סכנת האיום הרקטי מיהודה ושומרון

גילוי רקטות ביהודה ושומרון במרחק שניתן להגדירו כמטווי אבן מהגבול-לא-גבול בינינו לבינם, הוא אות מבשר רעות. הוא בעיקר - כתובת על קיר, תמרור אזהרה, פעמון אזעקה. בהינתן מניע ברור, מוטיבציה ברורה, יכולת הולכת ומשתפרת והבנת הנזק הפוטנציאלי הגלום בירי רקטי אל ערי ישראל ויישוביה, לא מפתיעות כלל ועיקר ההכנות וההיערכות של הפלשתינים לשימוש בנשק הרקטי. ייצור רקטות לטווח קצר הוא קל-ביחס. הידע והאמצעים זולגים חרף אמצעי הזהירות הננקטים (אולי לא מספיק), הנכונות והרצון לעשות שימוש בנשק "פרימיטיבי" זה התגבשו זה מכבר. המעט שנמצא, לפי שעה, אצל גורמי הטרור העוינים מעבר לגדר מחייב ביטול לאלתר של מדיניות ההכלה.

שבעה באוקטובר הארור של שנת 2023 השכים את כולנו מחזיונות השווא שלנו על אודות היריבים המרים שלנו. הטבח הנורא, אשר לא נדרשת המתנה עד לפרסומן - השד יודע אם בכלל ואי מתי - של תוצאות ועדת חקירה (אותו שד יודע או לא האם תוקם ועם תוקם - מתי תפרסם את ממצאיה), אמור לצרוב בתודעה שלנו איסור בתכלית האיסור להשלים עם מציאות, שבה, במרחק הד, הולך ומתחזק, מתגבר והולך, איום, אשר אם יתממש יהווה לא רק עליית מדרגה בטרור המתחולל ביהודה ובשומרון ואורב לנו בין סמטאות מחנות הפליטים שבו או בבתי 'בלתי מעורבים' לכאורה אלא במעבדות תת-קרקעיות, שבהן מייצרים רקטות ומחמשים אותן בראשי נפץ הרסניים, אלא קפיצת קומה.

אסור לנו לישון בשקט. אסור לנו לישון בכלל. ערים על משמרתנו 24/7 עלינו להבחין בכל ניסיון להוציא לפועל את האיום הרקטי בחזית זו ולסכלו מבעוד מועד. מה שאותר עד היום הוא, סביר להניח, קצה קרחון. האויבים שלנו מפיקים לקחים, לומדים תוך כדי תנועה, לומדים היטב גם מהכישלונות שלהם לא רק מההצלחות שלנו. לומדים את נקודות התורפה בבטן הרכה שלנו, במותניים הצרות, לומדים את עקבי האכילס שלנו, את המקומות שבהם אנחנו רכים ופגיעים.

האיום הרקטי הנשקף לנו מיהודה ושומרון לא נראה, בשלב זה, חמור או חריף כפי שהוא אמור להיראות. גם אם זה לא נשק שובר שוויון הוא מכרסם בעליונות שלנו. שימוש בו יעיד על שבירת מחסום הפחד והרתיעה של האויבים שלנו.

אני רוצה לקוות ולהאמין כי כל גורמי הביטחון באשר הם מגויסים למשימת איתור מעבדות, שבהם מייצרים רקטות ומקומות שבהם הן מאוחסנות - מעל הקרקע ומתחת לה. אסור בשום פנים ואופן לראות בניסיונות האחדים, לפי שעה, (שכשלו) לשגר רקטות לעברנו כסימן של חוסר יכולת לשגר אותן או כאי הבשלת הטכנולוגיה הלא מסובכת המאפשרת את שיגורן. נכון ונדרש לראות בעצם התעוזה לשגר אותן כהצלחת השיגור.