מדריך לפיצוי למלכ"רים על נזקי חרבות ברזל

החוק לפיצוי על נזקי מלחמת חרבות ברזל, אינו מדבר על "מענק" אלא על "נזק" ו"פיצוי"; משמעות הדבר היא, שמטרתו היא להחזיר את המצב לקדמותו ולא מעבר לכך. הגדרת "ניזוק" בחוק ממעטת "מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי". החוק אינו אומר שמוסד ציבורי (שזו ההגדרה של מלכ"ר בחוק מס הכנסה) זכאי לפיצוי, אלא אומר מי אינו זכאי.

החוק גם אומר שגוף מתוקצב אינו זכאי לפיצוי - מה שאומר, שמוסד ציבורי לא יהיה זכאי לפיצוי על אובדן תרומות או תקצובים. עם זאת חשוב לומר, כי גוף המקבל תקציבים או תשלומים מן המדינה אינו "גוף מתוקצב"; המונח הזה מתייחס לגוף שהוקם על-פי חוק. על יתר התנאים - ראו במאמרו של עו"ד אלדד נח (בקישור משמאל).

גם לגבי מוסד ציבורי, התנאי הבסיסי לקבלת פיצוי הוא ירידה של לפחות 25% במחזור העסקות החודשי - אך מדובר במחזור ייחודי, השונה מאוד מזה של עוסק רגיל. "מוסד ציבורי זכאי" הוא גוף שלפחות 25% מהכנסותיו ב-2022 לא היו מתרומות ותמיכות, אלא ממכירת מוצרים ושירותים במהלך רוב השנה. תמיכות הן כספים שהמדינה מעניקה על-פי תבחינים ואינה מקבלת תמורה בעדן; אם מדובר בשירותים שהמדינה רוכשת - סכום זה לא יקוזז מן ההכנסות לצורך הזכאות.

מאחר שלמוסד ציבורי אין מחזור לצורכי מע"מ, הרי שהעסקות שאינן נחשבות לצורך פיצוי אצל עוסק מורשה (למשל: בין קרובים, הכנסות פטורות, הכנסות מחו"ל או מכירות הוניות) אינן חלות כאשר מדובר במוסד ציבורי. המשמעות עשויה להיות הגדלה ניכרת של העסקות שיובאו בחשבון. במילים אחרות: כל סכום של הכנסה ממוצרים ושירותים יובא בחשבון, ללא קשר לתשומות בדיווח למע"מ - וכך יוגדל הבסיס לפיצוי. ואילו במקביל, ניתן לכלול - על-פי מומחיותו של רואה החשבון - גם תשלומים עקיפים, כגון הוצאות הנהלה וכלליות.

מחזור העסקות החודשי בשנת הבסיס (דהיינו, ב-12 החודשים שקדמו לחודש בגינו נתבע הפיצוי) הוא הסכום באותה תקופה, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-12; זהו חישוב פשוט, גם אם עשויות להתלוות אליו סוגיות שונות. לאחר מכן יש לחשב את שיעור הירידה בין אוקטובר/נובמבר 2022 לבין אוקטובר/נובמבר 2023. השלב הבא הוא מקדם ההוצאות הקבועות, הנגזר מהיקף הירידה במחזור. אם הירידה היא 25%-40%, המקדם הוא 7%; בירידה של 40%-60%, המקדם הוא 11%; על ירידה של 60%-80% יינתן מקדם של 15%; ובירידה של 80%-100% המקדם הוא 22%. סכום הפיצוי בסעיף ההוצאות הקבועות הוא: כל הוצאות הפעילות בשנה השוטפת, מחולק במספר חודשי הפעילות במהלכה ומוכפל במקדם.

אותם נתונים משמשים גם לחישוב הפיצוי בסעיף השכר. החישוב הוא: 75% מהשכר ששולם בפועל לעובדים (לא כולל החזרי מילואים מהביטוח הלאומי) בחודש המדובר, ביחס שבין כלל המחזור לבין מכירת מוצרים ושירותים; כפול שיעור הירידה בהכנסות; כפול 1.325. התקרה מוגבלת לשכר הממוצע במשק. סך כל הפיצוי - בגין הוצאות קבועות ושכר - מוגבל בתקרה של הנעה בין 600,000 שקל ל-1.2 מיליון שקל, בהתאם למחזורו של המוסד הציבורי. מוסדות ציבור קטנים, בעלי מחזורים שעד 300,000 שקל בשנה, יקבלו פיצוי בסכומים קבועים - כמו עוסקים.

מה דינו של מוסד ציבורי שאינו זכאי - כזה שחלק (או אפילו כל) הכנסותיו גרמו לכך שיוגדר כעוסק לצורכי מס הכנסה או מע"מ? כאן יחול פיצול בין הכנסותיו. אם נקבע שכל הכנסותיו הן מעסק, יחולו עליו אך ורק כללי הפיצוי לעוסקים. אם יש חלוקה בין הכנסותיו, הפיצוי יינתן כנגד כל ירידה בהתאם להגדרה - כעוסק או כמוסד ציבורי.