אשר יגורתי בא. כבר עם מינוי ועדת החקירה לפני שלוש שנים על-ידי ברק ראש הממשלה דאז, כתבתי ואמרתי שלידתה של הוועדה בחטא של "התחנפות" לציבור הערבי ערב הבחירות ותוצאותיה יהיו פירות באושים.
הרכב הוועדה, שני שופטים מקצועיים + פרופ' אקדמאי מזרחן ללא איש משטרה או איש בטחון הבקי בנושאים שעל סדר היום של הוועדה בצירוף או ליווי נציגי ציבור - עם מנדט מצומצם וחסר השראה, שלא אפשר הרחבה, העמקה וליבון סוגיות הקורעות את החברה הערבית והישראלית - לוועדה לא היה כל סיכוי להצליח.
זאת היתה כרוניקה של כשלון ידוע מראש. הציבור הערבי - היו לו ציפיות קיצוניות הרבה מעבר למנדט הוועדה, כוחה ויכולתה להתמודד. הציבור הישראלי - ציפה לניתוח מעמיק של יחסי הציבור הערבי למדינה נאמנותם לישראל למוסדותיה ושלטונה, בעוד המנהיגות הערבית מדברת על קיפוח חוסר שוויון - ניכור מאז 48 - נושאים שלא קשורים לארועי אוקטובר ולסמכות הוועדה.
התוצאה - שני הצדדים מאוכזבים, שני הצדדים נשארו מחופרים בעמדותיהם ובתווך - המשטרה ספגה את עקר הביקורת מהועדה על תפקודה, הכנותיה ביצועיה וכשליה.
הקורא התמים הניזון מן התקשורת - יכול להתרשם, כי המשטרה היא הגורם לפרוץ המהומות באוקטובר, וזאת בשל הליקוי בה העבירה הוועדה את המסרים לציבור ולתקשורת - מבלי להדגיש באותיות גדולות ובראשי פרקים מודגשים את הדינמיקה של ההסתה המתמשכת על-ידי ראשי הציבור הערבי, בכנסים, עיתונות, הפגנות מסגדים, בארץ ובחו"ל כולל חברי כנסת ערביים ולא רק שניים אלה שהוזהרו על-ידי הוועדה, עזמי בשארה ודהמשה, ומה בקשר להסתה והמסרים של אלימות והזדהות עם האינתיפאדה, עם המחבלים והחזבללה על-ידי הח"כים אחמד טיבי, מחול, טאלב אסנע - והשיך ראד סאלאח.
הטעות של הממשלה, גורמי הביטחון והמודיעין, עליה לצערי לא עמדה ועדת החקירה - היתה אותה טעות בתפישת הקונספציה השגויה שהביאה לרצח של רבין ז"ל - לאמור - הסכנה צפויה מאויב חיצוני, מבחוץ - ולא אויב מבפנים כמו אלמנטים מתסיסים ומרעילי ציבור מתוך אזרחי ישראל - ולדוגמא העצורים האזרחים הערביים מליפתא, משפ' בכרי ובראשם השיך ראד סלאח העצור ומחכה לכתב אישום פלילי חמור של קשר עזרה ותיאום עם חמאס בהסתה והעברת כספים.
ונשאלת שאלת תם - אם ברק ננזף אך כשיר לחיים הפוליטיים, פרופ' בן-עמי כשל בתפקידו כשר לביטחון פנים אך כשיר לכל תפקיד פרט לאחד - האם אותם נמוקים שהביאו לביקורת לגביהם לא תקפים גם לגבי המשך תיפקודם הציבורי ועל השלכותיהם?
הדבר היחידי שניתן לומר להגנתו של פרופ' בן-עמי שהוא לא היה מתאים בכלל לתפקיד ואין לו כל שאיפה לחזור אליו - והוא יכול "להודות" לברק על שהכשלו במינוי ועל הכתם שיידבק בו.
ועדת אור, כמו קודמותיה, ועדת אגרנט, ועדת כהאן שבה היו השופטים דומיננטיים ומובילים - כתבו מעין פסק דין במקום לכתוב ולהגיש חוות דעת, כמתבקש מהמנדט שקבלה ומחוק ועדות החקירה.
שלא תהיה טעות - המשטרה, באירועי אוקטובר כשלה, עשתה הרבה שגיאות מבצעיות ארגוניות, פיקודיות, התנהלות של דיווח לרוחב וכלפי מעלה לא תקינה, שימוש בירי ובצלפים - גם במקומות שלא היו הכרחיים - אך לא נכון ולא צודק, להפיל עליה ועל קציניה הבכירים את "התיק" לארועי אוקטובר.
המשטרה, נכנסה לארועים - לא מוכנה ארגונית תקציבית ובמיוחד כמצוין לעיל - ללא מודיעין שטח עדכני. למשטרה לא היה ציוד וכוח אדם מיומן לפיזור הפגנות - וזה נתון שלא ניתן ליחס למשטרה אלא לממשלה לראש הממשלה והשר לבטחון פנים - ולתקציב שמיועד למטרות אלה - ועל כך המשטרה לא אחראית. יש להניח שלא היתה מתנגדת ליותר שוטרים, ציוד חדשני, רכב וכדומה - אך אין לתלות בה את האשם לנושא זה.
יחד עם זאת - הוועדה לא נותנת מענה מה היו צריכים לעשות אז והיום אנשי משטרה כאשר אלפי מתפרעים סוגרים ציר תנועה מרכזי - ציר ואדי ערה, תוך השמעת איומים על המדינה, אזרחיה ושלטונה.
הוועדה לא נתנה מענה - לאותם מקרים בהם מצאו עצמם צוותים של 10-15 שוטרים מול עשרות ומאות מתפרעים, המסתערים עליהם באבנים מקלות קרשים ונשק קר - כשהם חשים שחייהם בסכנה באופן ממשי וקרוב - האם אין הצדקה בתנאים אלה לפתיחה באש, כאשר אין להם ציוד אחר להגנתם?
הוועדה לא התייחסה במשקל הנאות והראוי לחסימת הכבישים, להפרעת הסדר הצבורי לאלמנטים של "מרד אזרחי", זריקת אבנים על נוסעים יהודים ומותו של אזרח יהודי בכביש ראשי בואך חיפה - והשלכותיו מצבים שבהם מדינות נאורות - משתמשים בצבא - ראה הפגנות והתפרעויות סטודנטים בצרפת, ארצות הברית, דרום קוריה, יפן, בכולם הסתיימו ההפגנות בירי פצועים והרוגים. סגירת ציר "ואדי ערה" - היה נקודת "בל יעבור" - שחייב פתיחתו בכוח וכל אמצעי אחר לבטחון התנועה האזרחית כולל ירי - כמוצא אחרון בלבד.
ולסיום - לשאלה המסקרנת, מה היתה קובעת הועדה אילו היה מדובר ב-13 אזרחים יהודים הרוגים?
אני מרשה לעצמי להמר בלי התחייבות, כי התוצאות היו זהות ואולי אפילו יותר אנמיות וצולעות וזאת בשל העובדה - כי ועדת אור היתה ערה לנושאים הרגישים והמתוחים בין הציבור הערבי לממשלה - ומכאן לכאורה דוח יותר מעמיק ומושקע.
לדעתי, מאחר ושני הצדדים לדו"ח מאוכזבים ממנו באותה מידה - אחרי שתשקוט הסערה התקשורתית הוא יעלה אבק בארון דוחות ועדות החקירה הממשלתיות, מבלי כמובן להתעלם מהצורך בתיקון וליבון המסקנות הארגוניות והאישיות.
_____________________
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
