האם החרדים גילו את הרב קוק?

האם באמת תורת הרב קוק חודרת לציבור החרדי? ימים יגידו. בינתיים לא לומדים בישיבת פונוביז' או חברון את כתבי הרב קוק, אבל בכל זאת ישנם גם כמה חרדים שהציצו בכתבי הרב קוק וגילו עולם חדש. אחד מהם הוא אברך חסיד גור בשם ישראל. ישראל אמר ל'מעייני הישועה' כי "העידוד של הרב קוק לשאלות באמונה כחלק מההתקדמות של האדם בעבודת ה' מאוד דיברו אל ליבי". בינתיים, הוא הספיק ללמוד את הספרים אורות התשובה, אורות התורה ומוסר אביך.

איך מתייחסים בסביבה שלך לעובדה שאתה לומד את כתבי הרב קוק?

"הרוב זה ממש מפריע להם, אני משתדל שאף אחד לא ידע מזה בכלל. כשאורח מגיע אני מחביא את הספרים מאחורי שני ארונות. לפעמים אני מרגיש כמו האנוסים בספרד. אני משתדל לא לפלוט משפטים שלקוחים מתורת הרב קוק כי מבינים שזו שפה שלקוחה ממקום אחר".

בסביבה שלך ישנם עוד חרדים שמתעניינים ברב קוק?

"אני חושב שיש כאלה שיכולים להתעניין אבל הם לא יכולים, כי אין גישה לכתבים האלה. טכנית, הספרים הללו לא מצויים בסביבה החרדית ויש גם מחסום של שפה. למעשה, אין מודעות לדברים שהרב קוק אמר מלבד היחס שלו לציונות. אין מודעות בציבור החרדי לעולם הפנימי של הרב קוק. בקרב צעירים בציבור החרדי קיים חיפוש אמיתי אבל כרגע הצד השני (הציונות הדתית. י.פ.) לא נתפס ככאלה שיכולים להציע משהו".

גם עם הרב יחזקאל (60) שעומד בראש תלמוד תורה בבני ברק, הוא קורא מתמיד של ספרי הרב קוק. "שנים שאני לומד חסידות מכל השיטות והזרמים, אבל הרב קוק, אני מרגיש, הצליח לחדור לפנימיות של כל המציאות בדורות האחרונים, מה שמעט מאוד גדולים הצליחו. הוא הצליח לחדור לכוונות הפנימיות של עם ישראל. ונראה לי שאם היינו מקשיבים לרב קוק בזמנו כל המציאות ההיסטורית הייתה אחרת".

אתה מכיר עוד אנשים שמתעניינים?

"אני מכיר הרבה אנשים שמתעניינים אבל יש אילוצים חברתיים שמונעים את זה. לציבור החרדי חשוב גם המבחן בשטח. הרבה תלוי ביישום של תלמידי הרב קוק ברגע שהחברה החרדית תראה את העוצמה של הציונות הדתית בתורה ובקיום המצוות ולא רק בנקודה הלאומית, ישמעו לה, לא תהיה ברירה. בנוסף, צריך להיות מאוד בוגר כדי ליישם את מה שהרב קוק כתב ביחס להרבה דברים במציאות. זה דורש הרבה תעצומות נפש כדי להתמודד עם הדברים שהוא אמר ורבים מהציבור החרדי מעדיפים לברוח ולא להתמודד עם הדברים הללו".

לדעתך יש שינוי בחברה החרדית כלפי הרב קוק ותורתו?

"אין שום ספק בעניין. תורת הרב קוק רלוונטית מאוד בדור הזה. הרי חוץ מהרבי בחב"ד שהתעסק כמעט בכל סוגייה ונתן תשובות תורניות לכל עניין אתה לא רואה גדולי תורה שעוסקים בסוגיות הללו. הרי הוקמה מדינה, שישה מיליון יהודים הגיעו לכאן, יש כאן מאבק בינינו לבין העולם הערבי והנוצרי, מישהו נותן את דעתו בסוגיות הללו? האם יש מישהו ששואל מה התורה אומרת ביחס לדברים הללו? יש כאן איזו מין התעלמות לחלוטין מכל הדברים הללו. תורת הרב קוק נוגעת בסוגיות הללו והיא נותנת תשובות מאוד עמוקות".

