|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הארץ ומעריב מנתחים את שאירע ● ידיעות אחרונות ו"ישראל היום" חוזים את העתיד להתרחש ● ובנק הפועלים מרים תרומה
|
|
החדשות של אתמול. אובמה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
עמדת נתניהו הנאום שנשא אתמול נשיא ארה"ב ברק אובמה מעל בימת האו"ם חודר הבוקר רק לשערי הארץ ומעריב. בידיעות אחרונות ו"ישראל היום" נאום אובמה הוא החדשות של אתמול, במלוא מובן הביטוי. לא רק מבחינת זמן התרחשותו, אלא גם מבחינת אי-החידוש שבו. במקום לעסוק בעבר, ידיעות אחרונות ו"ישראל היום" מישירים, במידה שונה של נחרצות, את מבטם אל העתיד. "אגיד לעולם כולו: לא נסכים לשואה נוספת", מצוטט בנימין נתניהו בראש שער "ישראל היום". שלמה צזנה, שליח העיתון לניו-יורק, מדווח בעמ' 5 כי "נתניהו סירב אתמול לחשוף מה הכין לאוזני מנהיגי העולם", אך בעמ' 7 מצטט משיחה שקיים עם רשא הממשלה לאחר נאום אובמה ובה שמע ממנו את המסר העיקרי שישמיע באוזני מנהיגי העולם, מסר בגנות המשטר האירני ותוכנית החימוש שלו. המעלעל בעמודי החדשות של "ישראל היום" יקרא את הדיווח של צזנה על נאומו הצפוי של נתניהו לאחר דיווח המסכם את דברי נשיא ארה"ב אתמול באו"ם. בידיעות אחרונות, לעומת זאת, הדיווח על נאום נתניהו העתידי מופיע מעל ולפני סיכום נאום אובמה, והוא מפורט הרבה יותר מהדיווח בעיתון האחר. כותרת קטנה בתחתית שער ידיעות אחרונות (הראשית תפוסה על-ידי אירוע פלילי) קוראת: "נתניהו יכריז באו"ם: תתביישו שמחאתם כפיים לאחמדינג'אד". היא מפנה לכפולה השנייה של העיתון, שם מדווחים נחום ברנע ושמעון שיפר על נאום נתניהו. "צריך לבחור: או ישראל או אירן", קוראת הכותרת לדיווח שלהם, הנתונה במרכאות. הידיעה מצטטת עוד כמה משפטים מהנאום שטרם נישא, אף כי לא מצוין מי מנציגי ממשלת ישראל שוחח עם העיתונאים. העדפת נאום נתניהו העתידי על פני סיכום נאומו של אובמה הולמת לא רק את ההיגיון העיתונאי המבכר את החדש והבלעדי על הישן והידוע לכל, אלא גם משרתת את ראש ממשלת ישראל, שהביע אתמול רשמית שביעות רצון מדברי נשיא ארה"ב וקבע כי לא היה בהם חידוש של ממש ביחס לישראל. ברנע ושיפר מדווחים בידיעות אחרונות כי למשמע דבריו של אובמה על מדינת ישראל כמדינה יהודית אמר נתניהו כי "המסר מתחיל לחלחל". בהקשר לקריאה של נשיא ארה"ב להפסקת הכיבוש הישראלי שהחל ב-67', מדווח כי "נתניהו התנחם בכך שאובמה לא דיבר על חזרה ל'קווי 67'".
|
|
בעל המאה, בעל הדעה, בעל הבית
|
|
בעמוד הלפני אחרון של ידיעות אחרונות מתפרסמת הבוקר ידיעה לא-חתומה שלפיה בנק הפועלים החליט לתרום את הסדרה "עם הספר", שהוציא בשיתוף עם ידיעות אחרונות, לכל חטיבות הביניים ובתי-הספר התיכוניים בארץ. מעל הידיעה תצלום [איציק בירן] של שר החינוך גדעון סער, יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי ומנכ"ל הוצאת ידיעות-ספרים, דב איכנולד, עם כמה כרכים מהסדרה. כל ידיעה לא-חתומה היא סיבה טובה לקריאה מדוקדקת, ובמיוחד כשהיא עוסקת בגוף מסחרי עצום כמו בנק הפועלים. כזכור, במרס 2008 פורסם בידיעות אחרונות כי שרת החינוך דאז, יולי תמיר, הצהירה על כוונתה לרכוש את הסדרה עבור כל בתי-הספר בארץ. איכנולד אמר ביולי אותה שנה ל"העין השביעית" כי "דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים, הבטיח לשרת החינוך שהבנק יממן מחצית מעלות הרכישה". מנוסח הידיעה הבוקר ניתן להבין כי לא רק ראשי משרד החינוך ובנק הפועלים התחלפו בינתיים; גם עיקרי העסקה. להבדיל מהסיכום הקודם, בנק הפועלים החליט לממן באופן מלא את הפצת הסדרה לכל חטיבות הביניים ובתי-הספר התיכוניים. משמעות השינוי היא שבמקום שעלות מאות רבות של עותקים מהסדרה (המונה 27 כרכים, כל אחד ב"מחיר עלות" של 35 שקלים לכרך) תעבור מתקציב משרד החינוך אל בנק הפועלים וקבוצת ידיעות אחרונות, עתה יישא בעלות, או לפחות בחלקה, בנק הפועלים לבדו.
