היום חנייה היא MUST <br>

היום ראיתי שתלו שלטים להתנגדויות לפרויקט תמ"א 38 ברחוב גולומב 34, הבניין בו גדלה אשתי.

לכאורה, חיובי. לכאורה, למרות הגידול המחריד הצפוי בהוצאותיה של כל משפחה בבנין לאחר השידרוג, בשורה התחתונה עצם השידרוג הוא חיובי, ולו רק בשל העמידות המשופרת של הבניין ברעידות אדמה.

אבל ברחוב גולומב, במרכז ה"מפוצץ" של העיר, שלא לנצל את הבנייה ואת הכיאוס גם ליצירת מקומות חניה פרטיים לכל הדיירים, נראית לי פשוט איוולת, ובפירוש וחד-משמעית בכייה לדורות. ב"שכונות", אלה שבנויות עם "מרחבים", עם כבישים רחבים ושפע מקומות לחנייה, אכן אולי תמ"א 38/1, זו התמ"א שרק מחזקת בניין קיים ומוסיפה רק עשר דירות נוספות על שש עשרה הקיימות, היא טובה יותר לעיר. אבל בפירוש לא בגולומב!!! (בין קופת חולים למפרט לקניון ערים...)

במקומות בהם יש מצוקת חנייה כל כך איומה, לדעתי על העירייה לאשר אך ורק תמ"א 38/2, (כמו בתקומה...) זו שבה הבניין הקיים נהרס, ונבנה בניין חדש, כמובן בחוזק הדרוש לפי התקן החדש להגנה מפני רעידות אדמה, ועם מרתף סטנדרטי וגדול לחנייה, שנותן (כחוק...) שני מקומות חנייה לכל משפחה בבניין, ומשחרר את דיירי הבניין מהסיוט האיום של מגורים במרכז העיר ללא ללא מקום חניה קבוע ופרטי.

תמ"א 38 זה יופי. אבל במרכז העיר, לדעתי, צריך שהעירייה תאשר אך ורק תמ"א 38/2. אך ורק שידרוגים שכוללים גם הוספת כל מקומות החניה שדיירי הבית המשודרג צריכים.