הסולנים הם בוגרי מיתר - הסטודיו של האופרה הישראלית בהשתתפות תזמורת בארוקדה ומקהלת האופרה. הפקה מקורית של " יולנטה" מאת פיוטר איליץ, צ'ייקובסקי, מופקת לראשונה באופרה הישראלית בבימויה של שירית לי וייס וניצוחו של דן אטינגר. זוהי יצירה המראה את החיפוש אחר האור הפנימי הקיים בכל אדם. סיפורה של הנסיכה העיוורת יולנטה שאביה בודד אותה מהעולם בטירה מבודדת כדי שלא תדע מי היא ומה מקומה בעולם, מגלה בעקבות מפגש עם גולדיי האביר הרוזן את האמת.
יוסף ברדנשווילי, המלחין הישראלי עטור הפרסים שהלחין גם את "הדיבוק" בהבימה", יצר בכורה עולמית ל"דיבוק" באופרה. המוזיקה נעה בין רגעי ושמחה לבין תהומות האכזבה. הבמאי עירן ריקליס כתב גירסה חדשה לסיפור אהבתם של לאהל'ה וחנן. חוסר היכולת של החברה לקבל את בחירתם, היצרים, התשוקה והמאבקים הפנימיים עולים להם בחייהם.
לא נפקד מקומה של "חליל הקסם", מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט, אופרה המופיעה על במות העולם כבר למעלה מ-230 שנה, והאופרה "סלומה" מאת ריכרד שטראוס, בבימויו עטור הפרסים של איתי טירן. האופרה שתחתום את העונה היא הפקה חדשה של "טוסקה" מאת ג'אקומו פוצ'יני בבימויו של עידו ריקליס ובניצוחו של דן אטינגר. הסיפור המקורי על המאבק בין זמרת האופרה טוסקה ובעלה הצייר לבין נציג שלטון מושחת שמנסה להשתיק את מתנגדיו ומנצל את כוחו לצורך השגת טובות הנאה אישיות הוצג ברומא במאה ה-18, אך רלוונטי בכל תקופה וגם בימינו.
ההפקה כוללת סולנים מהארץ ומחו"ל, עם מקהלת האופרה ותזמורת האופרה-התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. העלויות הגבוהות של ההפקות הכוללות גם תפאורה ותלבושות מהודרות, תואמות תקופה, מצריכות מקורות הכנסה רבים. בתשובה לשאלות הקהל נמסר שהתקציב של האופרה השנה הוא 80 מיליון שקל לשנה שרבע מהם ניתן על-ידי המדינה, והיתר על-ידי העירייה, תרומות ורכישת כרטיסים. "מזה ארבעים שנה מהווה האופרה הישראלית בית שמטפח ומצמיח מוזיקאים ויוצרים, בית לצוותים שמחוללים קסם על הבמה ומאחוריה ולקהל הנאמן ששותף למסע האמנותי והתרבותי, שהיא יוצרת. מתוך הבית הזה נולדות בכל עונה יצירות חדשות, הנעשות בתשוקה בכישרון ובאמונה בכוחה של אומנות לחולל שינוי ולהעמיק חיבור אנושי".
תפוס כינוי יחודי
הרווח הנקי ברבעון טיפס ב-12% ל-101 מיליון ש"ח, אך קופת המזומנים התכווצה ב-81% ל-119 מיליון ש"ח 
