החינוך היהודי כמסר וכשליחות

בסניף הצפוני של בית הספר Kamin Education Centre פגשנו את עינת כץ (Eynat Katz), סגנית מנהלת בית הספר. עינת, ילידת רמת גן, הגיעה לקנדה בהיותה בכיתה ד' ונשלחה ללמוד בבתי-הספר אסוסיאייטד וצ'אט. לאחר מכן השלימה לימודים אקדמיים בתואר שני בלימודי חינוך ופסיכולוגיה. השיחה עם עינת קלחה והתארכה וניכר בה בעינת כי היא אוהבת את מקצוע החינוך, מחוברת אליו ומקדישה לו את עיקר מרצה בשעות השבוע.

כבר בתחילת השיחה מבקשת עינת לציין בגאווה לא מוסתרת שבית הספר אסוסיאייטד הוא הוותיק בין בתי הספר היהודיים בצפון אמריקה ובשנה זו הוא חוגג מאה שנים להיווסדו. להיסטוריה הארוכה הזו משמעות רבה, שכן רבים מבוגריו, דתיים וחילונים כאחד מצאו את דרכם לעמדות בכירות ויש בהם אשר מצאו דרכם חזרה לתחום החינוך בבית הספר או בבתי הספר האחרים, בהתאם להשקפת עולמם. "גם אני", אומרת עינת, "סגרתי מעגל בחיי. התחלתי את לימודי היסודיים בקנדה באסוסיאייטד וחזרתי אליו כדי לחנך את הדורות הבאים. את עבודתי בבית הספר אינני רואה רק כמקור פרנסה, אלא כשליחות אמיתית למען הילדים. בית הספר הוא כמו הבית שלי".

המפתח - פלורליזם חינוכי

בית הספר אסוסיאייטד שונה בתכלית ממה שהורגלנו אליו בישראל, מבהירה עינת ומדגישה, כי ההבדל מצוי בתפיסת היסוד עליה הוא מושתת. אין זה בית ספר רגיל. זהו בית ספר קהילתי המאגד בתוכו את כל הזרמים הקיימים בחברה, ללא העדפה כלשהי.

בתחום הפדגוגי מושם דגש על גישת "האינטליגנציות המרובות", כלומר עידוד הילדים לזהות את כישוריהם ויכולתם האינדיווידואלית, כך שיסייעו בידו ללמוד ולהגיב לעולם בדרכים מגוונות. התהליך מתרחש תוך שימוש באחת או יותר מהאינטליגנציות: השפתית, המתמטית, המרחבית, התנועתית, המחקרית, הבין-אישית, התוך-אישית, והמוזיקלית-קצבית. המחנכים יוצרים סביבה חינוכית עשירה, המאפשרת לכל תלמיד לפתח את יכולות היסוד שלו, הקשורות באחת או יותר מהאינטליגנציות המרובות. בבית הספר אף מחזקים את הביטוי העצמי של הילד. כמו-כן, החל מהגיל הרך חושפים אותו ללימודי השפה העברית כשפה שנייה.

דגש על הגיל הרך

כשמדברים על חינוך, ובגיל הרך בפרט, עיניה של עינת נפקחות וניתן להבחין בהתלהבות ובחיוניות שבקולה. הפרויקט המרכזי בו היא מטפלת כרגע, נקרא Mini Mensch and Me והוא מיועד לפעוטות בגילאי 15 חודשים, עד שנתיים וחצי. הפעוטים מגיעים ל"בית הילד" ("Bet Hayeled") שבבית הספר יומיים בשבוע, לשעה וחצי, בין השעות 09:15 עד 10:45 למשך עשרה שבועות. במסגרת זו הם חווים תוכנית חינוכית המגרה ומפעילה את החושים, הכוללת פעילות גופנית מיוחדת המתואמת לפעוטות, יצירה, מוזיקה, דרמה וכן התוודעות ראשונה למושגים ביהדות ובכלל זה, שירי חגים, שבת ועוד.

