בין שדות העמק לפריפריה

סוגיית עיצוב דמותה של הקצונה הבכירה בצה"ל חורגת הרבה מעבר לניהול כוח אדם ארגוני גרידא; היא שאלה קריטית הנוגעת ללב ליבו של הביטחון הלאומי הישראלי. מי הם המפקדים על הדרגים הגבוהים ביותר בצבא, מהו הרקע הסוציולוגי, הגאוגרפי והאידאולוגי שלהם, וכיצד כל אלה מעצבים את קבלת ההחלטות האסטרטגיות במדינת ישראל? שאלות נוקבות אלו ניצבות במוקד שיח ציבורי סוער ומרתק, החוצה את גבולות האקדמיה ונוגע בסוגיות הרגישות ביותר של החברה הישראלית.

השורשים: עידן הבמ"לים והאליטה המסורתית

ההיסטוריה של צה"ל נשענה לאורך עשרות שנים על תפיסת האליטה של הבמ"לים (בני המשקים — הקיבוצים והמושבים), שראו בשירות הצבאי ובפיקוד שליחות קולקטיבית ומעמד טבעי. קבוצה זו זכתה באופן מסורתי בהון חברתי ותרבותי עשיר שהעניק לה יתרון מובהק בדרך אל צמרת המטכ"ל. מבנה זה יצר לאורך שנים ארוכות קו מנחה הומוגני בקרב מקבלי ההחלטות, שאופיין בתפיסת עולם ובזיקה אידאולוגית המזוהה עם השמאל והמרכז-שמאל הפוליטי. במרוצת השנים, תופעה זו עוררה ביקורת מחקרית ענפה, כאשר חוקרים ואישי ציבור טענו כי הקצונה הבכירה משקפת מבנה העדפה מבני, המדיר קבוצות אוכלוסייה רחבות מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית (החל מנתוני קב"א, דרך רקע משפחתי ועד מוצא עדתי).

הפריפריה, הדת והמבנה המעמדי: מי בפנים ומי בחוץ?

התהליכים שעבר הצבא הביאו אומנם לפתיחת שורות הפיקוד לבני הפריפריה ולקבוצות נוספות, בעיקר ביחידות הלוחמות והקרביות (היחידות המכונות לעיתים "נעליים שחורות" — גולני, שריון והנדסה קרבית). אולם, ניתוחים סוציולוגיים עכשוויים — דוגמת הדיונים סביב ספרי מחקר פורצי דרך על דת, פוליטיקה וצבא (כדוגמת מחקריהם של ד"ר ראובן גל וד"ר תמיר ליבל) — חושפים מנגנוני סינון ומעקב עמוקים. השאלות המטרידות נוגעות לא רק למקום מגוריו של המועמד, אלא גם לבדיקות רקע מעמיקות על משפחתו, עמדותיו האידאולוגיות, ושיוכו הדתי או הפוליטי. האם קצין דתי, או כזה שאינו מיישר קו עם ה"קוד הגנטי" המטכ"לי המסורתי, נתקל בתקרת זכוכית סמויה? האם פועלים במערכת מנגנונים המבטיחים את שימור השפעתם של זרמים פוליטיים ותרבותיים מסוימים בקצונה הבכירה תחת כסות של "מקצועיות צבאית"?

שאלות למחקר ולציבור

לקראת מחקר דוקטורט מעמיק בביטחון לאומי, עולות שאלות שחייבות להישאל בקול רם:

B>1. תמורות במבנה האליטות: כיצד השפיעה כניסתם של קצינים מהפריפריה מול בני המשקים על תפיסות הביטחון הלאומי של הדרג הבכיר?

2. סינון אידאולוגי: האם המערכת הצבאית מפעילה מסננות פוליטיות או תרבותיות המגבילות את קידומם של קצינים בעלי פרופיל דתי או לא-קונפורמיסטי?

3. הקשר בין הון חברתי להחלטה אסטרטגית: האם הדנ"א של הדרג הפיקודי הבכיר משפיע באופן ישיר על אופן ניהול משברים לאומיים, מבצעים צבאיים והחלטות מדיניות?

כשאנו בוחנים את המציאות בשטח, עולה התהייה הנוקבת: כמה במ"לים לוחמים בקו הראשון נמצא ביחידות ה"נעליים השחורות"? ומנגד, כמה במ"לים או בני התק"ם נמצא בפיקוד העליון, בלשכות האלופים, בקריה בתל אביב, ביחידה 8200 ובקהילת המודיעין בכלל, לעומת שאר היחידות המסוללות? התשובות לשאלות הללו חורגות מהתחום האקדמי — הן נוגעות בדמותה של מדינת ישראל ובאמון הציבור במוסד המרכזי ביותר שלה: צבא הגנה לישראל.