טיעון כוזב בסוגיית הצוללות למצרים

מטרת מאמר זה היא לנסות להכניס קצת פרופורציה לפרשה הידועה בשם "הצוללות הגרמניות למצרים". למיטב ידיעתי והבנתי לפנינו כאן אחד מסיפורי אלף לילה המקסימים. הגרסה האחרונה של הסיפור (בעקבות הצגת קטעי מסמכים בערוץ 13 על-ידי אילה חסון ) היא זאת:

שתי הצוללות הראשונות שרכשו המצרים מהגרמנים בתחילת העשור הנוכחי, היו צוללות "ישנות", צוללות רגילות, והכל ידעו אצלנו על זה, התנגדנו למכירה, אך הסכמנו תמורת זה שהגרמנים יתנו לנו פיצוי. אבל, כאשר המצרים, לקראת מחצית העשור, הלכו לרכוש שתי צוללות גרמניות נוספות, שר הביטחון שלנו התנגד לכך בנחרצות כמו כל ראשי מערכת הביטחון השונים. למה? כי הפעם מדובר היה בצוללות "מתקדמות", בצוללות "אסטרטגיות", בצוללות המסכנות את העליונות האיכותית של חיל-הים שלנו, בצוללות שפוגעות קשות בביטחון ישראל. אבל, בא ראש הממשלה ונתן היתר לגרמנים למכור למצרים את הנשק ה"אסטרטגי" הזה, בלי שראשי מערכת הביטחון שלנו ידעו על כך, אפילו לא שר הביטחון והרמטכ"ל. מדוע הוא עשה כך? מי שילם לו? הגרמנים? המצרים? שחיתות! צריך מיד לחקור, וברור שמדובר בצעד של ראש הממשלה היכול להגיע לכדי בגידה.

כמה הארות לסיפור הזה בגרסתו האחרונה (לפי שעה?).

הראשונה והכי מהותית וחשובה: אין שום הבדל בין שתי הצוללות שהמצרים רכשו מהגרמנים בתחילת העשור לבין 2 הצוללות שרכשו במחצית העשור. הסיפור כאילו הראשונות היו "רגילות" והשניות "מתקדמות" הוא קישקוש הנובע מבורות או זדוניות או הצרוף של שניהם. כל 4 הצוללות שרכשו המצרים משתייכות לדגם הצוללת הגרמנית לייצוא מסוג 209/1400. זהו הדגם החדיש ביותר הנמצא גם בידי טורקיה (8 צוללות), בידי ישראל ועוד בידי מדינות רבות נוספות. מה שמייחד אותו זה לא רק הגודל שלו, אלא המערכות שבו: החשובה שבהן היא מערכת המאפשרת לצוללת לשהות יותר זמן מתחת למים ללא תלות בחמצן חיצוני (מערכת (AIP; בנוסף, הצוללת יכולה לשגר גם טילי "הרפון" אמריקנים בצד טילי טורפדו מתקדמים ביותר, ולפזר מוקשים ימיים. כאשר המצרים חתמו סופית על עסקת 2 צוללות כאלו ב-2011 (והדיונים החילו עוד לפני 2009), ישראל ביקשה ודחקה בגרמניה שלא להתקין את מערכת AIP וטילי "הרפון". הגרמנים סרבו, נוצר מתח בין שתי המדינות, וכנראה הגרמנים בסוף פיצו אותנו. 2 הצוללות המצריות הוכנסו לשרות מבצעי בסוף אוקטובר 2017.; השתיים האחרות שבבנייתן הוחל ב-2015 עדיין במספנות הגרמניות.

האם הצוללות הגרמניות שבידי המצרים פוגעות בביטחון ישראל, והאם יש בהן אולי משום אפשרות של איום גרעיני? לא ולא! האם הן מהוות איום על חיל-הים הישראלי? כן, בהחלט, בדיוק כמו שכל הצי המצרי הגדול, המתעצם והמודרני, מהווה איום; בדיוק כמו שטילי" הרפון" אוויר-ים שארה"ב ציידה בו את מטוסי פ-16 המצרים מהווים איום; וכמו שכ-1,300 טנקי "אברהמס" אמריקנים של השריון המצרי מהווים איום על צבא היבשה שלנו. הכל בפוטנציה, כל עוד מצרים אינה מדינת אויב, אלא דווקא מצויה בשיתוף פעולה ביטחוני איתנו.

אין לי שום ידע וניחוש מדוע מידר נתניהו את מערכת הביטחון מהסכמתו למכירת שתי הצוללות הנוספות במחצית העשור. אבל, תופעת המידור אצלנו אינה יתומה. את רבין מידרו בהתחלה מ"שיחות אוסלו" ואת הרמטכ"ל והמודיעין עד סופן; ברק מידר את הקבינט ואת כל קציני המטה הכללי מהמועד המדויק של היציאה מלבנון. היו להם, לדעתם, סיבות טובות לעשות כך.

ומילה על צה"ל וצוללות וחיל-הים. היה זה בן-גוריון שכפה על הרמטכ"ל לסקוב בסוף שנות ה-50 לרכוש 2 צוללות עבור חיל-הים. כי מאז ומתמיד המטה הכללי היבשתי והאווירי לא ראה צורך בצוללות, אלא ראה בכך בזבוז כסף רב על תועלת מועטה. עדיף היה בעיניו תוספת טייסת או חטיבה על פני צוללת. ובכלל, כל השקעת משאבים בחיל-הים נראתה בעיניו כעניין של מותרות. איך אמר פעם רבין, בהיותו שר ביטחון: "חיל-הים לא מנצח במלחמות". כן, אבל היה זה חיל-הים, עדיין בלי צוללות גרמניות, שיצא מנצח ברור בזירת הלחימה שלו במלחמת יום הכיפורים, מול כיפוף הכנף של חיל-האוויר, וניפוץ גאוות השריון.