חברי הכנסת של מפלגת "
הבית היהודי" סובלים מדליפות תת-מודע תדירות, דליפות החושפות מודע אימתני המאיים על קיומה של חברה דמוקרטית. היה זה חבר הכנסת מוטי יוגב, שחשף ביטויי ברוטאליות ואלימות מבעיטה בהתייחסותו לבית המשפט העליון, כשביטא צורך להפעיל את הכלי הכבד D9 ולנעוץ את מלתעותיו ברשות השופטת. פשוט להפילו.
ומדובר בחבר כנסת שערכי ארון הספרים היהודי יקרים לו.
חברו להנהגה של מוטי יוגב, שבין היתר מתיימר להיות לנו לראש ממשלה,
נפתלי בנט, רואה בעם ילידי שחי אתנו על אותה כברת ארץ רק רסיס בישבן, שרופאים לא הצליחו להוציאו מישבנו. הוא למורת רוחו נאלץ לסבול את הפלשתינים כרסיס בישבן, רסיס המאיים על חוט השדרה שלנו. במקרה הנידון מדובר בשר החינוך, שזהו מנשרו החינוכי לילדי ישראל.
וגם פה מדובר בחבר כנסת שערכי ארון הספרים היהודי יקרים לו.
הגדיל לעשות חבר הכנסת
בצלאל סמוטריץ', שהגיח לראשונה לשדה הפוליטי עם מסע של בהמות בחוצות ירושלים כדי לבטא שאט נפש מקבוצה באוכלוסייה, בה הוא רואה בהמות. הוא לא בחל מדי פעם בשיתוף הציבור באמרות שפר כדי לתת גיבוי להשקפת עולם פוליטית כזו או אחרת, כמו: "לא כל פנטזיה מינית שלי אני מיישם".
ועכשיו הוא נתן דרור לדחפים שמביישים אותו כאדם, ולא רק כחבר כנסת, עת התנסח לגבי פינוי עמונה - "כשאונסים אישה זה כואב."
וגם פה מדובר בחבר כנסת שערכי ארון הספרים היהודי יקרים לו.
קשה להבין מה קרה למפלגה, שמדברת בשם ארון הספרים היהודי, כשהיא הולכת ומתבהמת ומיום ליום מתנכרת בבוטות ובגסות רוח לערכי אותו ארון ספרים יקר. קשה להבין מה קרה למפלגה, המדברת בשם ארון הספרים היהודי, ובכל פעולותיה הפרלמנטריות בועטת ברגל גסה בספר שמות -
"תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָכֶם". (שמות י"ב, מ"ט). באלו הימים הגדילו מתיימרים לדבר בשם ערכי הדת לקבוע
תורה אחת רק לאזרח היהודי ביהודה ובשומרון ותורה אחרת לתושב הפלשתיני, תורה אחת מתירה רק למתנחל, שהוא אזרח ישראלי, להסדיר באופן חוקי את זכותו ליטול נחלה פלשתינית פרטית - אם יתברר, שרק
בתום לב התיישב האזרח הישראלי על אדמתו של הפלשתיני. הסדר כזה לא יתאפשר לתושב הפלשתיני, אם בתום לב יתיישב על אדמה, שרשויות החוק יקבעו שהיא לא שלו.
על כך הביע נשיא מדינת ישראל, "שחוק ההפקעה יגרון לישראל להיראות כמדינת אפרטהייד" הקול הרעשני והצורמני של השופר המשיחי, שהשתלט על שרי ממשלת הימין, אינו נותן מקום לקול המוסרי והערכי של נשיא המדינה להישמע, אינה מאפשרת לקול ההיגיון של הנשיא לפלס דרך, לקול האומר:
"מדינת ישראל אימצה חוק בינלאומי, שאינו מאפשר למדינה הפועלת על פיו להפעיל את חוקיה על שטחים שאינם תחת ריבונותה". ועוד הוסיף: "אם היא עושה כך זוהי קקופוניה משפטית..."
כנסת ישראל מורכבת מ-120 חברי כנסת, שאזרחי מדינת ישראל בחרו אותה. על-פי תפיסה משיחית, שאחזה במפלגה דתית משיחית בישראל ואחריה נגררת מפלגת השלטון, ניתן לחוקק חוקים, שיחייבו תושבים, שאין להם זכות בחירה בתחומי שטח שלא בריבונות מדינת ישראל.
מדינת ישראל חייבת להציל את עצמה מאימת מפלגת הבית היהודי שגוררת את כל מפלגות הקואליציה ובמיוחד את ראש הממשלה. ולא אמרנו סרה, אף לא במילה אחת, על חבר כנסת בכיר ממפלגת "הבית היהודי", שחברות המפלגה הטיחו בו כתב אשמה חמור, בו הן מצביעות על כשל מוסרי, והמפלגה עוברת לסדר היום.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