|
|
מנויי "גלובס" קיבלו אתמול לביתם את גליון ספטמבר של "MANTALK", מוסף הגברים של "גלובס" ("גבר, עסקים זה לא הכל בחיים"). מנויי הארץ קיבלו כמה שעות קודם לכן את גליון ספטמבר של "Menstyle", מוסף הגברים של הארץ ("קח את החיים בסגנון").
בשני המקרים הקרדיט להפקת המגזינים ניתן למחלקה המסחרית של העיתון. במלים אחרות, מדובר במוצר שאינו עצמאי מבחינה מערכתית, ובו סדר העדיפויות והחלטות עריכתיות נקבעים קודם כל לפי השיקולים המסחריים של נותני החסות והמפרסמים, ורק אחר-כך לפי שיקול דעתם של העורכים (ניר קיפניס ב"גלובס", ארן הרשלג בהארץ).
הבדל בולט ראשון בין שני המגזינים - זה של "גלובס" יצא כבר לפני למעלה משנה, זה של הארץ בן חודשיים בלבד. נראה כי בהארץ הגיעו למסקנה כי בשוק הנשלט ביד רמה על-ידי "בלייזר" יש בכל זאת מקום למגזין נוסף הממומן מפרסומות הפונות לקהל יעד גברי.
הבדל בולט נוסף בין שני המגזינים - זה של "גלובס" לווה לקראת יציאתו, ועדיין מלווה, במסע פרסום מעל דפי עיתון האב, כאילו היה מוצר עיתונאי לכל דבר ועניין, ולא חוברת פרסומית הכוללת מדורים כגון זה הבוחר מדי גיליון את "איש ה'ג'וני ווקר' של החודש". מסע הפרסום הזה מעניק למגזין מבית "גלובס" לגיטימיות שעל-פי הצהרתו שלו, במתן הקרדיט למחלקה המסחרית, אין הוא ראוי לה.
|
|
הכותרת הראשית של הארץ הבוקר קוראת: "אובמה: הפתרון - חזרה לקווי 67'; נתניהו: לא נסכים להסדר כזה". כיצד הגיע הארץ לנוסח כותרתו, ההפוכה למסקנתו של נתניהו? לפי הדיווח של נטשה מוזגוביה, שליחת העיתון לעצרת האו"ם, הציטוט הרלוונטי מנאומו של נשיא ארה"ב הוא "יש לסיים את הכיבוש שהחל ב-1967".
בעוד שבהארץ רואים בציטוט זה קביעה חד-משמעית ביחס לקו הגבול העתידי בין ישראל למדינה הפלשתינית, נתניהו מסביר למוזגוביה כי "הדברים שאובמה אמר בעניין הכיבוש, אלה אינם דברים חדשים. הוא אמר אותם גם בקהיר, ובעצם זו הנוסחה שאומצה במפת הדרכים, והיא אינה אומרת שאנחנו צריכים לחזור לקווי 1967".
אגב, גם בהארץ מתבוננים אל העתיד ומדווחים על נאום הצפוי להינשא היום; לא של נתניהו, של אובמה, שעתיד לקרוא בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם ל"עולם נקי מגרעין".
במעריב - שמסיקורו הבוקר את הנעשה באו"ם ניתן ללמוד כי לא זכה לראיון עם נתניהו כמו "ישראל היום" והארץ, ואף לא להדלפת ציטוטים מנאומו העתידי כמו ידיעות אחרונות - מודגשת הביקורת הכלולה בנאום אובמה כלפי ישראל.
בראש השער מצוטטת קריאת נשיא ארה"ב נגד המשך ההתנחלויות בשטחים, והדיווח בעמ' 4 של העיתון [מיה בנגל וצח יוקד] מדגיש את השינוי שחל בעמדת אובמה ביממה האחרונה, לרעת ישראל. "התגובה הרשמית של ישראל הייתה לברך על נאום הנשיא", נכתב, "אולם התגובות הלא רשמיות על נאומו של הנשיא היו חריפות יותר. התחושה בישראל הייתה שהנשיא משנה את עמדותיו חדשות לבקרים, ואפילו מזגזג".
