שכר עבודה והמצב הביטחוני

בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, נקבע כי יש לשלם פיצויים בעד הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צה"ל. בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973, נקבעו הכללים לתשלום פיצויים.

החל מיום 17.5.1999 נקבע כי מעביד ששילם את שכר העבודה לעובד יקבל פיצוי בעד היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון.

שיעור הפיצוי הינו בגובה "שכר יום עבודה של העובד" אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים - בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה.

הגדרות:

1. "שכר יום עבודה של העובד" - שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים - השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

2. "השכר המרבי" - שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-25 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;

לעניין זה המדינה לא תחשב כמעביד לצורך קבלת הזיכוי, אולם חברה ממשלתית תוכל לקבל זיכוי.

לפיכך, מעביד ששילם את שכר העבודה לעובד יקבל פיצוי בעד הימים שבהם לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון.

בנוסף, יצויין כי קיימות הוראות נוספות לפיצויי בגין אובדן רווחים.

כל עוד כוחות הביטחון לא נתנו הוראה בעניין זה ובמקומות שלא ניתנה הוראה כאמור, העובד חייב להתייצב במקום עבודתו ולעבוד על-מנת שתקום לו זכות לשכר עבודה.