וולטר לא התכוון להסית רצח

היה זה הפילוסוף הצרפתי המהולל וולטר, שטען כי "אינני מסכים עם מילה מדברייך אבל אלחם עד טיפת דמי האחרונה כדי שתאמר את כל דברייך". הייתי מסכים להדביק למאמרו של יוסי קליין, בעיתון הארץ, את המשפט של וולטר כהטפת מוסר לכל מתקיפיו אלמלא... כן, חסר לי דבר אחד בלבד - במאמרו של קליין, כדי לצעוד עימו קדימה ולהניף עבורו את השלט שעליו רשום "זכות הדיבור".

המאמר שפורסם בעיתון הארץ מטעם קליין, הוא מאמר משופץ שממנו הוציאו את המילה המקורית שלו נגד הציבור הדתי לאומי - "להרוג", והחליפו אותה ב"לנטרל". כלומר, בראשו של קליין עלתה ההשוואה האפשרית שכמו שיורים באנשי ה"חיזבאללה" כך יש לירות בדתיים הלאומיים. וולטר לא היה חותם על הסתה לרצח כ"הבעת דעה". וזה מה שמפריע לי במאמר של קליין...

הניתוח של קליין כנגד הדתיים הלאומיים הוא ניתוח נכון. זו באמת קבוצה צבועה עם השקפה צבועה ולאומנית שהדת היהודית עבורה היא רק סיבה ללאומנות ולגזענות. אבל קליין, שאני מניח ששייך לשמאל הציוני, חפץ לשכוח כי אבירי ה"שמאל הציוני" הם אלה שטיפחו את הדתיים הלאומיים כשהאחרונים עברו מדת ללאומיות ציונית ושרתו את הימין הציוני, שבאותם ימים נקרא גם "תנועת העבודה הסוציאליסטית והציונית". אז מי שגידל אז גור של נמרים עם מסיכת חתול קיבל לימים טיגריס טורף. יוסי קליין איננו הראשון שמדבר על רצח אנשים משום היותם דתיים לאומיים, לפניו כבר היו כמותו בעיתון המנוח "חדשות", כשהסכם השלום עם הפלשתינים נחתם בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20.

רצח ממש

הרבה צביעות ישנה בהתקפה על עיתון הארץ. העיתון הלה איננו היחיד שמפרסם התקפות חד-צדדיות מטעם העיתונאים נגד ציבורים אלו או אחרים. התקפות כאלה לא חסרות מצד עיתונאים ימניים נגד האיסלאם והערבים בכל התקשורת הישראלית, או כנגד החרדים מצד אנטי דתיים מהשמאל, ובמיוחד ה"סטיריקנים" של התוכנית "גב האומה" בערוץ הטלוויזיה "עשר", כמו למשל הסתתה של אורנה בנאי ברצח ממש נגד החרדים.

לא זכור לי כי מר בנימין נתניהו שלח אז תגובה ל"פייסבוק" שלו וגם הנשיא ראובן ריבלין לא עשה זאת. אבל הציבור הדתי לאומי זוכה להגנה טובה יותר משום שהוא "מלח הארץ" - קרי, ציבור לאומני וככזה שהמיליטאריזם השדוף שלו הפך לסמל חייו ומצניע את דתיותו. ואת זה אוהבים לא רק הלאומנים החילונים מימין אלא גם הציונים השמאליים. יפה עשה עיתון הארץ שצנזר את המילה "להרוג" והפכה ל"לנטרל".

אבל ברגע של אמת צריכים הדתיים הלאומיים להסביר כיצד תיתכן "דמוקרטיה" שבה ארץ ישראל כולה תימצא בידי מדינת ישראל, אך ללא זכויות לקרוב לארבעה מיליון פלשתינים (כולל אלה שברצועת עזה)? ברגע של אמת צריכים הדתיים הלאומיים להסביר מהו הקשר בין ההגנה על שמם במילים "מלח הארץ" לבין הטענות הנטענות כלפיהם, בהיותם גזענים? האומנם זכותו של "מלח הארץ" להיות מעל החוק ולנקוט ברעיונות פשיסטים רק משום הגדרתו "מלח הארץ"? רק לאחר שישיבו בכנות לתהיות הללו הם יוכלו ליילל על ההסתה נגדם. אבל גם כאן ישנה צביעות לא קטנה - המושג "מלח הארץ" נטבע על-ידי ה"שמאל הציוני" לפני עשרות שנים, לא במעט כדי לגונן כנגד התקפות והעמדות לדין של פושעים מקרבו. בקיצור, "מלח הארץ" היא עוד "פרה קדושה" שחייבת להישחט.

לצערנו הרב הרי שיוסי קליין, גדעון לוי וחבריהם אינם המתלהמים היחידים נגד הצד השני. כאלה קיימים לא מעט, ובחוגי הימין הם שורצים - ובמיוחד בחוגי הדתיים לאומיים שמדברים על "אהבת ישראל", עד שזה מגיע לדעות הפוכות משלהם. בעלי טור ימניים קיצוניים אינם בוחלים אף הם בהסתה לרצח ממש במאמריהם ומדביקים את המילה "אנטישמי" לא פעם לכאלה שעימם הם פשוט לא מסכימים בנושא זה או אחר. גם עליהם וולטר לא היה חותם באמרתו. אז פשוט יוסי קליין הוא התשובה לכמה מתנחלים ודתיים לאומניים שאותם ביטא טוב מכולם ברטולד ברכט: "הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל".