תצפית אווירית איתרה פעילות חריגה של חמאס שעות לפני מתקפת שבעה באוקטובר

ב-1 בינואר 2026, פרסם יואב זיתון כתבה באתר ynet שכותרתה: "מפעיל הכטב"ם שטס מעל עזה בליל 7.10: "ראיתי תזוזות בעמדות החירום של חמאס. אבל התפיסה למעלה הייתה שזה עוד תרגיל".

בכותרת המשנה נכתב: "בלעדי: רס"ן ט' חזר ב-6/10 מתאילנד למשמרת "רגילה ושקטה", וב-04:00 הופנה כלי הטיס שלו מלבנון לעזה - כך שהיה יחיד שטס בשמי הרצועה באותו לילה. כעת הוא חושף לראשונה: "ראיתי תנועה ערה בנכסי החירום של חמאס, עם אנשים שסוחבים ציוד על הקרקע וכלי רכב נוסעים. דיווחתי לפיקוד הדרום ולשב"כ. זה לא נראה חריג, הדיבור היה שזה אימון".

להלן קטעים מהכתבה:

רס"ן ט' (26) הוא מפעיל כטב"ם מסוג זיק ביחידה 52 של חיל-האוויר, בבסיס פלמחים. ב-6 באוקטובר הוא חזר לארץ מתאילנד, ובלילה כבר עלה למשמרת שבמהלכה הפך למפעיל הכטב"ם היחיד שטס בשמי רצועת עזה בלילה שלפני 7.10.

בתחקיר "7 ימים" נחשף כי כשמוחמד דף שמע על כך שבאוויר יש כטב"ם אחד בלבד, שעורך סיור שנראה שגרתי, וכי בצד הישראלי לא נראית היערכות מרשימה, הוא חשד כי צה"ל מתכנן לו מלכודת - ושקל לבטל את המתקפה כולה. הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, הנחה אומנם באותו לילה לשגר כטב"ם נוסף לטובת איסוף חזותי איכותי, אך ההוראה לא מולאה בסופו של דבר. ולמרות שרס"ן ט' ראה דברים באוויר, הדיווחים שלו נתפסו כתרגיל של חמאס בלבד.

[...]

איך עבר עליך הלילה שלפני המלחמה והשינוי הגדול בבוקר?

"למעשה, התקיפה שעשיתי בבוקר אחרי שהחלה הפלישה הייתה הראשונה בחיי כי סיימתי את ההסמכה רק כמה חודשים קודם לכן. לאחר קורס מפקדי משימה טסתי לחופשה בתאילנד, וחזרתי לארץ ב-6.10 ישירות למשמרת רגילה ושקטה בקרון ההפעלה של הטייסת בבסיס פלמחים. התחלתי משמרת בבט"ש וסיימתי אותה במלחמה".

לדבריו, "זו הייתה משמרת סטנדרטית, מ-02:00 בלילה עד ל-06:00 בבוקר, בזירת לבנון. בשעה 04:00 הבינו שמשהו קורה בעזה, אז הופניתי לזירה הדרומית. ראינו דברים זזים ומתרחשים סביב 05:00, אבל רק על הנקודה שהכטמ"ם סרק בעיר עזה. בסוף זו ראיית קשית, אתה רואה כמה עשרות מטרים על עשרות מטרים, למשימה איסופית מסוימת שקיבלתי. אי-אפשר כך לחבר תמונה גדולה. אז ראיתי תזוזות בעמדות החירום של חמאס, אבל לא ידענו לחבר את זה לתמונה גדולה של יציאה מתקרבת למתקפה הגדולה בהיסטוריה של ארגון טרור".

רס"ן ט' אומר כי "דיווחתי זאת מעלה, גם כשראיתי הרבה דברים זזים, אבל מערכתית איש לא הבין שמשהו גדול קורה ברצועה. קפצנו עם הכטמ"ם מעל לכמה נכסי חירום של חמאס, לא נכסי שגרה, כמו מפקדות. ראיתי שם תנועה ערה עם אנשים שסוחבים ציוד על הקרקע וכלי רכב נוסעים - אבל למעלה התפיסה הרווחת הייתה שמדובר בעוד תרגיל, ושהם עדיין בעומק הרצועה, ולא מתקרבים לגבול".