הרב יחזקאל בטוח שזה רק עניין של זמן עד שתורת הרב קוק תיפתח לכל הציבורים, המגזרים והזרמים בעם היהודי: "אתה יודע כמה זמן לקח לאר"י הקדוש להתפרסם? אתה יודע כמה שנים חלקו על הרמח"ל, על הבעל שם-טוב? ומה עשו לרמב"ם, וכמה שנים חלקו על רבי נחמן מברסלב? כל רעיון שהוא כביכול סטייה מהקו המרובע דורש מאמצים גדולים כדי להבין. דרושים מאמצים עליונים כדי להבין את תורת הרב קוק אבל גם זה יגיע. אם לא היום אז מחר או מחרתיים".

משה, עורך העלון, הוא בחור צעיר מישיבת רמת-גן. ביחד עם חברים נוספים הוא חשב על דרכים לקרב את הציבור החרדי לתורת הרב קוק. החבורה החליטה על הקמת עלון שיהיה מכוון לציבור החרדי. מימון הם קיבלו מהוצאת 'דברי שיר' שמפרסמת כתבים של הרב קוק לציבור הרחב.

אבל למה פתאום הציבור החרדי? - משה מסביר כמה טעמים בדבר: "אנחנו מעוניינים להאיר את כל עם ישראל. הציבור החרדי מחובר לתורה ויש הרבה מן המשותף בינינו לבינם ולכן יותר קל למצוא שפה משותפת איתם יותר מאשר הציבור החילוני שחסר עדיין את המושגים הראשוניים ביהדות. ואחרי הכל, אנחנו מאמינים שמה שחסר בדור שלנו זה האור של הרב קוק, התורה שלו, החסד שלו והאהבה שלו".

שיתוף הפעולה עם חרדים בכל נושא הפצת העלון גם הוא, אומר משה, חיבור טבעי ומתבקש: "צריך לדעת שבזמנו הרב קוק היה מזוהה עם הציבור החרדי. הוא נקרא ראש היהדות החרדית ובכל האיגרות שהוא כתב הוא תמיד כתב על עצמו כחרדי. זה שהיום החרדים כביכול מרוחקים מהרב קוק זה לא משהו עקרוני אלא מפני שלא מכירים את הרב קוק ולא את תורתו. אנו מכירים הרבה רבנים חשובים וראשי ישיבות בציבור החרדי שעוסקים בתורת הרב קוק ומחוברים אליה. הפעילות שלנו, בסופו של דבר, היא לשחזר את המצב שהיה פעם שאז רוב רובו של היישוב הישן, כל ראשי הישיבות והרבנים היו עם הרב קוק".

ומה עם כל סיפורי הקנאים והרדיפות כנגד הרב קוק? - משה אומר שמדובר במיעוט קטן וקולני שהצליח להרחיק את הרב קוק מהציבור: "בזמנו של הרב קוק כל החרדים היו איתו. שכונת מאה שערים הייתה שייכת לרב קוק. רב השכונה, ר' יוסף גרשון הורביץ היה מבית דינו של הרב קוק וממעריציו הגדולים. הרב קוק היה נואם בישיבתו - ישיבת מאה שערים על ענייני ציונות והמזרחי. כל הפער בין הרב קוק לחרדים הוא דבר חדש, תוצר של תעמולה נרחבת של קנאים בודדים".

משה מרגיש שהיום יש פתיחות בציבור החרדי לשמוע את תורת הרב קוק: "כל הזמן מתקשרים אלינו אנשים ושולחים לנו מיילים ואין לנו ספק שהמון חרדים קוראים את העלון ומושפעים ממנו. החברה החרדית בכלל בשנים האחרונות הולכת ונפתחת, היא נהיית יותר מודרנית ופחות סגורה. ובנוסף התורה של הציבור החרדי גם בלי שהם נוקבים את השם "הרב קוק" הופכת להיות יותר קרובה לדרך של הרב קוק ביחס להמון סוגיות בתורה, למרות שהם עדיין לא אומרים את המילים הרב קוק".

