רבות נאמר ונכתב על קשריו של רמון עם השר לשעבר, אריה דרעי, שהורשע ונאלץ לעזוב את המערכת הפוליטית. קשרים אלה הוזכרו שוב באחרונה, משל מדובר בקשר העלול להשפיע באופן שלילי על מהלכיו של רמון. מאידך-גיסא, רק מעט נכתב, אם בכלל, על הקליקה החדשה שנוצרה באחרונה, וזאת למרות כוחה ועוצמתה, ולמרות שנראה שזו תשפיע, אולי אפילו באופן מכריע ביותר, בשאלה האם יבוצע מפץ גדול גם בבית המשפט העליון.

חברי הקליקה הם אישים מוכרים, שלכל אחד מהם עניין אישי או ציבורי במינויים שיבוצעו בבית המשפט העליון. נמנים עימה: ארנון מוזס, חיים רמון, בעז אוקון, רוני בר-און ופרופ' נילי כהן. אלה רק חלק מהאישים, כמובן. במקרה או לא: האישים האלה התארחו באחרונה בביתו של מוזס בסביון, לרגל חגיגת בר-מצווה שערך ארנון, הוא נוני, לבנו. הם שוחחו ונראו כידידים ותיקים קרובים. החיבורים ביניהם מעניינים. נפרט זאת להלן:

- ארנון מוזס - הוא האיש העומד בראש הקליקה החדשה. משמש כ"דבק" ביניהם. מוזס, בעל השליטה והאיש העומד בראש ידיעות אחרונות, נותן את הכוח, את העוצמה התקשורתית. לא במקרה מאפשר העיתון הגדול במדינה לכמה אישים בולטים בתחום המשפט, ובראשם לפרופ' דניאל פרידמן, להוביל קו ברור נגד מינויה האוטומטי של ביניש לכהונת נשיאת בית המשפט העליון. פרידמן, שאיבתו לביניש אינה מוסתרת, מעלה נימוקים משכנעים. אכן, ביניש מניפולטיבית, ולגישתי, גם בשל זאת שבעלה, יחזקאל ביניש, נגוע בעבירות פליליות חמורות, אינה המועמדת הטובה ביותר לכהונת נשיא בית משפט עליון;

- חיים רמון - שר המשפטים מבקש לבצע רפורמה גדולה, וכלשונו: מפץ משפטי. הוא מבקש להטביע חותם של רפורמטור גם במערכת המשפטית, ובעיקר בבית המשפט העליון. רמון מבקש לשבור את הנוהג הבלתי תקין, הקיים מאז הקמת המדינה, לפיו לא מונה מועמד שאינו מקובל על שופטי בית המשפט העליון. הטקטיקה שעומד רמון לנקוט: להימנע מכינוס הוועדה לבחירת שופטים - גם לאחר שהרכבה יושלם - וזאת עד שיושגו הסכמות מוקדמות, או למצער: עד שיובטח לו רוב בוועדה, שיאשר את הצעתו. כדי לכבוש רוב בוועדה, פועל רמון, בימים אלה, למינוי רוני בר-און לחבר הוועדה לבחירת שופטים, במקום אופיר פינס, שלו הובטח מינוי כשר השני בוועדה, מטעם הממשלה. המינוי יובא לאישור הממשלה ביום א' (11.6.06);

- בעז אוקון - שופט בית משפט מחוזי, מנהל הנהלת בית המשפט. נחשב ידיד קרוב של מוזס. בעבר סיפק שירותים לקבוצת ידיעות אחרונות, במסגרת משרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'. הוא נטל חלק פעיל בניסיונות לפשר בין ארנון מוזס ורעייתו לשעבר, מיכל מוזס. נחשב כאחד מיקירי העיתון וכמי שחסין מביקורת. אוקון, וזאת יודעים רבים וטובים, הוא אחד ממחוללי הביקורת מצד כתבים ופרשנים בידיעות אחרונות, הן נגד ביניש והן נגד הנשיא ברק;