|
|
" לא לסבסד את העיתונות הכתובה", קוראת כותרת טורו האישי של גיא רולניק במוסף "דה-מרקר ויק". רולניק מתייחס להצעתו של שר התקשורת משה כחלון, שאמר לאחרונה בראיון למעריב כי הוא שוקל להעניק לעיתונות הכתובה סובסידיות או פטורים ממס, כדי לחזקה. "סובסידיה או הקלות מס לעיתונות הכתובה הם רעיון גרוע ומיותר", קובע רולניק, ומסביר כי התערבות ממשלתית שכזו "תחליש את העיתונות, האמורה להיות המבקרת העיקרית של הממשלה". לדברי רולניק, "הבעיה העיקרית של העיתונות בישראל היא התבטלותה מול אינטרסים כלכליים רבי עוצמה. מרבית העיתונים נהפכו לכלי בידי הגורמים השולטים בהם, בעקיפין או במישרין, לקידום עסקיהם או למניעת רפורמות שיפגעו בעסקיהם", אך הוא מיד מוסיף כי "סבסוד עיתונים ממשלתי לא יעצור את התהליך". תחת זאת מציע העורך הראשי של "דה-מרקר" וסגן מו"ל הארץ לשר התקשורת שיקדיש את מאמציו להבראת רשות השידור, כלי התקשורת שממומן כבר כיום מכספי הציבור. על ההצעה האמריקנית לתמיכה ממשלתית בעיתונות מודפסת כתב אתמול חנוך מרמרי בטור שהתפרסם באתר זה. דרור פויר פירסם אתמול ב"גלובס" רשימה בגנות הסיקור הרך מדי שמעניקים העיתונים הכלכליים בישראל למשבר שבו נתונה קבוצת אפריקה-ישראל. "לעיתונים אין בעיה להתלבש על פוליטיקאים, להציג אותם באור נלעג, מגוחך, להסתער על כל חולשה שלהם. אבל מול בעלי ההון הם עומדים מפוחדים כילדים, שלא לומר כמעריצים", כתב פויר בעיתון שבדרך כלל מציג עמדה אוהדת כלפי הטייקונים בישראל. אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי לפי סקר חדש, חלה עלייה בשיעור של עשרות אחוזים בחשיפה לעיתוני סוף השבוע בקרב אזרחי ישראל הערבים. הכוונה לעיתונים בשפה הערבית. לעיתונים בעברית אין זכר בכתבה. במדור "היום לפני" בחלק ב' של הארץ מציינת ליטל לוין 59 שנה לעליית גלי-צה"ל לאוויר. לי-אור אברבך מדווח במעריב כי שרגא הר-גיל, שעבד בעיתון במשך כשלושים שנה ככתב, עורך ופובליציסט, מת אתמול בגרמניה. בן 83 היה במותו.
עוד בנושא:
|
|
| תאריך:
|
24/09/2009
|
|
|
עודכן:
|
24/09/2009
|
|
אורן פרסיקו
|
|
השבת הראשונה של השנה החדשה, התש"ע, נפתחה ב"קול שופר גדול" [הגם ש"אין תוקעים בשופר בשבת"]. זכה עם ישראל שבשבת הראשונה של השנה נשזרו מספר קדושות: קדושת השבת וקדושת ראש השנה כיום של דין ומשפט.
|
|
|
|
|
מי זה גולדסטון? או שבעצם עלינו לשאול, מה זה גולדסטון?
|
|
|
|
|
מכות מצרים - כמה פעמים שמענו את הביטוי! כל ההיסטוריה העתיקה של עמנו מבוססת על שחרור ויציאת עם העבדים משליטת המעצמה הגדולה באותה התקופה, שנחרבה כמעט בעצם היציאה ונכבשה אחריה על-ידי עם הנוודים (חיקסוס – "עאמו" בפי המצרים) - ורק אחרי הרבה שנים הצליחה להתאושש. הסיפור ידוע לכולם ולא הייתי מזכירו לולא שאלה בסיסית אחת: האירוע, מנקודת מבט היסטורית, היה חד-פעמי או חזר על עצמו בצורה זו או אחרת גם בתקופות אחרות או במקומות אחרים? ברור שעוצמת האירועים לא יכלה לחזור, אבל בכלל, משהו דומה במקומות אחרים קרה או לא?
|
|
|
|
|
בימים האחרונים, בעקבות מפגש הפסגה בניו-יורק, כלי תקשורת בישראל עסקו במשא-ומתן המדיני עם הפלשתינים וסיכוייו. אך כעת, באופן פרדוקסאלי, דווקא בשמאל חושבים פחות על הסכם שלום ומתחילים להיערך למאבק הבא לתוכו יגררו את מדינתנו, למען נסיגה חד-צדדית של ישראל מיהודה ושומרון. נראה, שחוגי השמאל מפנימים את ההערכה שמשא-ומתן מדיני עם הפלשתינים לא יוביל להסכם ולשלום. בהדרגה ובשקט הם מפנימים הערכה זאת ומשלימים איתה. אבל, ולמרות זאת, השמאל לא מת ולא התייאש. כלל וכלל לא, והוא מתכונן לקרב הבא, למען פינוי התנחלויות, למרבה הפלא והאבסורד, למרות כישלון ברור של הינתקות. למעשה, המערכה הזאת כבל החלה.
|
|
|
|
|
אין טעם לטשטש את העובדה: בסיבוב הראשון של כיפוף-הידיים בין ברק אובמה ובנימין נתניהו, אובמה הובס.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
