News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 323,532  סלולר - 264,497
   |   15:07:40
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
אם גמל הוא סוס שתוכנן בידי ועדה, אזי הצעת החוק של אוחנה ודרעי להצבת מצלמות בקלפיות יוצרת חמור בר    היא מהווה פגיעה חמורה בזכות החוקתית לפרטיות ועלולה ליצור אפקט מצנן שיוביל מצביעים...
יואב יצחק
יואב יצחק
חקירת המשטרה התמקדה בחשד לפיו נתניהו סייע לאלוביץ' לקבל היתר למיזוג בזק-yes כתמורה לפרסומים אוהדים בוואלה    בידי המשטרה והפרקליטות אין ראיות מוחצות נגד נתניהו בתיק 4000    הפרסום בע...
יאיר נתניהו וגיא פלג [צילום: משה שי/פלאש 90; קובי גדעון/לע"ם]
עידו דיסנצ'יק
חירות הביטוי היא גם החרות להיות מופקר - עד הנקודה בה מסכנים חיים כלומר עד סף ההסתה    על העיתונאים להשחיר מסכים ולהשבית מיקרופונים לדקות של הזדהות והתגוננות במלחמת מגן על חרותם-חרות...
מטופלת אצל רופא [צילום אילוסטרציה: הדס פרוש/פלאש 90]
איילת פישביין
למרות נתוני התוכנית הלאומית על אי-שוויון בין נשים לגברים בקבלת טיפול רפואי, בעולם נוקטים פעולות לטפל בתופעה, אך משרד הבריאות הישראלי אינו עושה דבר לטפל בבעיה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
השמים הם הגבול

איך יוני הדואר עושות את זה? איך הן חוצות מרחקים מנקודה לנקודה ויודעות לשוב הביתה? מה היה חלקן בהיסטוריה האנושית? האם ישובו לחלק דואר באמצעות יונים?

>
>
>
>
▪  ▪  ▪
הכושר המסתורי של יוני דואר לעוף במדויק מנקודה לנקודה תמיד ריתק את הדמיון האנושי : איך הן עושות זאת? איך הן חוצות מרחקים ענקיים בכל מזג אוויר, ויודעות תמיד את הכיוון הנכון, וכמובן יודעות גם את הדרך הביתה?

סיפורה של יונת הדואר עלה שוב לכותרות בתקופה האחרונה עם צאת ספרו של מאיר שלו "יונה ונער". הספר מכיל מעבר לסיפור האנושי המרגש תובנות הנוגעות ליוני הדואר, לדרך הטיפול בהן, למעוף המסתורי שלהן.

ברגע דרמטי ביצירה כאשר הילדה שטיפלה ביונה הפצועה רוצה להשאירה אצלה, מבהיר לה דוקטור לאופר: "כשהיונה הזאת תבריא, תצטרכי לשחרר אותה. זאת יונת דואר. היא צריכה לחזור לבית שלה. זה כל מה שהיא יודעת לעשות וכל מה שהיא צריכה לעשות". ( יונה ונער, עמוד 92). על היחס לקבלת מכתב מיונת דואר מאיר הספר אמת מופלאה: "אחרי מכתב שהביאה יונה, שוב לא יסכימו השולח והמקבל להתפשר על כל דוור אחר. דבר לא ישווה לשילוחה, להיעלמותה מן העיניים המלוות, להופעתה - באותו רגע ממש- לעיניים המחכות" ( עמ' 177).

הקשר הזה עם יוני הדואר ותעלומת כושר הניווט שלהן - עדיין ממשיכים להפעים לבבות. מסתורי מאין כמוהו הוא כוח להפוך לדווריות לעת מצוא. מאז יונתו של נוח, הדמיון האנושי ממשיך לנדוד עם הסיפור המרתק של יוני הדואר הנודדות מיעד ליעד- ולעתים נשאלת השאלה האם הן תשובנה לחלק דואר?

היונים חוזרות ובגדול

לאחרונה, התבשרנו כי ארצות הברית מחזירה את הגלגל לאחור ויש תוכנית לגייס יונים למאבק בזיהום הכבד בקליפורניה. זה, כמובן, מחזיר שוב לתמונה את תפקידן של היונים בשליחותו של האדם למשימות שונות.

