|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מנהלי בי"ס רבים מפרים את תקנת משרד החינוך ומאלצים תלמידים להגיע בשעה 07:00 ● התוצאה: ירידה משמעותית ברמת הלימודים
|
|
יוצאים לפני השעה 07:00 לבית ספרם... [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אין זאת כי אם רבים ממחנכי בתי-הספר בארץ עדיין זקוקים לשעת-חינוך נוספת, שאותה החמיצו, לרוע המזל, בשעתם; כזו שעשויה ללמד אותם כלל מקודש: כמות אינה יכולה לבוא, בשום פנים ואופן, על-חשבונה של איכות. אחרת פשוט נבצר להבין מדוע הם מאלצים את תלמידיהם, טרוטי-השינה, להשכים קום ולחבוש מוקדם מדי את ספסל הלימודים, עוד בטרם הנץ החמה.
הם מקדשים את שעת האפס, כאילו אין בלתה. כאילו בה תלויים ציוניהם של התלמידים, על אפו וחמתו של משרד החינוך, שאסר עוד לפני שש שנים את קיומה.
אבל למורים, מסתבר, אצה השעה. במירוץ מטורף עם הזמן, שבו לא הספיקו לדחוס את חומר הלימודים הנדרש, הם משוכנעים כי שעת האפס, של השעה שבע בבוקר, היא זו שתביא את הישועה. אין זאת כי אם רק ראש עקום של מחנכים שאינם פדגוגים עלול להעלות רעיון-עיוועים שכזה לחלל האוויר.
|
|
|
|
|
קמים מוקדם, גם בחורף, ומשלמים על כך [פלאש 90]
|
|
|
מחקר מקיף שנערך בארץ העלה כי היעדר שעות השינה הרצויות רק גורם לתלמידים מגוון של הפרעות וקשיים
|
| ▪ ▪ ▪ |
הם מצפצפים על הוראת משרד החינוך שלא לפתוח את יום הלימודים לפני שמונה בבוקר. להם, מסתבר, אצה השעה. במירוץ עם הזמן הם דוחסים למערכת הלימוד שעה נוספת, שנזקה רב על תועלתה: במקום לאפשר לתלמידיהם להגיע רעננים לבית הספר - נאלצים הילדים האומללים להתייצב, בעל-כורחם, כשהם עדיין מפהקים, ליום-לימודים מוארך, שבסופו בכלל איננו מוערך.
גם כך ידוע, כי התלמידים הישראלים סובלים ממחסור חמור במיוחד בשעות שינה, באשר הם נוהגים לעלות, מדי לילה, בשעה מאוחרת מדי על יצועם. אז מה הועילו המחנכים בדרכם הנלוזה? מחקר מקיף שנערך בארץ העלה כי היעדר שעות השינה הרצויות רק גורם לתלמידים מגוון של הפרעות וקשיים. בין היתר הם סובלים מירידה בכושר הריכוז, מהפרעות-קשב, מזיכרון מוגבל ומאי-יכולת למלא משימות נדרשות. ואם לא די בכל אלה, גם תגובתם איטית מדי וניכרת אצלם ירידה ברורה במצב-רוחם ובשליטתם העצמית. זאת ועוד: עייפותם נגררת וניכרת במרוצת שבוע הלימודים כולו. סופם של הדרדקים שהם נרדמים על ספסל הלימודים, ועם חזרתם הביתה נקלעים, נוסף לכל הצרות, גם לעימותים ולמתחים קשים עם הוריהם.
אלא שאפילו מסקנותיהם הנחרצות של מומחים-פדגוגיים בנושא השינה אינן מניחות את דעתם של המחנכים. אלה קובעות, מפורשות, כי יקיצה מוקדמת מדי עלולה להשפיע באורח שלילי על התפתחותם של התלמידים. התוצאות העגומות אינן מאחרות לבוא: לא רק שהישגי הילדים אינם משתפרים - גם רמתו של בית הספר נפגעת. וזו, בעצם, כל התורה כולה.
|
|
| תאריך:
|
17/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
17/12/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אמא ומורה
|
17/12/09 12:40
|
|
|
|
|
|
yor
|
19/12/09 23:59
|
|
העידוד "לסרבנות" של ראש ישיבת הר ברכה זכה לגינוי גורף מגורמים רבים ובראשם שר הביטחון ברק. המעניין באירוע הזה ובעיקר בתגובה לו היא מדיניות "האיפה ואיפה" שנוקטת המערכת בלי שהציבור בישראל מתייחס אליה.
|
|
|
|
|
בחודש הבא תמלא שנה לכהונתו של אובמה. מאה ימי החסד תמו מזמן, ועשרה חודשים הם זמן מספיק על-מנת לבחון סוגייה אחת החשובה כל כך לממשלו של אובמה - סוגיית היחסים הבינלאומיים, ובתוכן יחסי ישראל וארצות הברית.
|
|
|
|
|
אתם רואים אותם באוטובוס, ברחוב, בקניונים. ביחד או לחוד. בקבוצות או לבד. אבל תמיד משתלשלים להם חוטים מהאוזניים. הם מדברים עם חבר בנייד, או שותקים עם מוזיקה. הם כמעט לא רואים אותכם. ילדים מנותקים. צעירים, אופנתיים, עם הבגדים הנכונים או לא, עם המותגים הקובעים או לא.
|
|
|
|
|
לפני כשבוע כתבתי על כוחן הרב של האליטות במדינה והתייחסתי ל-"מנהיגי" הימין אשר גם כאשר הם בשלטון אינם יודעים או גרוע מכך חוששים לשלוט!!!
|
|
|
|
|
בחלם עירם של חכמים, התמעטו הגשמים והתדלדל האגם ממימיו. בצוק העיתים הושיבו הפרנסים חלמאי מלומד על המדוכה. ישב החכם עד שהמציא מכונה שמתפילה את מימי הים והופכת אותם למי שתייה מרנינים. פנו פרנסי החלמאים והחכם הממציא לנערי האוצר וביקשו תקציב כדי לייצר מספר מכונות שיתפילו את מימי הים ויזרימו שפע של מים חיים לאגמם הדועך. בתחילה הסכימו הנערים לבקשת הפרנסים אך ביום ההקצבה חלפה עננה מעל העיר והזליפה כמות נאה של טיפות גשם. קפצו הנערים את ידם והפרנסים שבו חפויי ראש לביתם. חלפה שנה, מפלס האגם ירד פלאים והפרנסים אצו רצו למשרד האוצר, שם שטחו את תחינתם בשנית באזני הנערים. "שובו מחר לקבל את הכסף" אמרו הנערים והחלמאים חזרו לבתיהם שמחים וטובי לב. למחרת בדרכם למשרד האוצר החל טפטוף מדאיג של נוזל דמוי טיפות גשם והנערים שבו וקפצו את ידם. כך התהלכו הפרנסים שנים ארוכות מביתם לאוצר ובחזרה וכסף אין. בייאושם החלו החלמאים להגות פתרונות חלופיים כמו לגרור מים בנודות ענק מווארשה הרחוקה או להמס את הקרחון העתיק שבראשו של הר חלם אך לא עלה בידם לממש רעיונות אלו (מחוסר תקציב), והם אף ננזפו קשות על-ידי החלמאים הירוקים על הכוונה לערער סדרי בראשית. אובדי עצות כתמיד הטילו הפרנסים "מס בצורת" שנגש במשכורתיהם של החלמאים המסכנים ושאעוותם עלתה לשמים.
|
|
|
|
|
