קסאמים שמסאמים

הנשק הקרוי בפי הנשיא פרס "קסאמים שמאסמים" פגע במאהל טירונים ופצע עשרות חיילים. עד כאן הכול ברור ופשוט. הפלשתינים הם אויב, האויב יורה, ומדינת ישראל מזינה מפרנסת תומכת ומדברת עם הפלשתינים. השאלה בפי כל, מה לעשות. אבל השאלה היא לא מה לעשות כי גם זה ברור, אלא למה הדבר קורה.

התשובה מצויה בספרי הלימוד של העם הערבי. בספרי לימוד אלו, במפות הניווט האוירי, באטלסים בערבית מדינת ישראל איננה קיימת. גם במצרים וגם בירדן, איתן יש לנו הסכם שלום, אין מדינת ישראל. יש פלשתין. לכן הפלשתינים אינם יורים כלל בישראל, אלא עושים ניסוי כלים במטווח בשטח הפלשתיני, ועל כן כל תגובה של החיות המצויות במטווח, היא תוקפנות ראויה לגנאי.

יש רק תשובה ציונית ראויה אחת להמשך הטבח שנעשה בנו, והיא לבטל את ההכרה בפלשתינים, ולומר אם יש פלשתין, היא איננה פה. פה ישראל. באופן מעשי להתנתק מכל דבר פלשתיני, שכן הוא אינו קיים, ולהתחיל להעביר את הפלשתיני, דהיינו, הפולש, אל השטח ממנו הוא אכן קיים, כותב ספרי שטנה, מצייר מפות שטנה, ומשלח חימוש.

מדובר אם כך בתוכנית הינתקות 2. העברת כל העצירים שנלכדו בחדשים האחרונים לעזה. העברת כל אנשי החמאס לעזה. העברת כל חברי המוסדות הפלשתינים לעזה. במקביל הינתקות אמיתית מעזה. ואת כל הקשקושים ההומניטריים להטיל על מפעיליהם של הפלשתינים, ערביי מצרים.

האם יעצור הדבר את הקסאמים? אולי ואולי לא. אפשר לשלוח את פרס לדבר עם הנייה. אפשר לשלוח את אולמרט, לבני, פרץ, ברק, ביילין לעזה כדי לשחרר את גלעד שליט בדברי נועם. אפשר גם להעביר את כל בסיסי הטירונים לכיכר רבין, או לדולפינריום, או לכיכר ציון. אפשר לסגת מכל מקום שהערבים יורים עליו או מפוצצים אותו. אבל רק דבר אחד יעצור באמת את הקסאמים והוא גרוש הפולש הזר מלב הארץ אל שוליה, ומשם בעתיד אל כלל העולם הערבי.

לא רוצים? אין בעיות. נמשיך להתלבט האם הזמן מתאים, נמשיך למממן לזון לפרנס להשקות לחמש ולצייד את האויב, ונראה לאן נגיע.