"זה היה בלב העיר עזה", הוא מחדד. "הייתה לי מצלמה שלא מתעדת הרי את כל השטח. העבודה שלנו הייתה מול שב"כ והייתי למעשה עם הכטמ"ם היחיד של צה"ל בשמי הרצועה בלילה שקדם למתקפה. לקראת 06:00 בבוקר קידמו לעזה כטמ"מ נוסף (שפעל באיו"ש, י"ז), אבל אני הייתי היעיל יותר".

בדיעבד, לא הייתי צריך לצלצל בפעמונים חזק יותר באותו הלילה?

"אגף המבצעים העביר אותנו באמצע הלילה מלבנון לעזה, ובשעה 04:00 כאשר ראיתי התזוזות, אמרתי שזה יחסית חריג. אבל, לכל הגורמים המנוסים שראו ועודכנו על כך, גם שב"כ שהיה מולנו בקשר, זה לא נראה חריג. הדיבור היה שזה אימון של חמאס. לקראת 06:00 כבר לא זזו יותר למטה, ואז חטפנו את ההפתעה גם בקרון, כי ב-06:29 היה המטח המטורף שכוון גם אלינו. נפלו רקטות ליד הקרון שלנו והוא ממש רעד. זו הייתה הפתעה מצבית".

[...] [סימוכין1]

תוכן הדיונים במטכ"ל ב-7 באוקטובר לפנות בוקר בראשות הרמטכ"ל וראש אמ"ץ

בתוכנית "עובדה" בערוץ 12, אשר שודרה ב-7 במרס 2024, הציגה אילנה דיין קטעים משלושה מסמכים בסיווג סודי ביותר, מקור שניים מהם במטה הכללי והשלישי ביחידת 8200.

המסמך הראשון הוא סיכום הדיון בשעה 4 לפנות בוקר בראשות הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי, שעתיים וחצי לפני תחילת מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. להלן קטעים מתוך תוכן המסמך שהוקרן על המסך:

סתמצ [סיכום תמונת מצב] פעילות חריגה ברצ"ע 07/0400 - סיכום הרמטכ"ל. בפתח דבריו הדגיש הרמטכ"ל שבשלב זה נדרש להעמיק בסיבת האירועים, ללא הסתמכות על תפיסות לפיהן קיים חוסר ההיגיון בפעולה התקפית יזומה של חמאס

[קטע חסר]

הרמטכ"ל הנחה לשפר את יכולות האיסוף למול האירוע בכל...

[קטע חסר]

3. הרמטכ"ל הנחה לבחון מטרות תגובה מהירה [לרבות סיכול בכירים]

[קטע חסר]

(ביט)חוניות ולהקפיד על היערכות זהירה ככל (קטע משפט חסר) הפעלה.
[קטע חסר]

ראש אמ"ץ הדגיש... שמירה על המקורות הרגישים...

(קטע משפט חסר) מול הגופים.
[קטע חסר]

8. הרמטכ"ל קבע שבהיעדר התפתחויות משמעותיות נוספות, חתמצ (חיתוך מצב) נוסף בראשותו יתקיים בשעות הבוקר.

המסמך השני הוא סיכום הדיון בשעה 04:30 לפנות בוקר בראשות האלוף עודד בסיוק, ראש אגף המבצעים, שעתיים לפני תחילת מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. להלן קטעים מתוך תוכן המסמך שהוקרן על המסך:

התייעצות למול פעילות חריגה ברצ"ע בראשות ראש אמ"ץ - 7 באוקטובר 2023 (04:30). לאחר התייעצות (בנפרד) סרה"ש [סגן ראש השב"כ] מ' פד"מ [מפקד פיקוד הדרום] רח"ט [ראש חטיבת] המבצעים רח"ט [ראש חטיבת] מחקר.

סיכום ראש אמ"ץ

(א.) התרחישים שעל הפרק

1) תרגיל כוננות של חמאס.

2) הגברת מוכנות למול חשש מפעולה ישראלית [קטע משפט חסר]

3) היערכות לפעולה כלשהי נגד ישראל בשעות הקרובות (עזה או איו"ש), לר[בות]

[קטע חסר] אסדה, פשיטה, חטיפה, פיגוע חריג, ירי רקטי, חדירה אוירית כלשהי וכו'.

[קטע חסר] [הקצאה]

1) שני כלים כבדים [כטב"מים] ברצ"ע [ברצועת עזה].

