אלה שופטים, אלה?

זה זמן-מה ניכר שמתנחלים שהתפרעו ומובאים להארכת מעצר לבית משפט השלום בירושלים, זוכים ליחס מועדף, ובדרך כלל מסרב בית המשפט לפניות להארכת מעצרם.

השיא הקודם היה כאשר שופט שלום בירושלים סירב לבקשת הפרקליטות להטיל על איתמר בן-גביר צו איסור שהייה ב"שטחים", ואף נזף במשטרה על שפינתה אותו באישון לילה מה"חווה" שליד חברון, שעליה השתלט שלא כדין. על שופטים נאמר ש"בתוך עמם הם יושבים". מן הסתם צריך שיהיה ידוע לשופט הנכבד שאם המשטרה הייתה מודיעה בעוד יום על כוונתה לפנות את משפחת בן-גביר מהמקום שאליו פלשה, היו מתכנסים לשם המוני "נערי גבעות" מכל הגילים ולחדר המיון ב"הדסה" הייתה עבודה לא מעטה.

אבל מקומם במיוחד הנימוק שבו השתמש השופט: ישראל חתומה על אמנה בינלאומית לזכויות אדם, אמר, ואיך היא מרשה לעצמה לפגוע בזכויותיו של האזרח איתמר בן-גביר? ואין בעיניו נפקא מינה אם הלה מאמין שזכויותיו כוללות גם את הזכות לתפוס אדמתם של בני עם אחר ולנשלם ממנה. אבל, אם כבוד השופט רגיש כל כך להתחייבויות שישראל קיבלה על עצמה באמנות בינלאומיות, מדוע לא ישים לב לכך שישראל מאפשרת לאיתמר בן-גביר ומאות אלפי מרעיו, שהם אזרחיה, להעתיק את מקום מגוריהם לשטח כבוש בניגוד לאמנת ז'נבה, שגם עליה היא חתומה, ובה נאסר דבר זה במפורש? וזאת בלי להיכנס לפרטים בעניין זכויות האדם של הפלשתינים.

אבל עד מהרה נשבר גם שיא זה. כאשר הובא המתנחל שנראה בטלוויזיה יורה מאקדחו בערבים בחברון, סירבה שופטת השלום הירושלמית מלכה אביב להיענות לבקשת המשטרה להאריך את מעצרו. שני נימוקים היו לה: שהוא אינו מסוכן לציבור, ושירה באקדחו להגנה עצמית. וכאן אף הגדילה לעשות ונזפה במשטרה על שלא עצרה את הערבים שתקפו אותו כאילו.

עניין הסכנה לציבור הוא עניין של הערכה, והאם לא נהוג שעוצרים אדם החשוד ברצח (ומן הסתם גם בניסיון לרצח) לפחות עד גמר החקירה, ואין צורך להוכיח שהוא "מסוכן לציבור"? אולם העניין של הנזיפה במשטרה הוא הצימוק שבעוגה הזו.

שופט דן במשפט וקובע את עמדתו בהתאם לראיות המובאות לפניו. הוא אינו מתבקש - ובעצם אסור לו - להביע דעה בעניינים שאינם עולים מתוך הראיות האלו. אם ירה האיש מתוך הגנה עצמית או לא, זה דבר ששופט יכול לקבוע רק אחרי שכל הראיות מובאות בפניו והוא שמע את כל העדים. אם הביע דעה זו בתחילת המשפט, עליו להיפסל מייד. וחוץ מזה, אם כבר שואלת השופטת שאלות צדדיות, מדוע לא תשאל מה עשה המתנחל בשטח לא-לו? ובזה העניין, היא לא שואלת שאלות כאלו מפני שהיא עצמה מתנחלת ולדידה רשאי כל ישראלי לא רק "להסתובב", כי אם להתנחל בכל מקום שהוא בשטחים הכבושים.

עניין זה שהיא מתנחלת נודע מכתבה של עקיבא אלדר בהארץ. ובגללה התנפל עליו בטלוויזיה ירון לונדון: הכיצד הוא מעלה בדעתו ששופט ישפוט לא לפי הדין כי אם לפי נטיותיו הפוליטיות?! על זה אפשר רק להשיב בשאלה הלא-שאלתית: נו, ירון, באמת?!

ובכן, כדאי להפנים את הצורך שמתנחלים המובאים לדין מחמת פעילות הנובעת מעמדתם המתנחלית לא יובאו להישפט בפני שופט התומך פוליטית במעשים שהם עושים. זה דבר מקובל לגמרי במשפט, מר לונדון, ששופט מתבקש לפסול את עצמו, אם במקרה יש לו עניין בנושא המובא לפניו. בהחלט יש מקום לבקש משופטים מתנחלים לפסול את עצמם (וגם, מנשיא בית משפט השלום בירושלים - שלא להטיל עליהם לשפוט במקרים כאלה), אם בגלל נטייתם הפוליטית הטרומית סביר שיתקשו לפסוק בעניין הכרוך באלימות מתנחלית. זה לא עניין של מקום מגורים, זה עניין של השקפת עולם.

ואם כבר אנחנו בענייני השקפת-עולם: קצין צה"ל המתרץ מדוע חייל תקף צלמת של עיתון הארץ בכך שהלה חשב כי היא מ"בצלם", אסור לו לשרת במקום שבו הוא עשוי להיתקל בצלמים של "בצלם".