- רוני בר-און - שר הפנים. נחשב אחד השרים החזקים בממשלה, לא במעט נוכח קשריו האישיים עם ראש הממשלה, אולמרט. בר-און נחשב לאיש שאפשר "לגנוב עימו סוסים". וגם לעשות פעולות השנויות במחלוקת. עתה הוא מועמד, כאמור, מטעם קדימה, לכהן כשר השני בוועדה. אם יושלם המינוי, יובטח לרמון רוב (חמישה נגד ארבעה) בעד מהלכיו. בר-און נחשב גם כן כידיד קרוב של מוזס. לראיה: גם הוא הוזמן והשתתף בחגיגת בר המצווה שערך מוזס לבנו, בביתו בסביון;

- נילי כהן - היתה מועמדת מצויינת לכהונת שופטת בית המשפט העליון. מינויה טורפד על-ידי הנשיא אהרן ברק, שפעל בלחצה של ביניש, ובסופו של דבר התבזה לא מעט. זו האחרונה גייסה שופטים נוספים בבית המשפט העליון, כדי שיתנגדו למינויה של כהן, שהינה פרופ' למשפטים באוניברסיטת תל אביב וידועה כאחת המשפטניות הטובות בישראל. כהן מיודדת עם אוקון וגם עם פרופ' דניאל פרידמן. אלה פועלים בצוותא-חדא כדי לכתוש את מעמדה של ביניש ולהציגה כשופטת בינונית, שאינה ראויה לכהן כנשיאת בית המשפט העליון.

נדגיש כאן, כי הקשרים האמיתיים בין חברי "הקליקה החדשה" הם הטעונים שקיפות, ליבון ובירור, במיוחד נוכח זאת: מדובר בקשרים בלתי ראויים בין תקשורת לשלטון. הגבולות מיטשטשים, ולכך יש גם השלכות שליליות, הבאות לידי ביטוי במידע המפורסם או נגנז בעיתוני קבוצת ידיעות אחרונות. העובדה שאיש אחד, הוא מוזס, מצליח - בזכות עוצמת ידיעות אחרונות והקשרים האישיים שהוא יוצר - להגיע להשפעה כה גדולה על תהליכי המינוי של בעלי תפקידים בכירים בישראל, הינה מדאיגה. לא פחות מדאיג המידע שהובא לידיעתי, לפיו קבוצת ידיעות אחרונות מצפה לשיתוף פעולה מצד כמה משרי הממשלה הבכירים לפעול לשינוי החוק, האוסר כיום על העיתונים הגדולים להחזיק אמצעי שליטה בערוצי טלוויזיה.

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הוזמן אף הוא לחגיגת בר-המצווה שערך ארנון מוזס לבנו. אלא מה? מוזס ואולמרט הסכימו שלא כדאי שיגיע לחגיגה בסביון. במיוחד בגלל אמצעי האבטחה המתחייבים, שהיו עלולים לשבש את סדרי החגיגה, ולהקשות על האורחים - שהיו נדרשים, בנוהל, לעבור בדיקות קפדניות.

ובכל זאת, אולמרט ומוזס ביקשו לשמח את החתן. כיצד עושים זאת? הפתרון שנמצא: יום לפני האירוע הובל החתן ללשכת ראש הממשלה בתל אביב. הפגישה ארכה כ-10 דקות. מוזס ג'וניור זכה לכבוד הגדול לשוחח עם ראש-ממשלה מכהן וגם להצטלם עימו.

מיותר כמעט לציין מה עושה מעמד כזה לבר-מצווה, ואיזו מחוייבות נוצרת בין מוזס האב ומוזס הבן, לבין אולמרט. הקשר הזה - שבו מנוצל מעמד ראש הממשלה לרקימת קשרים אישיים עמוקים בין שלטון לתקשורת, מסביר, במקביל: מדוע נמנע ידיעות אחרונות מלפרסם את מעשיו המושחתים של אולמרט, הן בפרשת הדירות, והן בפרשת המתנות האסורות שקיבל.

בלשכת ראש הממשלה מאשרים פרטים אלה. דוברו של אולמרט מסר, כי אולמרט נוהג להיפגש עם חברים ועם בני משפחה שלו, וגם עם אחרים שמבקשים, בשל זאת שהוא אינו יכול להגיע לכל האירועים שלהם. "גם אריק עשה את זה עם נוני מוזס", אמר הדובר, אסי שריב (באירוע אחר של משפחת מוזס), משל מדובר בנוהג מבורך שיש לטפח.