סיפורה של היונה 'המיתולוגית' מספר הספרים, יונתו של נוח, ריתק אותנו כשהיינו ילדים. כילדים הוקסמנו את הכישרון של היונה לבצע משימה שהטילו עליה. שנים רבות לאחר מכן היינו עדים לשימוש ביונים למשימות מיוחדות. סיפורה של יונת המבול העביר את המסר האמיתי : ליונה יש כושר ניווט, וניתן לנצל זאת לצורכי האדם.

מתברר, שבתקופות קדומות אכן ידעו להשתמש ביונים מאולפות לצרכים הגנתיים של בני אדם- ועשו זאת הן בימים של פגעי טבע ואסונות והן בזמן מלחמה. יונים נוצלו כבלדרי חירום להעביר אגרות ומסרים.

היום, כמובן, כאשר יש לווייני תקשורת המקשרים בין בני אדם, ויש סיבים אופטיים המחברים בין אוקיינוסים, אין כל כך צורך בשימוש הקדום ביוני דואר. גם יוני הריגול כבר אינן בשימוש, שכן המזל"טים הרבה יותר יעילים והמידע שלהן נמסר און ליין.

אבל החזרתן של היונים לשימוש כשליחות לנושא איכות הסביבה בארצות הברית, החזירו אותנו ליכולת של היונים המאולפות להעביר מסרים, לשאת על גופן ציוד אלקטרוני, חיישנים ומצלמות ולא רק דואר. בימים קדומים היונה היתה חשובה בעיקר לשאת מסרים מעל לקווי האויב.

יוני דואר בהיסטוריה הצבאית שלנו

לחיים שפרלינג תעודות רבות על השימוש ביוני דואר, ועיון באוסף שלו שופך אור על ערכן הצבאי: בהיסטוריה שלנו מוכר סיפורה של שרה אהרונסון וסיפורה של תנועת ניל"י. הארגון העביר ידיעות לבריטים באמצעות יוני דואר, ובספטמבר 1917 נתפסה יונת דואר כזאת על-ידי הטורקים, וכך נחשפה רשת הריגול היהודית. שרה אהרונסון עונתה בכלא וירתה בעצמה באקדח בכלא.

כמו כן ידוע על יוני דואר בשירות הקשר הארצי בתנועת ההגנה. שני אנשים משירות הקשר, אברהם עץ הדר וצבי לוין טיפלו בשובכי היונים, ולאחר מכן נפתחו שובכים במקומות שונים. בזמן המצור בגליל המערבי, בתש"ח, נהגו לצרף לכל שיירה להק יוני דואר, כדי לשמור על קשר עם יישובים מנותקים. ידוע סיפורה של יונת דואר שנשלחה לקריות באפריל 1948 והיא הביאה עמה 'יונוגרמה' ובה בקשה לשלוח לקיבוץ מכתבים ורשימת הזמנות של מזון, מצרכים ובגדים.

גם בתקופה קדומה יותר, באוקטובר, 1946, דאגו שלכל נקודה שעלתה על הקרקע יהיה להק יונים כשירות קשר, נוסף למכשירי הרדיו שסיפקו לה. על-פי התיעוד, גם במסעות הפלמ"ח נהגו לצרף יוני דואר מאומנות.

יש לווינים ויש מזל"טים, אבל יש רבים הסבורים שמקומן של יוני הדואר מובטח בכל מצב: כאשר כל קווי התקשורת יקרסו במלחמה גרעינית, ניתן יהיה שוב להשתמש ביונים אלה.

בינתיים, בארצות הברית ממשיכים בתוכנית להשתמש ביונים לצורכי איכות סביבה: המשימה הראשונה של אותן יונים – ניטור מזג אוויר – ומן הסתם עוד ימצאו ליוני הדואר משימות מגוונות. יונים זה כנראה גם משהו דמ-יוני...

