מי יציל את הבית שלי?

דרישת הסוכנות ומשרד השיכון מכ-700 חברי מושבים לשלם עבור בניית בתיהם בעבר היא מקרה קלאסי של נפילה בין הכיסאות. אזרחים תמימים חברי מושבים שכל רצונם היה להיות חלק ממפעל ההתיישבות הציוני ויישוב ארצנו לאורכה ולרוחבה, חברי מושבים אלו מתעוררים היום מתוך חלום כשמולם קירות אטומים ואין כתובת למצוקתם.

תחילתו של החלום הינו בזמן הקמת הישובים ועד שנת 1983, עד שנה זו הובילה הסוכנות היהודית את הקמתם וביסוסם של המושבים. השתתפות הסוכנות בהקמת הבתים היתה מוכרת ע"י המתיישבים בשם בנייה תקציבית שמשמעותה היתה בנייה מתקציבי מתיישבים שניתנו ע"י הסוכנות היהודית.

עלינו לזכור כי בשנים אלו לא היתה היענות להתיישבות במושבים והמוסדות המיישבים נלחמו בהגירה השלילית מהמושבים, בין השאר במבצע "יהוד הגליל".

בסוף שנות השבעים הוחלט כי התושבים שבתיהם נמסרו לאחר ה- 01.04.78 יצטרכו לשלם עבור ביתם הנמצא בנחלה. על אגף חוזים ובטחונות בסוכנות היהודית הוטלה המשימה לטפל בנושא זה. ואכן חלק מתושבי המושבים שילמו על הבית שבנחלתם או חתמו על הסכמים לתשלום דמי שכירות.

בתחילת שנות ה-2000 כאשר נעשו פניות לצורך העברת זכויות במשקים ו/או שיפוץ בית המגורים נמצא בתיקי הפונים מסמך המצביע על כך שמדובר "בבית אבוד" מה שהופך את הסוגייה למטרידה עוד יותר כאשר מתיישבים רבים אינם מודעים כלל לזכויות האמיתיות שלהם על נכסיהם.

הבעיה יכולה להחריף יותר במצבים בהם בוצעו בעבר עסקות במשקים אשר אושרו על-ידי הסוכנות היהודית, הועברו זכויות וכיום במידה והרוכש ירצה לבצע פעולת העברת זכויות נוספת יתגלה לו כי קנה בית, שילם תמורתו ועדיין הבית לא שלו.

תנועת המושבים זיהתה בנושא זה כשל רב מערכתי הן של הסוכנות היהודית, והן של משרד השיכון בטיפול בסוגייה זו. גם הסוכנות היהודית וגם משרד השיכון מודעים לעוול הרב שנגרם ויגרם למתיישבים. היום כאשר משרד השיכון והסוכנות היהודית החלו לטפל בנושא זה עולות שאלות רבות:

• מדוע הזניחה הסוכנות היהודית את הטיפול בבתים אלו משנת 1986 ומדוע לכ-700 יח"ד לא נשלחו הודעות ולא נמסרו לטיפול החברות המשכנות?

• מדוע במהלך כ-25 שנים אפשרו למתיישבים לבצע העברת זכויות בבתים אלו להרוס את חלקם ולבנות בתים חדשים או להרחיב את הבתים מבלי להתריע ולידע את המתיישבים?

• מדוע במקרים רבים לא מופיע כל מסמך המבהיר חד-משמעית כי על המתיישב לשלם עבור הבית והמתיישב חתום על אותו חוזה כפי שחתם מתיישב שקיבל בית ערב ה 1.4.78 ללא תמורה?

כיום נותרו כ 700 "בתים אבודים" שלא נמסרו לטיפול חברות משכנות ולא ננקטו כלפיהם כל הליך הן גבייה והן שכ"ד. הכינוי "הבתים האבודים" ניתן ע"י משרד השיכון דבר המצביע על כשל ביחס המשרד בסוגייה זו.

מדובר בבעיה שהקפה המדויק לא ידוע עדיין, מדובר במתיישבים רבים שלא נדרשו לשלם ואינם יודעים כי ידרשו לשלם. כמו כן דרישת התשלום כפי שמשרד השיכון מציב היום בפני המתיישבים היינה גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה ויש בה אף כדי לזעזע את המרקם החברתי במושבים רבים.

תנועת המושבים מרכזת מאמץ כדי להביא לסיום פרשה זו אשר בגינה נגרם עוול לחברי מושבים תמימים אשר נפגעו עקב רשלנות פקידים שלא נדרשים לשאת במחיר בגין מחדל שהם אחראים לו. כיום כאמור עלולות להיחתם עסקות מכירה במגזר המושבי ורק כאשר יעשה ניסיון לבצע העברת זכויות במשק יתברר למוכר ולקונה כי נדרש לשלם עבור הבית למשרד השיכון.

על הסוכנות ומשרד השיכון לייצר בסוגיית "הבתים האבודים" ודאות עבור חברי המושבים ולסיים את "ההתעללות הביורוקרטית" שחברי המושבים נאלצים לחוות בסוגיה זו ולהביאה לפתרון ראוי מהיר וחכם.