יש עניין לציבור

משטרת תל אביב החליטה לפני כמה ימים לסגור תיק חקירה נגד הזמר בועז שרעבי, שבו הוחשד בגרימת נזק למשרדו של פרקליטו עורך הדין יעקב גולני - שעמו היה מסוכסך על-רקע כספי. הנימוק הרשמי שניתן לסגירת התיק הסתכם בשלוש מילים: "חוסר עניין לציבור".

אין זו הפעם הראשונה כמובן, שהמשטרה או אחת הפרקליטויות סוגרות תיקים בנימוק זהה המעורר תמיהה.

לציבור יש דווקא עניין לדעת, האם סגירת התיק של בועז שרעבי נובעת מהעבודה שהזמר מעניק למשטרה הנחות משמעותיות בהופעותיו בפני שוטרים.

הציבור גם תוהה לדעת מדוע הוגשה לשרעבי בעת החקירה פחית בירה תופעה חריגה לכל הדעות.

ללא מאמץ ניתן להכין רשימה מפוארת של מאות ואולי אלפי חשודים שנפתרו מהעמדה לדין פלילי, מאחר שהציבור הרחב לא מגלה, כביכול, עניין בהעמדתם לדין.

על רשימה זו נמנים, בין השאר, עברייני צווארון לבן חלקם דמויות ידועות שגנבו כספים מהקופה הציבורית, עבריינים מן השורה שביצעו עבירות ברכוש פרטי של אזרחים וכל מיני מוכי גורל למיניהם שפגעו בנכסים השייכים לציבור הרחב.

המשמעות היא שלציבור הישראלי האטום אין עניין לדעת מי פוגע בו במישרין, או בעקיפין ברכושו ובכספו. בעצם איש אינו שואל את דעתו על כך.

בשעתו שאלתי את ראש אגף החקירות לשעבר של המשטרה ניצב (בדימ.) יגאל מרקוס מהם הקריטריונים שעל פיהם נקבעו ההחלטות שלציבור אין עניין בתיק חקירה נגד חשוד זה או אחר.

תשובתו המפתיעה היתה שהמשטרה משוחררת מלחצים חיצוניים ומחליטה "לגופו של עניין".

יש דרך מסובכת שבאמצעותה ניתן יהיה לדעת מה חושב הציבור על סגירת תיק חקירה פלילי. לפני כל החלטה כזו יערך משאל עם. יש דרך בדוקה וזולה יותר והיא להימנע מסגירה סיטונית של תיקים. לציבור יש ללא ספק עניין בכך.