"נער הפלא"
יאיר לפיד כבר לא ילד. שיבה זרקה בשערו ועוד מעט הוא בן חמישים, לקראת שלב המעבר בין "בינה" ל"עצה". כלומר: עוד מעט קט והוא יהיה כשיר, לדעתו, להשיא עצות טובות לעם ישראל. לפיד כבר עשה כמעט את הכל. הוא עיתונאי, פובליציסט, בעל טור, מחזאי, שחקן, מתרגם, תסריטאי, פזמונאי, במאי קולנוע וטלוויזיה, פזמונאי, מתאגרף, סופר, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי, "רב" המחתן זוגות שאינם מוכנים לקבל את הנוהג הדתי שעל-פיו נישאים רוב אזרחי המדינה, וגם, לא לשכוח, מותג פרסומי בתשלום (בנק הפועלים).
עכשיו, אחרי שעשה כברת-דרך מרשימה זו הוא רוצה, כך נראה, לקפוץ אל הבריכה הפוליטית ולהפוך מנהיג של ישראל, אולי אפילו לראש הממשלה. ולמה לא בעצם? כאשר הוא רואה את כל אלה הבאים להתראיין ב"אולפן שישי", התוכנית שלו, אין לו אלא להגיע למסקנה שאם הם יכולים, גם הוא יכול. נכון שעובדה זו אינה אומרת שלמנהיגים האלה יש ערך רב, חוכמת חיים מיוחדת ויכולת ניהול, אבל מתוך הרמזים שיאיר לפיד מפזר סביבו, בעיקר בתקשורת, סביר להניח, שהוא משוכנע שלאורו הזוהר של הלפיד האישי שלו הוא יוכל להנהיג טוב יותר מכל הגמדים שמסביב.
זכותו של יאיר לפיד לשאוף לפסגות ואפילו להמריא עד לשמש. על כך לא יכולה להיות מחלוקת. אבל במימוש משאלת לב עמוקה זו קיימת מבחינתו של לפיד סכנה גדולה, שהרי הדרך החדשה שהוא מתכנן לעצמו, ככל הנראה, יכולה להוביל אותו בדיוק אל אותה מפולת שחווה אביו המנוח יוסף (טומי) לפיד שתחילה המריא לשחקים, על גב ההחשיפה התקשורתית והתלהמות הביטוי האישית, ואחר-כך חווה מפולת מבישה שאולי קיצרה את חייו.
דיידלוס ואיקארוס אין לי כל כוונה לנסות ללמד את יאיר לפיד מה טוב בשבילו. בכל מעשיו ודרכיו הוא יהיה זה שיקצור את מנעמי תהילת עצמו או את ייסורי התבוסה. יחד עם זאת, אני משוכנע שעכשיו, לקראת הדרך החדשה שהוא סולל לעצמו, חשוב להזכיר לו - כדי שילמד, כדי שלעולם לא ישכח - את סיפור המעשה המיתולוגי על אב ובנו, חלוצי התעופה. האב, דיידלוס - האמן והממציא הגאוני, והבן הפזיז, איקארוס.
דיידלוס ואיקארוס נכלאו במגדל באי כרתים על-ידי המלך מינוס, כדי שלא יוכלו לחשוף בפני העולם את סודות תעלומת המבוך שהקים האב המוכשר לבקשת המלך. אבל השאיפה לחופש הייתה חזקה מהחומות המבוצרות של הכלא במרומי המגדל. דיידלוס הגה את רעיון הבריחה בדרך האוויר והשניים הוציאו את הרעיון אל הפועל. הם אספו נוצות של ציפורים שהגביהו עוף עד אל פסגת צריח מגדל הכלא, ובעזרת חוטים ושעוות הנרות ששימשו להם לתאורה, הרכיבו את הנוצות לכנפיים שאיתן דאו אל החופש. לפני ההמראה הזהיר האב את בנו: אל תגביה טוס יתר על המידה כיוון שאם תתקרב אל השמש, הלהט שלה עלול להמיס את השעווה המאחה, הכנפיים יתפרקו ואתה תתרסק. איקארוס שמע, אך כנראה חשב שהוא יודע "יותר טוב" מאביו המנוסה מה הן הסכנות האורבות לו, והוא המריא אל הדרור. תחושת התעופה הייתה מופלאה. איקארוס החל להתרומם אל על, עוד ועוד, מתעלם מעצת אביו. אט-אט המיס חום השמש העז את השעווה ואיקארוס צנח אל מותו בים.