2) כלי כבד [כטב"מ] באיו"ש

המסמך השלישי הוא תכתובת פנימית בבסיס ירקון של יחידת איסוף המודיעין 8200 שהופץ בשעה 07:21 בבוקר 7 באוקטובר 2023. [סימוכין2]

מסמכים אלה מעידים, כי הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי הנחה מפורשות לבדוק לעומק את משמעות הסימנים המעידים שאותרו ברצועת עזה מבלי להיות כבולים בקונספציה השלטת אז, ולפיה אין לחמאס אינטרס בהוצאה לפועל של מתקפה יזומה נגד ישראל.

בהתבסס על הנחיות הרמטכ"ל, ראש אגף המבצעים, אלוף עודד בסיוק, הציג שלושה תרחישים אפשריים, הכולל גם אפשרות למתקפה קרקעית ("פשיטה") של חמאס בשטח ישראל, והנחה לתגבר את גזרת עוטף עזה בשני כטב"מים נוספים.

סיכום ביניים

• בהתאם להנחיית הרמטכ"ל, אגף המבצעים במטכ"ל העביר שני כטב"מים מגזרת לבנון לגזרת רצועת עזה על-רקע איתור פעילות חריגה של חמאס העונה על קריטריונים של סימנים מעידים אפשריים לפעולה צבאית.

• מפעיל הכטב"מ שהועבר מגזרת לבנון לגזרת עזה מעיד, כי הוא קיבל משימת איסוף מודיעין בעזה, במסגרתה איתר מהשעה 4 לפנות בוקר עד השעה 6 בבוקר פעילות חריגה, הכוללת תזוזות בעמדות החירום של חמאס, תנועה ערה של אנשים הסוחבים ציוד על הקרקע וכלי רכב נוסעים.

• מפעיל הכטב"מ שעמד בקשר ישיר עם השב"כ ציין, שמדובר בפעילות "חריגה" ודיווח עליה גם לגורמים "[ל]מעלה", במשתמע לרמה הממונה, כלומר סביר שהמידע הגיע גם לאגף המבצעים במטכ"ל.

• לדבריו, כל הגורמים, ובכללם שב"כ, שבחנו את המידע שהעביר בנוגע לפעילות החריגה של חמאס, העריכו שמדובר ב"אימון של חמאס", ולא בסימנים מעידים למתקפה בטווח הזמן המיידי.

הסיבות לאי העברת התרעה לכוחות בשטח על-פי תחקיר צה"ל

בתחקיר שערך צה"ל על מחדל שבעה באוקטובר נטען, כי אחת הסיבות לאי הוצאת התרעה לכוחות בשטח בשעות שקדמו למתקפה הייתה "הרצון להגן על מקורות מודיעיניים", וכי "לא עלה צורך לחריגה בסיכון מקורות". להלן הקטע הרלוונטי בתחקיר צה"ל שפורסם ב-27 בפברואר 2025:

4. הסיבות לכך שלא הועלה מדרג התרעתי:

א. השפעת התפיסה כי ישנה תקופת "רגיעה" והמיקוד הישראלי הוא בסוגיית כוונות חמאס לפיגועים ביו"ש השפיעה על "זווית הכניסה" של גורמי המודיעין והמפקדים שניתחו את המודיעין.

ב. היעדר הערכת מצב מודיעינית סדורה באף דרג מודיעיני.

ג. חלוקת האחריות במחקר בתחום ההתרעה - חולקה באופן דיכוטומי וללא חפיפות בין הגופים השונים, כך שלא היו מנגנוני ביטחון למקרה ואחד הגופים מפספס נתונים מודיעיניים.

ד. טשטוש הגבולות בין האיסוף לבין המחקר והשפעת השיח המבצעי - השינוי באופן צריכת המודיעין בעידן "עושר המידע" הוביל לטשטוש גבולות הגזרה והאחריות בין גורמי איסוף לבין גורמי מחקר והשפיעו על השיח המודיעיני-מבצעי.

ה. פער באופן מיצוי המידע המודיעיני - ריבוי המערכות והתהליכים שנוצר עקב "היצף המידע" הוביל לכך שלאף גורם מודיעיני לא הייתה תמונה מלאה של כלל המידע הרלוונטי.

ו. תרבות ארגונית של עבודה מרחוק ובאמצעות מערכות תקשורת מוצפנות, הובילה לכך שהחמ"לים ומרכזי המודיעין ביחידות עסקו בתיווך ולא בניהול עבודת המודיעין.

