רגע לפני שליברמן מבטל את השבת

הבטחות של פוליטיקאים, גם כאלה שטוענים בעקביות כי "מילה שלי זו מילה", אינן יותר מאשר מס שפתיים. על-מנת לדעת למי להצביע יש להביט על העשייה ולא על הבטחות ודיבורים. בכך אינו שונה יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, שמהתל בציבור בניסיון לקושש את הקול החילוני.

לפני כחודש חשף הרב דוד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס, כי אביו הרב עובדיה יוסף פנה ליו"ר ישראל ביתנו ליברמן בהיותו שר התשתיות בבקשה שיסייע לו לצמצם את חילולי השבת של העובדים היהודיים בחברת החשמל, וליברמן נעתר בשמחה והנושא אף "בער בו", כלשונו.

יכולנו לחשוב שמדובר בסיפור ישן ומאז שינה ליברמן את דעתו, וכעת הוא פתאום בעד ביצוע עבודות תשתית ברכבת, בכבישים ובגשר יהודית (שבנייתו הושלמה מזמן) בשבת. אולם עיון בדברי הכנסת מלמד כי רק בכנסת הקודמת ביקשה ישראל ביתנו להשליט את ההלכה על ביצוע העבודות בשבת.

זה קרה ב-26 בדצמבר 2017, כאשר ישראל ביתנו הצביעה פה אחד בעד החוק לצמצום עבודות בשבת ברכבת ובכבישים כך שייעשו תוך התחשבות במסורת ישראל, ובעוד כמה אמות מידה שחלקן דתיות מובהקות.

ומה לגבי תחבורה ציבורית בשבת שליברמן מבטיח? מתברר שגם כאן הבטחות לחוד ומעשים לחוד.

בכל פעם שהיו בקואליציה, הצביעו חברי הכנסת של ישראל ביתנו נגד, גם כאשר היה מדובר בהפעלה במתכונת מצומצמת או במסירת הנושא להחלטת הרשות המקומית. זה קרה ב-22 ביוני 2011, ב-11 בנובמבר 2015, ב-21 ביוני 2017, ב-6 ביוני 2018 וגם ב-21 בנובמבר 2018. ביתר ההזדמנויות קיפלו אנשי ישראל ביתנו את הזנב וברחו מהמליאה בזמן ההצבעה.

גם אביגדור ליברמן עצמו, כאשר שימש בתפקיד שר התחבורה, מנע במו-ידיו תחבורה ציבורית בשבת, והדבר היחיד שהסכים היה לאפשר תחבורה בשבת בישובים ערביים (9 ביולי 2003).

מצביע ימני חילוני שיתלה את יהבו בליברמן ובקריאות השבר של ישראל ביתנו, עשוי למצוא את עצמו קירח מכאן מכאן - גם בלי חילוניות, וכנראה גם בלי ממשלת ימין. ראו הוזהרתם.