אחד האמנים המוערכים ביותר - גם על-ידי אמנים מובילים - הוא מתן בן כנען. האמן עצמו, איש צנוע ונעים הליכות, מצייר בטכניקה ייחודית סיפורים מהחיים. מאחוריו קריירה מוערכת, הכוללת קבלת פרסים בינלאומיים. לדוגמה, היותו האמן הישראלי הראשון שזכה במקום הראשון בתערוכה שנערכה בגלריה הלאומית לדיוקנאות בלונדון - פרס שניתן על הציור "אנאבל וגאי", שצויר בהשראת סיפור בת יפתח. כמו-כן, זכה בשנת 2017 בפרס חיים שיף לאמנות פיגורטיבית-ריאליסטית. ציור גדול ממדים שלו (2 על 4 מטרים), "הבירוקרט" - עליו כתב דויד גרוסמן טקסט - הוצג בשנת 2021 במוזאון תל אביב לאמנות.
בגלריה רוטשילד, השוכנת ברחוב משה מאור 2 בתל אביב, מוצגת תערוכת עבודות קטנות ממדים תחת הכותרת: "שיקרתי שאמרתי שהכול כל כך נפלא" (4.9.26-10.10.26). השם הלא-שגרתי של התערוכה נלקח משירו של שלומי ברכה, חבר להקת משינה, "אז למה לי פוליטיקה עכשיו" - שם כל כך אקטואלי בכלל, ועכשיו בפרט. השם משקף את המתח הפסיכולוגי והחברתי שנוצר מתוך הניסיון לשדר כלפי חוץ שהכול נפלא והחיים ממשיכים כרגיל; אך למעשה, מתחת לרצון לשדר חזות יפה, יש מתחת לפני השטח תחושה של אי-שקט, דאגה וחוסר אונים.
|
|
|
|
|
"על מפתן הדלת", 2024. שמן על פשתן, 142/113 ס"מ [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
הציורים, שנוצרו בעיקר בשנת 2026, נלקחו מסדרות שונות המייצגות את עיקרי הנושאים שבהם הוא עוסק. מתן צופה במתרחש סביבו ומעלה בסגנון נטורליסטי, עם ניגודים דרמטיים בין כהה ובהיר, אירועים יומיומיים אקראיים שבהם חל שינוי במהלך השגרתי הרגיל. במרכזם מתוארת בדרך כלל סצנה הכוללת מפגשים אנושיים, התמודדויות של אנשים עם תקלות (בעיקר בתחום התעבורה) ועוד. לצידם יש, בין היתר, דיוקנאות, טבע דומם ותלבושות מהעבר.
מתן בן כנען הופך אותנו לצופים נסתרים ברגעים אינטימיים, אותם הוא מבודד מתוך מרוץ החיים, מקפיא את הרגע ומאפשר התבוננות עמוקה ויסודית על האנרגיות הנוצרות, מערכות היחסים, אפיוני האופי וההתנהגות. העצמת הדרמטיות של הסצנות המתוארות מושגת גם בשילובים של אור וצל: החלקים החשוכים מרובים, והאור החודר מבחוץ משולב בצורה המצריכה התקרבות לתמונה ומאפשרת פענוח שלא מתגלה בבת אחת.
|
|
|
|
|
|
"על מפתן הדלת", 2024. שמן על פשתן, 142/113 ס"מ [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
הפורמט הקטן מצריך גם הוא התקרבות מצד המתבוננים. לדבריו: "לכאורה קל לעבוד על עבודות קטנות, אבל זה ממש לא. לדחוס עולם למשהו כזה קטן, שכל כתם קובע הבעה - זה סינמה לגמרי". יש הבדל בין מראית עין ראשונית הנוצרת על-ידי מבט מרפרף ושטחי, לבין התבוננות מעמיקה המתבקשת בגלל האווירה האפלולית, המאפשרת להתחבר באופן אישי, להרהר, לגלות ניואנסים רגישים ולראות את הדברים לעומקם. אנו מתבקשים להבחין, לפענח ולפתח את הסיטואציה - כמו בתיאור של מערבל בטון שנתקע לפתחה של גלריה בזמן פתיחה של תערוכה.
התערוכה, באוצרותו של רון ברטוש, מציגה מה שמכונה "ציור תקרית" - דהיינו התמקדות לא בנשגב ובמיוחד, אלא דווקא ברגעים הקטנים והבנאליים. הוא מתאר רגעים שבהם נסדקת השגרה, ולמרות שנדמה שהכול ימשיך כרגיל, הדברים לא ישובו להיות כפי שהיו קודם לכן. לדוגמה: רכב שנתקע ונעצר בשולי הדרך, אבטיח שנופל מדוכן בשוק ומתבקע על הרצפה, פרידה, מפגש במכולת השכונתית ועוד.
|
|
|
|
|
|
מבט על חלק מהתערוכה [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
הדמויות מתוארות ברובן כשהן משפילות מבט או חסרות אונים בנסיבות שנקלעו אליהן. שפת הגוף משדרת זאת באופן ברור, כמו בידיים הפרושות כלפי מטה בציור "מה אכפת לו לחציל?", העמידה המובסת בציור "על בלימה", היד המורמת המעידה על חילוקי דעות ועוד. ראוי להזכיר את הטכניקה שמתן בן כנען משתמש בה - ציור בשמן על פשתן או עץ. היא מבוססת על מסורת רבת שנים של ציור פיגורטיבי-ריאליסטי, שמועלה בדקדקנות מדויקת. טכניקה מעולה, תפיסת הרגע המשבש את השגרה, דרמטיות הנוצרת משילובי אור וצל, ושילוב בין מסורת עתיקת יומין ומחוספסות ארץ-ישראלית - הם כמה מהגורמים ההופכים תערוכה זו לאחת המשובחות שהוצגו השנה.
|
|
|
"פריימריס 2026". שמן על לוח, 40/50 ס"מ [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
|
שמן על פשתן 80/100 ס"מ. Mae West [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
|
"גם פה באת"? 23/23 ס"מ. "נו בחייאת", 60/50 ס"מ [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
עיתונאית, היסטוריונית של האומנות, מרצה ואוצרת.
| תאריך: |
04/10/2026
|
|
|
עודכן: |
04/10/2026
|
|
|