ז. היעדר הבנת מיידיות ודחיפות הפעולה הובילה לכך שחלק מהפעולות והערכות המצב נקבעו לשעות הבוקר, כמו גם לרצון להגן על מקורות מודיעיניים יקרי ערך שהיו מסייעים להתרעה על מתווי טרור, ובכך לשמור על חיי אדם. מול הנתונים שעלו בלילה, לא עלה צורך לחריגה בסיכון מקורות והייתה הבנה שהפעולות המבוצעות מספקות מענה מתאים לאיום כפי שהובן בזמן אמת.

5. שיטת הפעולה המודיעינית תאמה את התפיסה כי האיסוף והמחקר על חמאס נעשה בצורה ממוקדת, מול מוקדי עניין ספציפיים ולא על מגוון מקורות מדיסציפלינות שונות. לא היה כיסוי בסיסי נרחב על הארגון וסביבתו. שיטה זו הובילה לכך שפעילות חריגה נרחבת שהתרחשה בלילה ולא הייתה במוקד הכיסוי האסופי לא אותרה. [סימוכין3]

הסיבות לאי העברת התרעה לכוחות בשטח על-פי תחקיר שב"כ

בתחקיר שב"כ למחדל שבעה באוקטובר צוין, כי הכישלון בהבנת תמונת המודיעין נבעה מהגורמים הבאים:

• מסמך תוכנית המתקפה של חמאס (חומת יריחו") שהיה בידי המודיעין מזה למעלה משנה לא היה מונח על שולחנם של חוקרי השב"כ בליל 6-7 באוקטובר.

• חוקרי השב"כ חששו ממיסקלקולציה, כלומר מפני אפשרות שחמאס יפרש בשגגה צעדי כוננות של צה"ל כהכנה למתקפה ברצועת עזה, והדבר עלול להוביל להסלמה למערכה צבאית בלתי רצויה.

• המידע המודיעיני שהתקבל במהלך הלילה "נותח באופן שגוי".

• לא בוצע שימוש במודל ההתרעה שגובש לפני תקופת החגים.

• מידע התרעתי שהתקבל באגף המודיעין במהלך הלילה לא הועבר לשב"כ.

להלן הקטע הרלוונטי בתחקיר השב"כ:

ההחלטות בדיון התבססו על מידע חסר שהיה באותו מועד, הן בשל היעדרה של תוכנית המתקפה על שולחן קבלת ההחלטות, הן בשל מיעוט סנסורים והן בשל פערי כיסוי שלא היו מוכרים. לצד זאת, החשש ממיסקלקולציה לאור אפשרות שחמאס נערך לתקיפה מצד ישראל והדרדרות לכדי לחימה כאשר ברקע - לקיחת אחריות של חמאס לראשונה על פיגוע ביהודה ושומרון (5/10). ממסמכי האמש"ט שנתפסו ברצועה, לומדים כי בחמאס היה חשש מתקיפה ישראלית מיד אחרי החגים.

נמצאו כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני/סיכולי בליל ה-6-7/10: המידע שהצטבר נותח באופן שגוי גם לנוכח ההשוואה להשמשת "הסימים" בחגי תשרי 2022, שהייתה דומה בהיקפה והסתיימה באותו מועד בלא כלום ודיווחי מקורות יומינט על שגרה בחמאס. כמו-כן, לא בוצע שימוש במודל התרעה שתוקף חודשיים לפני כן כחלק מהיערכות לחגי תשרי.

בצד זאת, שליחת כוח "טקילה" כמענה לתרחיש פשיטה נקודתית, הערכת יתר של יכולות המכשול הקרקעי ושל כוחות צה"ל שבגבול, וכן אופי השיח שהתקיים במהלך הלילה בין שב"כ לבין פיקוד דרום - כל אלה, תרמו לתחושת מקבלי ההחלטות כי הפעולות שננקטו הן בהלימה לאיום.

שיתוף פעולה טוב בין אמ"ן לשב"כ לצד היתוך חסר עם מידע אמ"ני, בתוך כך שתי אינדיקציות לפעילות חריגה שזוהו באמ"ן בשעות הלילה של ה-6-7/10 - שלא היו חלק מתמונת המודיעין שהייתה בפני השב"כ באותו הזמן. [סימוכין4]