הרב רן שריד, מרבני ישיבת רמת גן, ומנהל רשת 'דברי שיר' של פרסום כתבי הרב קוק, סבור גם הוא כי הציבור החרדי נפתח היום לקולות אחרים. הרב שריד רואה את השינוי בהתעניינות של ציבור חרדי בספרים וכתבים של הרב קוק אצלו בדוכן. "אין לי מושג למה זה קורה. אבל יש יותר ויותר חרדים שמבקשים להיפגש עם הרב קוק. תלמידים מישיבת קול תורה מתקשרים אלינו כדי לשאול אם יש את ספר השירים של הרב קוק "חדריו". חסידים עוצרים בדוכן ומתבוננים ארוכות בספרי הרב קוק שואלים ומבררים. בבני ברק מישהו אנונימי פרסם על גבי אוטובוס משפט שאמר הרב קוק באורות הקודש 'המוות מום הוא ביצירה ישראל נועד להעבירו' וכך דברים שאמר הרב קוק מתפרסמים יותר ויותר".

ספר נוסף שגם הוא מצליח לחלחל לציבור החרדי הוא ספרו של מנחם קמפינסקי (28) 'בין שני כהנים גדולים' גם הוא יצא בהוצאת 'דברי שיר' הספר מתאר את הקשר המיוחד שהיה בין שני הרב קוק לחפץ חיים. מתוך עיון הלכתי בעניינים שכתב הרב קוק על דברי החפץ חיים נגלה לקמפינסקי פרק היסטורי מופלא שהיה חבוי מעיני הציבור הרחב על הקשר החם שהיה בין החפץ חיים לרב קוק. קמפינסקי החליט להאיר את ההיסטוריה הזאת מחדש. קמפינסקי אומר שהספר לא נכתב כדי לשכנע ציבורים שלא מכירים את הרב קוק בדרכו ובתורתו של הרב, אלא לספר את האמת ההיסטורית, אבל התגובות שהוא מקבל מכל הקשת של הציבור החרדי הן בהחלט מעודדות.

"יש חשיבות גדולה להגיד את האמת ההיסטורית, השכתוב של ההיסטוריה גורם לעיוותים גדולים. והאמת ההיסטורית היא שהקשר בין הרב קוק לחפץ חיים היה קשר מיוחד המבוסס על אהבת התורה. החפץ חיים נתפס אצל הרבה אנשים כקנאי המתנגד לציונות, יש להניח שזה היה בגלל תלמידו הרה"ג אלחנן וסרמן הי"ד, שהיה מתנגד חריף לציונות. אבל מה שמתחדש בספר הזה זו אותה ההערכה גדולה שהייתה לחפץ חיים כלפי הרב קוק והנהגתו למרות ההבדלים בין שני אותם גדולים. אין כאן ניסיון להפוך את החפץ חיים לציוני, מה שהוא לא היה, אבל יש פה ניסיון להראות שהקשר של תורה שעמד בין הרב קוק לחפץ חיים עמד מעל הכל והאהבה בין תלמידי חכמים עומדת מעל לכל". קטעים מתוך הספר של קמפינסקי פורסמו בעלון 'שבת הראי"ה' וזכו לתגובות מרתקות.

המפיץ של 'אור האורות' בירושלים, אותו יהודי חרדי זקן בן 73, אמר ל'מעייני הישועה' כי ברגע שמתחילים לקרוא מה אמרו גדולי הדור על הרב קוק משהו ביחס משתנה. "רבים מהציבור החרדי פשוט לא מכירים את הגדלות של הרב ואיך הרגישו כלפיו ענקי התורה. החפץ חיים ידוע בכל העולם במסירות נפש שלו למען התורה וכשמגלים איך נלחם החפץ חיים על שמו של הרב קוק כנגד המלעיזים מבינים שיש כאן משהו עמוק יותר".