ודאות בתוך אובדן

הסכם ממון במציאות של מלחמה מתמשכת

במציאות בה נשים נדרשות לאסוף עצמן מחדש תוך התמודדות עם אבל, ילדים, עבודה ושיקום - יש להנגיש מידע משפטי על שכול כחלק מחיזוק החוסן החברתי שלנו

כרמית קופמן יומני בלוגרים תגובות
אובדן של בן זוג במלחמה הוא רגע שבו הכל נעצר, ולצד הניסיון להבין איך ממשיכים הלאה, נשים רבות נאלצות להתמודד עם שאלות כלכליות ומשפטיות, מסמכים והבנה של זכויות. אנסה לעשות סדר באחד הנושאים הרגישים והפחות מדוברים בתקופה זו: הסכם ממון במקרה שבו בן הזוג נפל - על-מנת להזכיר שוודאות משפטית אינה פריבילגיה, אלא צורך אנושי בסיסי. הסכם ממון אינו מקל על הכאב, אך עשוי למנוע כאב נוסף.

מה קורה להסכם ממון לאחר פטירה?

הסכם ממון אינו מתבטל עם נפילת בן הזוג, וכל עוד בני הזוג חתמו על הסכם ממון תקף שאושר כדין בבית משפט או בבית דין ההסכם ממשיך לחול גם לאחר פטירת אחד מהם.

במצב כזה, יחסי הממון בין בת הזוג לבין היורשים אינם מוסדרים לפי החלוקה הקבועה בחוק, אלא בהתאם למה שנקבע מראש בהסכם. מדובר בעוגן של ודאות עבור נשים רבות שהמציאות שלהן גם ככה התערערה.

עם מותו של אחד הצדדים להסכם, היורשים החוקיים נכנסים לנעליו בכל הנוגע להסכם ממון, ואין צורך לפתוח מולם הליך חדש - הם מחויבים להסדרים שנקבעו כל עוד ההסכם תקף. הסכם ברור ומאושר יכול למנוע מאבקים וחילוקי דעות דווקא בתקופה שבה אין לאיש את הפניות הרגשית או הנפשית להתמודד עם סכסוכים.

למה התוקף כל כך חשוב?

לא כל מסמך שנחתם בין בני זוג נחשב להסכם ממון תקף, וכדי שיחול לאחר פטירה עליו להיות בכתב, לקבל אישור של בית משפט או בית דין, ולהיחתם מתוך רצון חופשי והבנה של משמעותו. הסכם שלא אושר כדין עלול להיחשב כחסר תוקף ואז חוק הירושה קובע את חלוקת הרכוש, גם אם זו לא הייתה כוונת בני הזוג. על-מנת להשלים את האינדיקציה בין בני הזוג לגבי שיתוף רכוש הם צריכים לערוך צוואה בה ניתנות הוראות ברורות לגבי עתיד הנכסים לאחר מות אחד הצדדים - בהתאם למה שסוכם בהסכם ממון.

ומה לגבי ירושה?

גם במקרה של פטירה, הפסיקה קובעת כי הסכם ממון תקף גובר על חוק הירושה, בגלל שההסכם משקף רצון מודע של בני הזוג להסדיר את רכושם, וקיים אינטרס ציבורי ברור לכבד רצון זה במיוחד כדי לצמצם סכסוכים לאחר המוות.

אז מה חשוב לדעת - בקצב שמתאים לך

אין צורך לפעול מיד, ואין ציפייה להבין או להסדיר הכל בבת אחת. עם זאת, יש כמה נקודות שחשוב להכיר:

  • אם בעבר נחתם הסכם ממון - את צריכה לדעת היכן הוא.

  • כדי שההסכם יהיה תקף לאחר פטירה הוא צריך להיות בכתב ומאושר בבית משפט או בית דין.

  • התייחסות מפורשת בהסכם למקרי מוות יוצרת ודאות.

  • מתנות, ירושות וחשבונות משותפים צריכים להופיע בהסכם, תוך הבחנה בין נכסים מלפני הנישואים ולאחריהם.

