Nfc מהיום: "בטיוטא נכללו סעיפי אישום חמורים ביותר, לרבות שני מעשי אונס (בשתי נשים), בעילה אסורה בהסכמה, קבלת דבר במרמה (גביעי כסף מבית הנשיא) ועוד. מכתב האישום נמחקו כל העבירות שיוחסו לנשיא ביחס ל-א' (מבית הנשיא) שבשל תלונתה פרצה כל פרשת קצב; וכן נמחקו כל המעשים, לרבות אונס, שיוחסו לנשיא לגבי א' בעת שכיהן כשר התיירות."
המתלוננות נתנו אמון במערכת התביעה. הן חשפו בכאב רב את שעבר עליהן, תוך אמון כי מערכת התביעה תביא את הנושא למשפט שבו תצא האמת לאור. הסדר הטיעון מפר בצורה חמורה את האמון שנתנו בתביעה הכללית ובך, מר מזוז, בפרט.
הסדר טיעון מהוה גם הפרת אמון הציבור. כשנבחר ציבור נחשד בעבירות, ובייחוד כאלו חמורות, יש להביא את הנושא לפסיקה סופית. זכותו של הציבור לדעת האם האדם אשם או זכאי. להסדר טיעון יש שתי סיבות אפשריות: חיסכון כספי ע"י הימנעות מקיום משפט, והימנעות מתביעה מחשש מפסק דין של זיכוי שמהוה "הפסד" של התביעה.
לגבי החשש מ"הפסד", הרי שמערכת תביעה שהצלחתה בהרשעות הנה 100% הנה מערכת גרועה, חששנית, שפוטרת פושעים מלתן דין על מעשיהם. אין תפקידה של התביעה להשיג הרשעה בכל מחיר, אלא להציג את העובדות והעדויות בפני בית המשפט, לשיפוטו.
הסדר טיעון כזה מהווה עידוד לפשיעה. מעתה ידע כל אנס בעל הון כי הפרקליטות פחדנית היא וממילא לא יידרש לתת את הדין על מעשיו, ולכל היותר יואשם בסעיף משני ויצא בעונש קל שבקלים. כל שנדרש זה עורכי דין יוקרתיים ויקרים.
החלטתך, היועץ המשפטי לממשלה, משאירה עננה שחורה שלא תתנקה. הנשיא יישאר בגדר אשם בעיני הציבור בכל אותם מעשים קשים שנמחקו מכתב התביעה, ובצדק, שהרי ויתר על הוכחת זכאותו. תלונתיהן של המתלוננות תשארנה בגדר האשמות שלא הוכחו, ויחצנים ועורכי דין מטעם הנאשם ימשיכו להכפיש אותן, כדי לנסות למחוק את שדבק בנשיא.
החלטתך, היועץ המשפטי לממשלה, רק מדגישה את החסר בחוק הישראלי, בו לנפגע תקיפה אין כל מעמד משפטי, ולא צריך להתחשב בו כלל בתהליך קבלת החלטות, ואין החוק מגן עליו. אני קורא לחברי הכנסת לתקן את החוק כך שיקנה זכויות לנפגע תקיפה, הן בתהליך קבלת החלטות על הסדר טיעון, והן בהגנה על כבודם בדיון המשפטי.
אנא אמור לי כבוד היועץ המשפטי, עם היד על הלב, אם הנאשם לא היה אדם בעל קשרים ואמצעים אלא פקיד זוטר עם עו"ד מליגה ג', כלום זו היתה התוצאה? התחושה הנה שמבחן בוזגלו נכשל במקרה זה.
נ.ב., הפיצויים המוטלים במקרים כאלו הם בדיחה לא מוצלחת. זה גם נושא הדורש רפורמה יסודית.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
