ימינה מימן, שבור ימינה

מיליון שקלים זינקו מארנקים אקסלוסיביים, וצעדו זקופים על שטיח אדום, כשבקצהו פח זבל. הם לא נעצרו. השתהות קצרה, ו... הופ פנימה לקרקעית הפח.
אחריהם, עוד מיליון ועוד מיליון, והינה אנחנו כבר בעשרות מיליונים, שהצטברו והפכו למאות מיליונים, כולם על השטיח האדום היוקרתי, ישר לפח.

אתה מביט בתופעה ושואל את עצמך, האנשים האלה ששופכים טונות של כסף, אין להם שכל? אומנם הם עתירי ממון והישגים, ובכל זאת, הכסף הזה שצועד קוממיות על השטיח האדום בואכה פח הזבל, לא צמח על עצים. הוא הושג בעמל רב, תוך סיכון לא קטן.

כותרת: "בעלי ערוץ 10 יזרימו 60 מיליון דולר" (ידיעות-אחרונות 25.9.05). חסרה מילה בכותרת הזו: "עוד". היה צריך להיכתב: בעלי ערוץ 10 יזרימו "עוד" 60 מיליון דולר. על המאות מיליונים שכבר הוצאו.

זה לא הכסף שלי, ואני יודע שזאת לא חוכמה, ובכל זאת איני יכול להתאפק מלהשיא עצה לבעל המניות, המפסיד הראשי יוסי מימן (יש לו שותפים: ארנון מילצ'ן ורוני לאודר שמתגוררים בארה"ב):
ימינה, אדון מימן, שבור ימינה!
וכשאני אומר ימינה, אני מתכוון, לא ממש עד לאפי איתם, אלא ימינה עד לאמצע. עצור במרכז מר יוסי מימן, יחכו לך שם ים של צופים.

לרוב הציבור, בכל המדינות בעולם, יש תחושות פטריוטיות. לא התפלאתי לקרוא במעריב (26.9.05) שהיומון הצרפתי הימני שמרני "לה-פיגארו", עקף בתפוצתו את מתחרהו הליבראלי שמאלני, "לה-מונד", והפך לעיתון הנפוץ ביותר בצרפת. מסתבר שאפילו הצרפתים, שאין עליהם שום איום, מאסו בקו השמאלני.
אגב, מאז התחילה המלחמה בעירק, רשת הטלוויזיה המובילה באמריקה, היא "פוקס" עם הקו הימני שמרני, שעקפה את הסי.אן.אן השמאלנית.

רוב אזרחי ישראל צורכים "תקשורת עוינת". גל"צ ורשת ב', ערוצי הטלוויזיה 1 ו-2, ידיעות, מעריב, ובמיוחד הארץ, כולם ערוצי תקשורת עם אוריינטציה שמאלנית מובהקת. כולם תומכי הינתקות. כולם מעדיפים את שרון על נתניהו ו/או לנדאו.

פשוט לא ייאמן: ראש ממשלה שרמס כל עקרון דמוקרטי, ושעננה פלילית מרחפת מעליו לכל אורך כהונתו, זוכה להגנה, גיבוי, ועידוד מצד כל אמצעי התקשורת הגדולים. הסיבה: התכחשות לאידיאולוגיה שהביאה אותו לשלטון, ואימוץ האידיאולוגיה של התקשורת. לא צריך לזיין את העין והאוזן, כדי לזהות שהיא שמאלנית.
רוב כלבי השמירה בישראל, באין עליהם מורא, חוטאים לאתיקה העיתונאית. ועוד לא אמרנו מילה על כתב האישום נגד אחד מבניו, ועל ניצול זכות השתיקה בחקירות משטרה, של השני.

במציאות הזו, ערוץ 10 היה יכול להיות מספר אחד. אלא שמר מימן, שקראנו באיזה מקום שהוא שמאלני, נתקנא בהצלחה של הערוץ השני, והחליט לעשות משהו דומה - טלנובלות ושעשועים שהם תת-רמה, ואקטואליה עם משיכה חזקה לשמאל. והתוצאה, ערוץ שהוא חיקוי דהוי. זאת בשורה מר מימן? זוהי עגלה טלוויזיונית, עם גלגל אחד מפונצ'ר.


שלוש דוגמאות בולטות:
א) מול שני השמאלנים של חדשות הבוקר בערוץ 2 (הם כל הזמן מתחלפים), הציב ערוץ 10 שני שמאלנים משלו: אברי גלעד החביב והשנון, ולינוי בר-גפן.
ב) בשעה 19:00 אנחנו מקבלים את צמד הקשישים השמאלנים: מוטי קירשנבאום וירון לונדון. תוכנית נשכנית, שסובלת, ויש שיגידו - נהנית, מחד-צדדיות בולטת. תומכי שרון המתראיינים אצל השניים יחושו במשחק בית, ומתנגדי העקירה, חשו בזירה עוינת.
ג) מול התועמלן המשמש כפרשן פוליטי בערוץ 2 אמנון אברמוביץ', הציב ערוץ 10 שני שמאלנים משלו: דן מרגלית, ועמנואל רוזן. לדן מרגלית יש גם תוכנית פוליטית בהנחייתו - "הזירה".

יתכן שישנם בערוץ עיתונאים בעלי השקפה ימנית. אלא שאלה לא בולטים (ינון מגל הוא כתב שטח), ולא מפרשנים, ובוודאי שלא קיבלו תוכנית. ורבים שואלים למה?
יודגש, שהביקורת שלי לא מופנית כלפי העיתונאים, אלא כלפי חוסר האיזון.

הציבור הימני חש שהתקשורת רומסת אותו. והמאבק הפוליטי בין ימין ושמאל, כפי שהוא משתקף בתקשורת לוקה בחוסר הגינות ובחוסר צדק משווע. בהתמודדות בין שני מועמדים, האחד ימני והשני שמאלני, השנאה לימני ניכרת לעין ולאוזן. תמיד.

הפגנה של 2,000 שמאלנים, הופכת בהבל פה ל-10 אלפים. הפגנה של 10 אלפים אנשי ימין מגיעה לאוזנו של הקורא, השומע והצופה, כהפגנה דלילה, שמספר משתתפיה לא עולה על 2,000.
"אנחנו מנועים מלומר את דעתנו", יגידו בחדשות, "אבל מהמשטרה נמסר לנו, שמספר המשתתפים מגיע ל... אם זה שמאל, אז הרבה יותר ממה שהיה באמת, ואם זה ימין, אז הרבה פחות ממה שהיה באמת.

בפרפראזה לסטיקר שהופץ בתקופת מלחמת לבנון לאמור "העם נגד תקשורת עוינת", ניתן בהחלט לומר ש"העם בעד תקשורת הוגנת". וכזו אין לנו. זאת התחושה, וכל הסקרים מאששים זאת.

יוסי מימן היקר,
שבור ימינה ותגלה שרבים האזרחים המשתוקקים לערוץ כזה. אם תעשה סקר בנושא הזה, ותיישם את המסקנות, תגלה שיש לך ביד "פצצת רייטינג".
ואם תמשיך באותו קו, מר מימן, תגלה שערוץ 10 הוא למעשה פצצת מימן בארנק שלך.
לא חראאם?