם מפעל חיים ייחודי זה בעתיד.
|
|
|
|
1. אחת הכתבות האוהדות על אילנה והבית המיוחד שהקימה פורסמה עלידי תחת הכותרת "יוזמה ויצירתיות נשית" בגיליון 145 של "במת האישה", עמ' 46. ספטמבר 1997.
|
|