על הדם ועל העוקץ

לכו למֶכה

לאחרונה פורסם שאבו מאזן מבקש להכריז על הכותל(!) כעל אתר מוסלמי. שומעים טוב? והרי הכותל לא רק שאיננו אתר מקודש למוסלמים. נהפוך הוא. לא סוד הוא - ומדובר בעובדה היסטורית - שנשות המוסלמים הפכו את הכותל לאתר מזבלה הגדולה בהיסטוריה, שהשתרע עד שער האשפות, אשר אף את שמו המפוקפק קיבל מכאן. כל זאת כדי לטרפד תפילת יהודים בכותל.

ומן הסיפא אתה למד על הרישא. בדיוק תכסיס טקטי זה נקטו המוסלמים כאשר הכריזו על מסגד אל-אקצה כאתר מקודש - ללא כל ביסוס היסטורי - כדי למנוע עליית יהודים להר-הבית (ולא מטעמים הלכתיים). לא, הם לא התבלבלו עם מֶכָּה, שמאז הנביא מוחמד, מנהיגם נקבע כאתר מקודש לעלייה לרגל עבור המוסלמים. לכן הקרב הערבי על הר-הבית איננו דתי. הכל פוליטיקה כבר אמרנו?

ברוך שפטרנו

לא סוד הוא שאריה דרעי, שנפשו חשקה במשרד הפנים, מעוזו הטבעי (או משרד הבינוי) קיבל את משרד הכלכלה היוקרתי, אך המקוצץ, כברירת מחדל. זה גם משרד שמעצם טבעו גורם לשר הכי הרבה כאבי ראש, ומאלץ אותו לממש את מלוא הבטחותיו לציבור, ובמיוחד לשקופים, להטבות כספיות וחברתיות, החל מנושא הגז שהתנער ממנו ועד למע"מ אפס.

דומה אפוא כי בניגוד לתדמית הקורבן שדרעי מפגין לעיני הציבור, כמי שמוכן לעזוב את משרדו, ובלבד שלא לאשר את מתווה הגז, תוך עקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים, למעשה השר מצא כאן הזדמנות פז להתפטר מהמשרד הבעייתי ולמצוא את מבוקשו במשרד מאוּורר יותר, ההולם את צרכיו. הרי שמעתם שהוא הכריז קבל עם ותקשורת שהוא לא יוותר על תפקיד השר הנחשק תמורת נטישת המשרד הנוכחי. נראה ש'המחווה' הזו של הפוליטיקאי המשופשף היא לא יותר מברכת ברוך שפטרני לטובת הצעה מיניסטריאלית אטרקטיבית יותר מבחינתו. ובא לשר גואל.

דם ושקרים בבירה

לפני שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מטיח בצדק דברים בתקשורת הישראלית והבינלאומית נגד הפצת שקרים על רצח פלשתינים בידי כוחות הביטחון, בשעה שמדובר בחיסול מחבלים וניטרולם - ומפנה אצבע מאשימה לאבו מאזן, בעל ילקוט הכזבים - אי-אפשר להתעלם ממסיתים מבית. בראשם עומד, איך לא, העיתונאי השמאלני קיצוני גדעון לוי, המתאר בטורו ב'הארץ' את גל הטרור הנוכחי כחינגה ישראלית של הוצאה להורג (אתם קוראים נכון) של המדינה הרוקדת על הצימאון לדם.

אין ספק שאי-אפשר לעבור לסדר היום על דבריו השקריים, הגובלים בהסתה חמורה נגד ישראל. צריך לאסור על המשך פרסומיו בעיתון, הזוכה לתהודה עולמית, תוך הטלת קנס כספי גבוה עליו ועל העיתון הנותן לו במה. די להסתה!

הדם והצ'יזבט

בתוך גל רציחות הנשים, שנבלע בחדשות בגל הטרור הלאומני, נשמע קולו של אחד הרוצחים שטען להגנתו, כי התכוון להתאבד, אך הסכין שחמקה מידו פגעה באישתו ורצחה אותה. האומנם?!

כידוע, על-פי ברכט, סכין שנשלפה במערכה הראשונה, דוקרת לא רק במערכה השלישית, אלא כבר במערכה השנייה. די בכך שהאיש הצטייד בסכין לפגישה עם אישתו, וזו נשלפה במהלך העימות עימה, כדי להעיד על כוונת הרצח. אם אכן רצה לשים קץ לחייו, כטענתו, יכול היה לבצע את האקט באופן פרטי, כשההתחמשות בסכין לקראת הפגישה המשותפת הייתה מיותרת לחלוטין.

יש לקוות שבית המשפט לא יקנה את סיפור הצ'יזבט הזה, שאם לא היה מדובר ברצח מצמרר, היה נשמע כמו בדיחה לא חכמה במיוחד, ויגזור על הרוצח מאסר עולם. זאת הן כדי לשקף את חומרת הפשע והן כדי להרתיע אחרים מפשעים דומים. הגיעה העת לשים קץ לגל רציחות הנשים, שהפכו למרבה הצער לחלק כמעט בלתי נפרד מהכרוניקה הפלילית היומית. וּבא לנשות ציון גואל.

פסוקו

• דיור מוגן לגיל השלישי: קן לזקן

• מנְיין: נְתִיב הָעֲשָׂרָה

• פיגועים: כל השאר היסטרייה

• פיצוץ בפרשת הגז: דרעי הודיע על פרישה ממשרד הכלכלה - פ-גז!

• חדש על המדף: דאעש עלה על סרטון בעברית

• כולם הולכים לקרמבו? הסכינַאי וְהָאֵין - בּוֹ (א)

• מוכר הקרמבו שהיה למחבל: הַקְרֶמְבֵּל (ב)

• התמכרות לחפצים: פֶטיש בראש

בקטנה

• מילה בַּסֶּלָה: מילים לא מתות, הן רק מתחלפות.