קריעות רבות

לקראת קום המדינה קמה במפא"י 'המחלקה למשק האדם בתנועה', שמתפקידה היה לדאוג לאיוש עמדות המפתח במנגנון הממשלתי. הראשון והעיקר בכישורים היה ההשתייכות הפוליטית. הפוליטיזציה הייתה חלק בלתי נפרד של החיים הציבורים, ולא היה תחום נקי ממנה. על כן כאשר עלה הליכוד לשלטון ב-1977, הם לא הצליחו לעכל אפילו את תוצאת הבחירות. בן אהרון קרא להתנגד בכוח לממשלת הליכוד, ובמאי 1981 הכריזה שולמית אלוני שאם הליכוד ינצח בבחירות תרד ר"צ למחתרת, כי ראש הממשלה בגין מהווה סכנה ונוהג בשיגעון, ויש להציל את המדינה מידיו (מעריב 26.5.81), העיתונאי חיים חפר ניבא שמכול טירות גוש אמונים יעלה עשן (ידיעות אחרונות 28.2.1986) בעלון הקיבוץ מיום 4.1.89 כתבה שושי נתן "כאן יהיה מרחץ דמים, ותהיה מלחמת אחים, ושנאות שאינן לחינם יתפרצו". וזה אך דוגמה מזערית של ה'מרגליות' שהשפריצו מלועם אנשי השמאל.

והיום, למרות מרחק הזמן והליכוד שנמצא שנים רבות בשלטון, כאילו לא השתנה דבר. במשפט, באקדמיה, בממסד התרבותי, כולם אקטיביסטים, כולם קובעים חוקים בעצמם, מבקר המדינה מצטלם עם אבי גבאי עם טופס של ה'מחנה הציוני', שוטרת בתפקיד בלהב 433 קוראת לבוא להפגין נגד נתניהו, ניצב רוני ריטמן ששוטרת התלוננה כי הוטרדה על ידו, והתיק נסגר כמובן תוך חודש ימים, מנסה לנקות את עצמו ומאשים את ראש הממשלה בטענות מופרכות כאילו הוא עמד מאחורי התלונה, רעייתו מיכל ריטמן שהשתחררה כעת מהמשטרה, איננה חדלה להפיץ פוסטים בגנות בנימין נתניהו וכול זה מתרחש כשבעלה מופקד על תיקי 1000 ו-2000 ...הן אלשיך והן רוני ריטמן מנועים מלעסוק בתיק נתניהו.

הקרן החדשה לישראל - טביעות אצבעותיה נמצאות בכול מקום. כל פעיליה משתתפים בהפגנה נגד ראש הממשלה, ומרכז הכובד שלה נמצא במקום החשוב ביותר - בתקשורת. מפגיני המסתננים ומתווה הגז ושוברים שתיקה ושלום עכשיו, וצדק חברתי, כל המנוולים והמרעין בישין שחיים כאן, שמקבלים כספים משבדיה, מנורבגיה, ומהאיחוד האירופי, הם חלק מהמערכה הזו. וזה מגיע לכול מקום ולכול פינה. הנערה הפלשתינית שנראתה מכה בנאבי סאלח את ה-מ"פ, קצין בדרגת סרן והוא איננו מגיב, מוכיחה שחיילים חוששים ואינם יודעים איך להתמודד עם הפעילים מהשמאל, הצלמים, פעילים מחו"ל והפורעים הערבים, שמקיפים אותם. במקום שהחייל ייתן לה מכות, ויאזוק אותה, הוא עמד חסר אונים ומפוחד, כשאיננו יודע כיצד להתמודד עם המצב. מפחד שהוא זה שייכנס בסוף לקלבוש ולא המתפרעת הערביה.

נאצות ורפש

אדון שוקן כותב הבוקר שיר הלל והערצה לפלשתינית. השמאלנים האלה תומכים בריש גלי ברצח, הם כבר נמצאים מזמן בצד הרדיקלי הפלשתיני. בוגדים בעמם! כל מילה אחרת איננה משקפת את מעשיהם. בית המשפט העליון מניח להפגנות לצאת מכלל שליטה, לכול דג רקק לזרוע רוש ונאצה על ראש הממשלה, לכול מי שהשתבשה דעתו כגון אהוד ברק שאמר "אני, דרוקר ואלדד יניב, האופוזיציה היחידה", לפלוט נאצות ורפש, לכול תולעת כמו אלדד יניב לעשות ככול העולה על רוחו, ואין מי שירסן זאת.

ראש מפלג חקירות בדימוס בועז גוטמן, ששירת ביחידה הארצית לחקירות הונאה אמר: "משטרה ופרקליטות חברו ורוצות להפיל את שלטון הימין", ואתה מתבונן בעיניים פעורות במה שמתחולל לנגדך. אין משטרה, אין מערכת משפט, אין פיקוד בכיר שעושים את עבודתם, הם רק מנסים לטמטם את הנאיבים שבינינו. עובדה שאידיוטים שימושים הצטרפו להפגנת השמאל, מנסים לרקוד מה יפית לפני השמאל, לפני מי מנסים להיטהר? לפני מי שדורס אותם? מנסים להוכיח שאינם 'מושחתים'? איזו שחיתות יש פה? הכל מופרך, קונספירציה כדי להוריד את ממשלת הימין. לינץ ציבורי נגד נתניהו. הרי אין כל ממצא, כל הרשעה. כשהשמאל העמיד את בוז'י הרצוג בראש מפלגת העבודה, אף שניצל את זכות השתיקה בחקירה פלילית, מדוע אז לא היו הפגנות? מדוע כשאותרג אריאל שרון והכול ידעו על מעשיו, הם לא יצאו להפגנות? כי אז עיניהם היו כלות לראות בגירוש המתיישבים. אתה נדהם מההשחתה ששורה מסביב, היכן היו שוטרות נוהגות כפי שנהגו אלו? היכן היה ניפגש ראש המשטרה 45 פעמים לפחות, עם עיתונאים פוליטיים שצמאים לדמו של ראש הממשלה? רק במדינות המושחתות ביותר.

משה שרת כתב ביומן אישי שלו בכרך א' עמוד 2301 שנת 1957 על שמעון פרס: "אמרתי כי אני שולל את פרס תכלית השלילה ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר. אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כסאו של שר בישראל".

קריעה אחת? קריעות רבות צריך לקרוע כאן על מה שמתחולל מולנו.