ינון מגל הוא פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הֶחָדָש

חבר כנסת החדש מטעם מפלגת "הבית היהודי", ינון מגל, מהלך מעדנות במסדרונות משכן הכנסת, כשהוא מחליט להיות פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר החדש. ינון מגל לובש את מחלצות פשחור בן אמר, זה שדרש להוציא להורג את כל מי שהתנגד למלחה נגד בבל. כל מי שהתריס נגד המלחמה, מבחינתו הוא סייען פעיל של האויב. על הכוונת של פשחור היה בכיר אנשי הרוח של תקופתו, הנביא ירמיהו.

בשלהי הבית הלאומי הראשון נהג פשחור בן אמר, נגיד גבוה במערכת השלטון, להציג כ"בן מות" כל מי שחלק על דרכה המדינית של המערכת השלטונית, כולל הנביא ירמיהו: "וַיַּכֶּה פַּשְׁחוּר אֶת יִרְמִיָהוּ הַנָּבִיא, וַיִּתֵּן אוֹתוֹ אֶל הַמַהַפֶּכֶת (צינוק), אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִין הָעֶלְיוֹן". (ירמיהו, כ' 1-2).

נביא כמו ירמיהו היה בעיני פשחור בן אמר "בן מוות", המרפה את ידי הלוחמים בהתנגדותו הנמרצת והבלתי מתפשרת נגד המלחמה, ורואה במהלכי השלטון הרי אסון לקיומנו הלאומי. פשחור מתוך "נדיבות" היה מוכן להסתפק רק ב"מהפכת", בתא כלא ובצינוק ולא במוות ללוחם ללא לאות נגד המלחמה. "בן מוות" נתחם במלל ההסתה, המאסר והצינוק נתחם לדפוסי המעשה.

פרץ "נדיבות"

את "הנדיבות" של פשחור בן אמר ערב שנת 586 לפני הספירה, מוכן לנדב לנו חבר הכנסת החדש ינון מגל בשנת 2015 לספירה, כשהוא אינו דורש מיתה למנכ"ל משרד החוץ לשעבר.

ינון מגל מוכן להפעיל סעיף חמור ביותר בחוק העונשין, שהעונש המקסימלי הוא מוות כלפי מי שהיה בעבר מנכ"ל משרד החוץ על פעילותו בקרב פרלמנטים ברחבי העולם, ובהסבירו בחשיבות ההכרה שלהם במדינה פלשתינית לצידה של מדינת ישראל. אך בפרץ "נדיבות" היה מוכן פשחור למצות את הדין עם "העבריין" תוך ויתור על סעיף המוות.

ינון מגל, צרף אותי לתביעה. אני בכוחי הדל, הדל מאד, מנסה להבהיר לכל מי שמוכן להאזין, שטוב יהיה לנו, לישראל, אם תקום לצידה של מדינת ישראל מדינה פלשתינית, המוכרת על-ידי מדינות העולם.

ינון מגל, אני מספק לך הודאה, אני חתום על מכתבים, המופנים לעשרות פרלמנטים בעולם שיכירו במדינת פלשתין.

ההיסטוריה זרקה לפח האשפה את פועלו של פשחור בן אמר. ייטיב לעשות ינון מגל, אם ילמד את הלקח ולא יפלס לו דרך לכותרות בעיתון על פעולות סרק.