  • במקרה של פטירה, היורשים החוקיים נכנסים לנעלי בן הזוג שנפטר בכל הקשור להסכם הממון.

  • מותר לעצור. אין קצב "נכון", ואין חובה לפעול מיד.

בין אבל לביורוקרטיה

במציאות בה נשים נדרשות לאסוף עצמן מחדש תוך התמודדות עם אבל, ילדים, עבודה ושיקום - יש להנגיש מידע משפטי על שכול כחלק מחיזוק החוסן החברתי שלנו. המפגש עם ביורוקרטיה מתיש, על אחת כמה וכמה במצב רגיש כמו שכול. ישנו פער בין מציאות החירום לבין כללי השגרה בהם פועלים המנגנונים הציבוריים. הקרעים עוד לא התאחו, ולא כולן בעלות חוסן נפשי לעסוק בזכויות שעומדות להן במקרה נורא שכזה. לכן, ישנה אחריות מערכתית להנגיש ידע משפטי ולהסבירו ברגישות כדי להקל על כל מי שמרגישה חוסר אחיזה.
המחברת היא עורכת-דין, מומחית לדיני משפחה וגירושין.
תאריך: 05/01/2026 | עודכן: 05/01/2026
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ב-1 בינואר 2026, פרסם יואב זיתון כתבה באתר ynet שכותרתה: "מפעיל הכטב"ם שטס מעל עזה בליל 7.10: "ראיתי תזוזות בעמדות החירום של חמאס. אבל התפיסה למעלה הייתה שזה עוד תרגיל".

שנת 2025 הייתה המשך ישיר של 2024 המורכבת, אולי אחת המורכבות שידע שוק הנדל"ן הישראלי בעשורים האחרונים. מוסר ההשכל המובהק ביותר הוא שהתחדשות עירונית היא לא מותרות ולא פריבילגיה, אלא צורך קיומי. מי שעדיין מתייחס להתחדשות עירונית כפרויקט נדל"ני מתכחש למציאות. במציאות הישראלית, שבה איום טילים הפך לשגרה, חיים בבניינים ישנים הינם סכנה ממשית.

אני מודה להוצאת הספרים "מטען", שהביאה לקהל הישראלי בתרגום לשפה העברית את עוצמות הקולות השיריים של המשורר חוסאם מערוף מעזה. זו ההזדמנות להודות לתרגום המעולה של אשת הספרות הערבית-עברית, למתרגמת רים ע'נאיים. כתיבתו השירית נובעת לא כדי להותיר חותם באיזו ספריה, אלא "כתבתי כי משהו נשבר בכל יום, והיה עלי לאסוף את רסיסיו במילים לפני שייהפכו לאפר." (עמ' 8)

הלילה היה שקט. שקט מהסוג שיש רק בבסיס צבאי באמצע שום-מקום, כשכולם ישנים ואתה נשאר ער עם מחברת פתוחה ושאלה אחת שלא נותנת מנוח: האם מותר לעולם להתערב במשטר טוטליטרי אחר כדי להציל עם מדוכא מעצמו? הייתי בן תשע-עשרה. חייל. שנת 1991.

ב-2 בינואר 2026, פרסם נדב אייל כתב באתר ynet שכותרתה: "ישראל פנתה לקטר ערב 7 באוקטובר כדי להגדיל את העברת הכסף לחמאס". בכותרת המשנה נכתב כדלהלן: "חשיפה: ממשלת ישראל לא הסתפקה בלחץ על קטר להמשיך את המימון לארגון הטרור. בספטמבר 2023 התקיימה פגישה חשאית בירושלים בין בכיר קטרי לבין נציגי ישראל. הבקשה: בהתאם לתביעת חמאס, להגדיל העברת כספים לרכישת דלקים - שהמכירה שלהם מימנה את המשך שלטונו ברצועת עזה".
+ כיתבו בפורומים של News1 + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: New@News1.co.il