להק יוני הדואר של מגדל יונים ישראלי

סיפורם של מגדלי היונים ב"יונה ונער" הדליק את הדמיון, ויצאנו בעקבות אחד הידועים בקרב המגדלים יוני דואר – חיים שפרלינג. כשראיתי את השובכים על הקרקע, די נדהמתי. בילדותנו סיפרו לנו על ובכים גבוהים. מתברר, שיוני דואר מגדלים בשובכים נמוכים, על הקרקע – והשובך הקיבוצי מכיל כמה יונים. יש בו מדפי שינה ותאי קינון. הוא חייב להיות מרווח, כדי שהמגדל יוכל להיכנס וליצור יחסי רעות עם היונים. לגדל יונת דואר זו אמנות: רוכשים אותה כשהיונה בגיל 35 יום בדיוק- כשהיא בוגרת מספיק, אך עדיין לא עצמאית. מאכילים את יוני הדואר במזון משובח ודואגים להן לפעילות גופנית יומיומית.

כשרואים את חיים שפרלינג מפריח אותן לאוויר, מנפנף בקנה הבמבוק – מבינים שכל זה רק חלק מסדרת אימונים. האימונים הדרגתיים, ובאימונם מתקדמים היונים נשלחות למרחקים גדולים יותר. הן נדרשות לחזור הביתה במהירות, ובתחרויות ארציות או בינלאומיות בודקים את המהירות כפרמטר לזכייה באליפות. לשפרלינג תעודות על זכיית יוני דואר שלו בתחרויות ארציות.

שפרלינג מכור לתחביב המרתק והוא אוחז ביונת דואר ומצביע על הסימנים המיוחדים: קרום לבן הסובב את המקור, קצוות לבנים סביב העיניים וחזה רחב יותר.

על שולחנו מחזיק שפרלינג יונה מפוחלצת ובאמצעותה הוא מראה לי את מכל הפלסטיק המוצמד לרגלה של יונת הדואר: הובלת הדואר נעשתה נעשתה באמצעות טוטף שהוא מעין נרתיק שלתוכו מוכנסת ההודעה הכתובה. הטוטף העשוי מחומר פלסטי נחגר לרגל אחת של היונה בחגורות קטנות, וההודעה נכתבת על 'פתקיון' מיוחד שבימי קדם היה עשוי מקלף מיוחד.

שפרלינג בטוח שחוש הניווט של יוני הדואר קשור לכוח המשיכה של כדור הארץ וליכולתן לקרוא את הניואנסים השונים של אותו כוח משיכה. "ליוני דואר יש נטייה לחזור לשובך שלה. אנו מכירים אותן על-פי המראה ועל-פי תכונות האופי, אבל ליתר ביטחון אנו מסמנים אותן באמצעות תג זיהוי שכולל מספר שובך ושנת לידה. אחרי אימונים רבים יש לי בטייסת כמה יוני דואר אלופות, אבל אני אוהב את כולן. כולן היו בנותי".

ליוני הדואר היסטוריה צבאית בעולם הגדול

מספרים שבימי מלחמה פרוסיה-צרפת, שנמשכה כמה חודשים, נותקו קווי הטלגרף בין עיר הבירה פריס לשאר המדינה. מאות יוני דואר עפו מצד לצד, כמטוסים המבצעים גיחות מעל לקווים. בצורה זו הצליחו לגשר בין האזורים המנותקים ולקיים תקשורת אלטרנטיבית.

הפרוסים לא ראו זאת בעין יפה והורו לחיילים שלהם לירות בכל יונה שעפה באוויר. זה נשמע מוזר, אבל מדובר בסיפור אמיתי.

זה חזר על עצמו גם במלחמת העולם הראשונה, כאשר שני הצדדים השתמשו ביונים – ומדובר על מאה אלף יונים לפחות. מכולן זכתה לפרסום יונה בשם "שר אמי", שביצעה משימות עבור חיל הקשר האמריקני, וחברו אליה 600 יונים באותו "להק אוויר".

ההיסטוריה מספרת על רגע קריטי במלחמה שבו יונת הדואר היתה קרש ההצלה: באוקטובר 1918, סמוך לסיום המלחמה, מאה עצמו גדוד אמריקני מנותק משאר החטיבה שלו, והחיילים האומללים נותרו מוקפים לוחמי חיל רגלים של צבא גרמניה. האמריקנים לא הצליחו ליצור קשר עם חבריהם, ובאותה עת גם ספגו אש ארטילרית מיחידות אמריקניות, שלא זיהו אותם.

