צודק הרב עובדיה

שנה אחרי המלחמה ושוב אני מוצא את עצמי על מדים - והפעם בבקעת הירדן. המשמרת נגמרה ורגע לפני השלת המדים מתחילות תוכניות האקטואליה. חמש בערב.

מול המסך, שאור יום ניבט מתוכו, בקע קולה של קריינית ערוץ 2: "החיילים במלחמת לבנון השנייה נהרגו כי לא שמרו מצוות", אמרה כשהיא מצטטת את דברי הרב עובדיה יוסף והמשיכה לשאר הכותרות. מבטי שטנה והתקוממות, כאות מחאה על איך הוא מעז והמנטרות הקבועות על גיוס כפוי של חרדים לצה"ל, נשמעו ביתר-שאת מצד חבריי למילואים.

אבל כמי שמסקר בשנים האחרונות בתחום הדתות, באתר Nfc, לא היה בלבי ספק - שטויות במיץ, הרב עובדיה לא יאמר כזאת.

בלבי שערתי כי אמר שבגלל שיש יהודים (לאו דווקא חיילים) שלא שומרים מצוות והדבר גורם לקיטרוג ולהרג חיילים בשדה הקרב. בלשון דתית זה נקרא: "שכר ועונש". אלא שלאחר שמיעת הדברים תוך סינון הפרשנות ה"אובייקטיבית" מצד העיתונאים הרי שאמירותיו של הרב התגלו כהרבה יותר מרוככות.

אז מה בעצם אמר הרב עובדיה?

"התכוונתי לחיילים בתקופת המקרא", הבהיר למקורביו. אולם מי שבאמת הבין את הדברים כלל לא נזקק להבהרה מובנת מאליה זו. בחילונית מדוברת אומר הרב כזאת: לצבא של פעם התגייסו רק צדיקים, חיילים שאפילו עבירות קלות לא היו בידם. קיום מצוות הוא ביטוח לשמירה. ביטוח, סוג של סגולה, לא אבטחה. ממילא ההשלכה ברורה: מי שיוצא לקרב כשבאמתחתו תורה ומצוות מוגן יותר מאשר זה שיוצא בלעדיהם. ברמה הארצית דומה הדבר למי שיוצא למערכה מבלי להצטייד באפוד, שכפ"ץ וקסדה. סיכוייו של זה האחרון להיפגע גבוהים מאשר מי שמיישם את הוראות הבטיחות.

אז מה בכל זאת גרם לעיתונאים לסלף את מה שנאמר? האם ההבנה שיש דברים מושכי-אש שיכולים להעלות את הרייטינג? שנאה לחרדים ולרב עובדיה יוסף? ניסיון לחרחר ריב ומדון ולסכסך עם המשפחות השכולות? או אולי שפל האייטמים בעונת המלפפונים שלא מנע מהם לשדר את הדברים שנאמרו בערך באותן מילים, שנאמרו לפני כמה שנים, בשיעור דומה לפרשת "כי תצא למלחמה" לפני שנים אחדות?

את הסיבה האמיתית איני יודע בוודאות ואיני מתיימר. כל שאני יודע הוא שלא אתיקה עיתונאית ולא מקצועיות הן שהנחו את הכתבים/המנחים/העורכים השונים. שטף המלל והגינויים כשלעצמו, אין בכוחו לחולל סערה, אפילו לא בכוס התה של הרב עובדיה. מחובתם של כתבים המסקרים את התחום הדתי-חרדי להיות לא רק קשובים לנאמר אלא גם להתמצא בחומר. מכַּתב פוליטי אין ציפייה לתת פרשנויות בנושאים כלכליים ולהפך. מכתב מצופה לא רק להביא את הטקסט אלא גם להסביר אותו לצרכן העיתונות המצוי, בשפה שלו, וכאשר ישנו פתח להבנה שגויה עליו להרחיב בהסבר.

פרשנות שתייפה או שתכער את הדברים שמורה לעמודי הדעות ולא לעמודי החדשות. אלא שכאן מדובר בשיעור הניתן לפני קהל של דתיים שמבינים את השפה. לא צריך לדעת "עובדיה-יוספית" כדי להבין את הדברים כפשוטם. די להתמצא בשיח הדתי כדי לדעת שמה שיוחס לו מקורו בחוסר הבנה של המאזין.

איני מתיימר להיות סנגורו של הרב. לשם כך מעסיקה שס את האלי-יישים, סגניהם ועוזריהם. אין בכוונתי גם לחוות את דעתי על הנאמר ולשפוט את צדקתו. לשם כך יש אינספור פובליציסטים שעושים מלאכתם, מה שאותי מקומם הוא הפקרת השיח הדתי בידי עיתונאים חסרי אחריות.

לו היה מדובר רק במי שמשקר לקוראיו/צופיו/מאזיניו ומלהיט אותם בפרשנות מסולפת ובשקר הגס כאילו התייחסו הדברים להרוגי מלחמת לבנון השנייה - ניחא. הכתובת להתנצלות ברורה. מי שאומר לבני משפחות שכולות כאילו השתלח הרב יוסף בבניהם התרשל באופן פושע במקצוע העיתונות, ופגע ברגשות של משפחות ששכלו את יקיריהם - לכך אין מחילה.