רגע היסטורי

ב-30 ביולי 2023, מחמוד מרדאווי, חבר בלשכה המדינית של חמאס, פרסם סרטון וידאו, שבו הוא קורא לארגונים הפלשתינים לזרז את ההכנות לקראת הוצאה לפועל של מהלך צבאי שיביא לחיסולה של מדינת ישראל.

במסך הטלוויזיה מאחוריו של מרדאווי שודרה באותה עת תוכנית בערוץ 12. בסרטון וידאו אחר שפרסם מרדאווי הציג מסך הטלוויזיה שמאחוריו תוכנית בערוץ i24 בשפה הערבית.

ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי בידיעות אחרונות וב"ניו-יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן:

"[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום... הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין". [סימוכין1]

ב-26 באוקטובר 2025, העיתונאי ינון מגל, המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, אישר בתוכנית "הפטריוטים" את המידע שמסר רונן ברגמן בנוגע להיותו של סינוואר צופה אדוק בחדשות ערוץ 12, באומרו "זה נכון. אני יודע את זה. זה נכון". [סימוכין2]

להלן תרגום דברי מחמוד מרדאווי:

בשם אללה הרחמן והרחום. ברגע ההיסטורי הזה שעוברת עליו הסוגיה הפלשתינית, לנוכח הממשלה הקיצונית הזו, שהיא המשך לממשלות קודמות, ואולם היא מהווה את שיא הקיצוניות והטרור, וכן לנוכח המצב האזורי והבינלאומי ומה שעובר על המולדת [פלשתין], ובייחוד בגדה המערבית ובירושלים - נדרשת עמדה נחרצת.

עקרון המפגש [כינוס המזכירים הכלליים של הארגונים הפלשתינים בקהיר] הוא עניין חשוב, ויש להתמיד בו, משום שהיעדר מפגש ודיאלוג פירושו התרחקות וחיפוש אחר שפה אחרת לתקשורת [בין הצדדים]. לכן הדיאלוג הוא אסטרטגיה שצריכה להיות מאומצת וקבועה ביחסים בתוך העם הפלשתיני, בין הארגונים והכוחות השונים שלו.

אולם דרישות הרגע ההיסטורי מחייבות עמדות התואמות את מה שהמולדת [פלשתין] עוברת, ואת היקף ודרג ההנהגה המתכנסת כעת בקהיר. ברגע היסטורי זה יש לספק את כל התנאים להצלחת פרויקט ההתנגדות - הפרויקט המבטיח, המוצלח והאפקטיבי [צ"ל ناجع] - שהוא האמצעי והדרך הטובה ביותר להתמודד עם הטרור הציוני הזה.

פלשתין לא תחזור להיות חופשית, לא תשתחרר, והכיבוש לא יסתלק - אלא באמצעות ההתנגדות. לכן יש לספק את התנאים: להפסיק את התיאום הביטחוני, להפסיק את המעצר הפוליטי, לשחרר את כל האסירים, לשחרר את ידיה [לתת אור ירוק לפעולות] של ההתנגדות, ולספק את התנאים להיערכות ולהתכוננות בגדה המערבית, בשטחי 48, בירושלים, בעזה, בחו"ל, בכל פלשתין, ובכל מקום שבו נמצאים פלשתינים; וכן בקרב הערבים התומכים, המוסלמים וכל אדם חופשי עלי אדמות המבקש להזדהות עם עמנו - עלינו להעמיד לרשותו את האקלים המתאים [לפעילות] והסביבה הנכונה.

אין לנו עוד יתרון לא בכלים ובאמצעים ולא בזמן; עלינו למהר ולהשלים את גשר המעבר לעבר צעדים מואצים בכיוון גירוש הכיבוש הזה בכוח, בכוח הנשק. מה שנלקח בכוח לא יוחזר לפלשתין ולפלשתינים אלא בכוח, ואין הברזל נשבר אלא בברזל.

לפיכך, הרגע ההיסטורי הזה [כינוס המזכירים הכלליים של הארגונים הפלשתינים בקהיר] מחייב עמדות והחלטות היסטוריות התואמות את גודל האתגרים והסכנות. אנו מבקשים מאללה יתברך שהוועדה הזו שהוקמה, והמפגש שייקבע - כפי שמדובר - יתקיים בקרוב, ושיישא בחובו, ובמהלך כינוסו, צעד מתקדם קדימה. ועד לרגע המיוחל הזה - כל פלשתיני באופן אישי, וכל מפלגה וכל תנועה - חייבים להשקיע כל מה שביכולתם למען ההכנה והעלאת רמת המוכנות להתמודדות עם המפעל הציוני הכובש הזה, ולפעול לפירוקו בהקדם האפשרי, אם ירצה אללה. [סימוכין3]