אודות גאידמק
אומרים שלכל אדם יש כמה תכונות חיוביות. גם לארקדי. כן, תתפלאו. ראשית, האיש עשיר. הפעיל את כישרונו ונעשה עשיר. תכונה חיובית.
שנית, האיש ניחן בהופעה סולידית. לפני שהוא מדבר. אלגנטי. אני מעריך זאת.
שלישית, האיש תורם מדי פעם כשנזקקים. זוהי תכונה מאד חיובית.
אבל גאידמק רוצה גם להשפיע. לתקן את העולם שבתוכו הוא יושב. וכאן אינני מצליח להבין את הלוגיקה שלו לטווח ארוך. לו הייתי במצב דומה לשלו והייתי רוצה לקבל הערכה והשפעה במהירות, הייתי נוקט בדרך שונה לגמרי.
תחילה הייתי שוכר את שירותיו של מומחה לעסקים (כמו אורי שני) והייתי משלם לו משכורת משגעת על-מנת שיתמרן אותי בסבך הביורוקרטיה הישראלית והעולמית. התנאי היחיד שהייתי מתנה עמו הוא קדנציה של 4 שנים.
אחר כך הייתי שוכר את שירותיו של מורה דגול לעברית ומבלה עמו שעות רבות בכל שבוע על-מנת שאוכל לדבר ולהתבטא בצורה הולמת - בעברית. ולבסוף הייתי שוכר את שירותיו של יועץ תדמית הטוב ביותר בישראל על-מנת שייעץ לי על מה לדבר, היכן לדבר ואיך להתנהג כאשר ינסו להוציא אותי משלוותי.
3 שכירים למשרה של מספר שנים. אני משוכנע שכעבור שנה הייתי יוצר תדמית הולמת לכל מה שאני מתאים ורוצה להיות.
אבל גאידמק הוא אדם רגשן, וחשדן, וריכוזי. שלוש התכונות הללו ביחד גורמים לציבור הרחב להתבונן בו בתמיהה. כמו בנטע זר. והממסד, חושש ממנו ומפעיל כל דרך חוקית על-מנת לצמצם את יכולתו.
מוזר לראות אדם בעל כישרונות ואמצעים שוגה בדברים כל כך אלמנטאריים.
אודות אולמרט
בעיניי, אולמרט הוא "ציפור מוזרה" שהגיע בצירוף מקרים תמוה לתפקידו.
גם אני אשם בכך. שגיתי. הפקתי לקחים. לא אעשה זאת שנית. כעת, ברור לי שהאיש הגיע לדרגת אי ההצלחה. מי שהיה עסקן מוצלח - התגלה כשר בינוני (מישהו זוכר את פועלו) כראש עיר סתמי וכראש ממשלה כושל.
לפי הספר, רוב האנשים המגיעים לדרגת אי ההצלחה לא מודעים לכך. הם משוכנעים שנעשה להם עוול. אבל האירועים שהם מנהלים מוכיחים אמת אחרת.
אולמרט טעה בפתיחת מלחמת לבנון השנייה, טעה בניהולה, וטעה בהנחיות לתיקון אחריה. הוא טעה במינוי שריו. לא ניכר גם שהוא מנהל את פועלם בתחומי אחריותם. כראש ממשלה, הוא האחראי אך להערכתי לא טיפל בנושאים בסיסיים: רמת העוני, רמת החינוך, תאונות הדרכים, היערכות לפתרונות במשק המים, ביטחון הפרט - משפחות הפשע, שיפוט מהיר, מפוני רצועת עזה, פתרון מהיר לנכי רדיפות הנאצים, והוא אינו מסוגל להנהיג ולטפל בנושאים מהותיים. לא הוא ולא אוסף שריו.
אם תשימו לב, אין כמעט תכנון בשנים האחרונות. הכל מבוסס על תגובה לאחר שנוצרת בעיה קריטית או מתרחש אסון מהותי.
לחשוב שאדם עם כישורים נמוכים כאלה, מתיימר לטפל כראש ממשלה בארבעה נושאים מהותיים שעל הפרק מעורר בי צמרמורת ואני מתחיל להיות מודאג:
1. הסכם קבע עם הרשות הפלשתינית, עד סוף השנה האזרחית.
2. שיחות עם סוריה אודות רמת הגולן.
3. קבלת החלטה על פעולה יזומה נגד אירן.
4. ניהול מו"מ על שחרור שלושת החיילים החטופים.
ראש הממשלה אולמרט והרכב השרים הנוכחי אינו יכול לטפל באף אחד מהנושאים הללו, אלא אם כוונתו וכוונתם למשוך זמן ולא לעשות דבר.
אני תמה באיזה שלב ייווכחו חברי הכנסת מכל הסיעות הציוניות כי "עגלון לא מיומן" ניצב ליד ההגה של מדינת ישראל ומתוך חוסר אחריות בסיסי לוחץ שוב ושוב על הדוושה. מתי נדיח סוף סוף את האיש המשונה הזה?! מדוע אנו ממשיכים לסבול את נוכחותו בתפקיד ראש הממשלה זמן כה רב?! מה זה מעיד עלינו!
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