אנשי הגדוד הנצור שלחו יונת דואר, שהובילה עמה את המסר החשוב והדחוף, כי הם תקועים במצב בלתי נסבל. הגרמנים ירו ביונה, וביונה שלאחריה, וכך נותרה אותה יונה מפורסמת – שר אמי – והיא זו שהצליחה להגיע לחיילי החטיבה, כשהיא פצועה בכנף. מפקדי הצבא מצאו את התשדורת על רגלה של היונה, ושלחו מיד כוח שחילץ את החיילים הלכודים. אותה יונה פוחלצה והיא מוצגת בהרבה כבוד והדר במוזיאון הריגול בוושינגטון.

גם במלחמה העולם השנייה היה שימוש ביוני דואר. הבריטים זוכרים עד היום בהערצה את סיפורה של היונה פאדי שחצתה את תעלת למאנש ביום הפלישה לנורמנדי.

תאריך:  04/07/2007   |   עודכן:  04/07/2007
הרצל חקק
מועדון הבלוגרים עוקבים: 10 לקבלת רשימות הרצל ובלפור חקק לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
מצעדי "הגאווה" היוו תזכורת ואמצעי לעורר תשומת לב לכך כי המשתתפים בהם מייצגים ציבור שהוא מקופח בתחומים שונים בחברה. המצב השתנה תכלית השינוי וברוב הנושאים המעוות תוקן לשביעות רצון הציבור ההומו-לסבי. משום כך, ולנוכח העובדה שקיים ציבור אשר אינו רואה בעין יפה מפגנים פומביים כאלה, הגיעה השעה לגלות סובלנות כלפי אלה ולפנות לאמצעים אחרים אם אכן לא הכול בא על פתרונו.
04/07/2007  |  צבי גיל  |   מאמרים
בצדו המזרחי של רחוב המלך ג'ורג' בירושלים נבנתה לאחרונה שורה של בתים המסתירה מאחריה את גן ממילא ובית הקברות הערבי שבסופו. לפני שבתים אלו נבנו ניתן לראות בסמוך למדרכה חורבה של בניין גדול. חורבה זו נקראה בשם בית הנסיכה ובערבית: 'אל-אמירה'. את החורבה מסתיר בימינו בניין מלון שרתון פלאזה.
04/07/2007  |  יונה סוקולובסקי  |   מאמרים
עדיין לא הסתיימה מהומת קצב, והמדינה שוב רועשת בשערוריה החדשה: מינויו הצפוי של חיים רמון לתפקיד שר בממשלה, בין שר האוצר ובין משנה לראש הממשלה. ארגוני נשים ועוד מחפשי צדק, במירכאות ובלעדיהן, מאיימים לפנות לבג"צ וחלקם כבר עשו כן.
04/07/2007  |  עו"ד משה מכנס  |   מאמרים
מהו יחס המרה?
04/07/2007  |  זיו גולדוסר  |   מאמרים
כפי שפורנוגרפיה הינה ענין של גאוגרפיה, כך גם סדרי עולם במדינת ישראל נראים נאותים כאשר נוגעים הינם בצד פוליטי אחד ושגויים ובזויים כאשר אמורים ונוגעים הינם בצד הפוליטי האחר.
04/07/2007  |  אהרון רול  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
הפרקליטות הציגה להעליון הנחיה של היועמ"ש - וטענה ההפך מהנאמר בה
איתמר לוין
האם עמק הסיליקון שוקע
היום לפני
אלברט, ויקטוריה וחמישה מילדיהם
נסיך נולד [1819]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
הרבלייף - על חשיבות צריכת חלבון לעוסקים בספורט
כתיבת המומחים
השכרת רכב - איזה רכב מתאים לי
יום הולדת
רובינשטיין אמנון 5/9
גולדין אשר 5/9
גרמן גרשון 5/9
סוהייל יוסף 5/9
גנות דליה 6/9
ברקת מרדכי 7/9
אליגון עודד 7/9
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעורך חדשות ועיתונאי תחקירים
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il