התוכנית מאפשרת מעורבות פעילה של ההורים, הנשארים עם ילדיהם בכיתת הגן. עלות ההשתתפות בתוכנית לכל פעוט עומדת על 300 דולר, והביקוש, אומרת עינת, גדול מאוד, עד כדי כך שבתחילת השנה הבאה תיפתח כיתה שלישית. ככלל, היא רואה במעורבות ההורים עניין חשוב ביותר, שכן היא זו שפותחת עבורם דלת להכיר את בית הספר. בעקבות כך, גדלים הסיכויים שהם ישלחו את ילדם בעתיד להתחנך בבתי הספר היהודיים. "מעבר לכך, יש גם הורים שלומדים שירים וסיפורים שלא הכירו, אגב הנוכחות בכיתת הפעוטות, ולא רק הם. גם שאר המלווים, כמו הסבתות או ה"נאניז", מציינת עינת. במסגרת התוכנית, מקבל המבוגר המלווה את הילד, העשרה חינוכית כללית, הקשורה באפיוני הגיל הרך, פיתוח מיומנויות מוטוריות ומיומנויות קוגניטיביות-שפתיות.

החל מגיל שלוש ועד לכיתה א', מודגש תחום רכישת השפה העברית. במסגרת פרויקט הנקרא "חלב ודבש", שניזום ע"י הסוכנות היהודית, מלמדים את ילדי הגן להשתמש בשפה העברית. השיעורים ניתנים בפרקי זמן קבועים במהלך השבוע. במסגרת שיעורים אלה מתמקדים המורים בשפה המדוברת, בשירים ובעשייה חושית. עינת אינה מסתפקת בהישגי התוכנית הקיימת. היא יזמה השנה תוכנית ניסיונית חדשה, שבמסגרתה נלמדת השפה העברית בכיתת-גן, במשך חצי יום. המטרה לבחון את השפעת הלימוד האינטנסיבי בעברית על הישגי הילדים, בהשוואה לכיתות אחרות. הצלחה בכיתה הניסיונית תשפיע על התווית תוכנית הלימודים בשנה הבאה. מהתרשמות הראשונית, מספרת עינת, ההורים יוצאים נפעמים מהמילים החדשות ומהביטויים אותם רוכשים הילדים וכן מהיכולת להתחיל לבטא את עצמם במשפטים קצרים.

במסגרות החינוך השונות בגיל הרך, גילאי שלוש עד שש, מתקיימים שני מסלולים. המסלול הקצר- משעה 08:30 עד 11:50 והארוך מ- 08:30 עד 16:00. בגני הילדים מתחנכים 330 תלמידים. בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית של 25% במספר המצטרפים לבית הילד, וזאת בניגוד למגמה הכללית המצביעה על ירידה במספר התלמידים הלומדים בבתי הספר היהודיים.

ערך מוסף בבי"ס היסודי

בכיתות בית הספר היסודי לומדים התלמידים את כל התכנים המועברים בבתי הספר הממלכתיים הכללים, החל מחשבון, שפה, ספרות, הסטוריה, לימודי חברה, מדע וטכנולוגיה, צרפתית, מחשבים, התעמלות ומוזיקה. אך בנוסף לתכנים הכלליים, מקבלים הילדים תכנים נוספים הכוללים: לימוד ספרי התורה ולקחיהם, אורח-חיים יהודי, קריאה, כתיבה ודיבור בעברית, הכרת חומש התפילה, ספרי הנביאים, אהבת ישראל, היסטוריה יהודית ודרך- ארץ. בכיתות ו-ח מתאחדים תלמידי שני הסניפים של בתי הספר אסוסיאייטד (הצפוני Kamin בו 850 תלמידים והדרומי Posluns בו 350 תלמידים) לבית ספר תחת קורת אחת: Hurwich Education Centre, Danilack Middle School, הנמצא ברחוב פינץ' 252 מערב, ובו 550 תלמידים. בית הספר מכשיר את התלמידים לקראת לימודי התיכון בצ'אט ובבתי הספר היהודיים האחרים. לצד צוות ההוראה עומדת גם צוות של יועצים העוקב מקרוב אחר ההתקדמות בכיתות, מדריך ומכוון את המורים.

עלות הלימודים בבית הספר אסוסיאייטד משתנה בהתאם לגילאים השונים. השנה, שכר הלימוד השנתי בגן הילדים, בתוכנית הקצרה, עמד על כ 4,800 דולר, בארוכה על כ 9,600 דולר, בבית הספר היסודי (א-ה) כ 10,200 דולר ובחטיבה סביב 10,400 דולר לשנה. עינת מציינת בהקשר זה, כי מכיתה א' בית הספר מסייע לתלמידים נזקקים. בית הספר הוא מוסד חינוכי ללא כוונת רווח. ועדה מטעם בית הספר, בודקת את המצב הכלכלי של ההורים ועל-פי המלצותיה ניתנת סובסידיה לתשלום שכר הלימוד. הסיוע הכלכלי מגיע מהפדרציה היהודית של טורונטו (UJA) וממנו נהנים 40%-45% מכלל התלמידים בשנה.

מעורבות ההורים בחינוך

הקשר בין ההורים לבית הספר הדוק וחשוב להנהלת בית הספר. בתחילת שנת הלימודים נערך מידי שנה ערב ברביקיו שבו נאספים התלמידים, ההורים וצוות ההוראה להיכרות ההדדית, קירוב-לבבות ובילוי משותף, שתכליתו יצירת אמון, כחלק מהתוכנית החינוכית. בנוסף לכך, בית הספר מעודד את ההורים ליטול חלק בוועד ההורים, כדי לחזק אותם כגוף תומך ומסייע. בשיחה עם עינת עסקנו גם בתחום האבטחה בבית הספר אשר מעניין מאוד את ההורים על-רקע עליית ביטויי האנטישמיות והאנטי ישראליות גם בקנדה. על סידורי האבטחה לא נוכל לפרט מסיבות מובנות, אך בהחלט ניתן לומר כי רמת האבטחה בבית הספר גבוהה, ניתן מענה יעיל לקשת האיומים האפשריים וקיים קשר עם גורמי הביטחון. כמו כן, נערכים מעת לעת תרגילים שכוללים בין היתר פינוי בית הספר כתוצאה מאירוע חבלני או שריפה.

הסכנה שבפתח - התבוללות

קתי פרידמן (Kathy Friedman), מנהלת בית הספר, הצטרפה לשיחה, על-מנת להעביר מסר לקהילה הישראלית בטורונטו. קתי, אשת חינוך ותיקה ומנוסה, סבורה שהאיום הגדול ביותר על יהדות קנדה טמון בהתבוללות. "אנו דור או שניים אחרי יהדות ארה"ב בעניין זה הסובלת משיעור גבוה של התבוללות", היא אומרת בנימה של מתריעה בשער. לדבריה, רבים מהישראלים חושבים שאם מדברים עברית בבית ושומרים לקיים את החגים יהיה בכך די כדי לשמר את היהדות אצל הילדים. לא בהכרח, טוענת קתי. הקשר ליהדות מתרופף בבתי הספר הממלכתיים, הפיתויים גדולים וניתן לראות כיצד ילדים נמשכים אחרי המנהגים המקומים ומכאן קצרה הדרך להתבוללות. המפתח לפתרון מצוי לדידה בחינוך היהודי, בכל חינוך יהודי, העיקר שהילדים יחושו מחוברים לזהות היהודית שלהם ולמדינת ישראל.

בית הספר היהודי יוכל לספק את החינוך והרקע היהודי לתלמידים ולאחר שיתבגרו הם יוכלו להחליט על הדרך הראויה להם. לילדים הלומדים בבתי ספר ממלכתיים כלליים, לא יהיו מספיק נתונים כדי לקבל החלטה שקולה על עתידם בתחום הזהות היהודית. השיחה עם קתי חושפת מנהלת בית ספר בעלת אופקים רחבים וגישה פתוחה ליהדות המנסה לקרב לאהבת הארץ וליהדות בדרכי נועם. לצורך זה, היא יזמה ביקורים שבועיים בימי שישי של תלמידים בבית הכנסת הנמצא בבית הספר, שם שומעים הילדים מפיה סיפורים הקשורים לפרשת השבוע תוך קישור לעניינים אקטואליים ושרים שירי שבת בלוויית מוזיקה. בכל שבוע שוקדות קתי ועינת על הוצאת העלון השבועי "קול קמין" (Kol Kamin) המתעד עבור ההורים את הפעילות החינוכית בבית הספר. הן מאמינות, כי חשוב לעדכן את ההורים בנעשה בבית הספר.

בית הספר מתגייס גם לפעולות תמיכה בישראל. ב- 14 בספטמבר 2006 התאספו מורים ותלמידים לעצרת הזדהות עם ישראל, בה נטלו חלק נציגים מקרן חיפה - קנדה (התומכת בבית הספר), בית החולים רמב"ם והרב נתן קנדלר שליח ונציג של ה- BJE. כ- 1,700 תלמידים נשאו דגלי קנדה וישראל ואף ילדי הגן שולבו בפעילות, שנחתמה בתקיעה בשופר, הפרחת 24 יונים צחורות כסמל לתקווה ולשלום ובשירת התקווה.