אגדות רבות נקשרו סביב משמעות הסיפור. אחת מהן טוענת כי ה"היבריס" הרג את איקארוס. היבריס, למי שאינו יודע, משמעו גאווה שאינה יודעת גבולות המשולבת באופן מוגזם בגבהות־לב ויוהרה של האדם החושב כי הוא מצוי במעמד של כמעט אל. ועל-פי המקובל במיתולוגיה היוונית, כל מי שלוקה ב"היבריס" צפוי להיענש בידי האלים.
תחילת הבן כסוף האב? יאיר לפיד כיום הינו בעיקר עיתונאי. הוא כותב בעיתון הנפוץ במדינה (בינתיים) ודברי הגותו רואים אור בקידמת העיתון וביום שישי, בו התפוצה גדולה ביותר. במקביל הוא נחשף בפני קהל של מאות אלפים כמי שמוביל את "מדורת השבט" במסגרת "אולפן שישי" בערוץ השני של הטלוויזיה. בשני מסלולים אלה הוא זוכה בחשיפה ציבורית שאין דומה לה, חשיפה שכל פוליטיקאי היה מייחל לזכות בה כדי להבטיח את קידום הקריירה שלו. בתור עיתונאי מוטלת על לפיד אחריות ציבורית שבמסגרתה אסור לו לקדם אינטרסים פרטיים. ואינטרס פרטי הוא ללא ספק גם האינטרס של יאיר לפיד.
עד היום איננו יודעים בבירור מה עמדותיו של כוכב התקשורת לפיד בכל הנושאים המעיקים על החברה הישראלית - לא בתחום המדיני, לא בחברתי ולא בכלכלי. ייתכן כי אי-ידיעה זו מתוכננת על-ידי לפיד מתוך מחשבה שהיא עשויה להביא לו תמיכה ציבורית רחבה אם יחליט להעמיד את עצמו לבחירה במסגרת מפלגה קיימת (אולי קדימה) או במסגרת של מפלגה חדשה שיקים, כמו אביו המנוח. אבל אדם המבקש להנהיג מדינה חייב להבהיר לציבור בוחריו - לפני הבחירות - במה הוא תומך ולמה הוא מתנגד. רק חשיפה ציבורית-תקשורתית אין בה די כדי לבחור אדם לעמדת הנהגה.
ייתכן כי לפיד יזנק אל מעמקי הבריכה הפוליטית ממש ברגע האחרון לפני הבחירות, כפי שהוא רומז, ואף ייבחר על תקן של "מושך קולות" לקידמת רשימה פוליטית או לראשה. ייתכן גם שהוא יהיה שר בממשלה הבאה ואולי ראש הממשלה בבוא היום. אבל טבעה של האמת לצאת לאור. וייתכן כי כאשר תיחשף האמת הניצבת בהסתר מאחורי יאיר לפיד, ייווכח הציבור לדעת כי זו לא האמת שהוא חפץ בה, והסוף הפוליטי של הבן יהיה כסוף הפוליטי של האב.
אם באמת רוצה יאיר לפיד להיבחר לתפקיד פוליטי כלשהו, חובתו הציבורית להתפטר מיד מכל תפקידיו התקשורתיים ולחשוף לעיני הציבור את עמדותיו ודעותיו, כדי שכולנו נדע במה ובמי הוא מציע לנו לבחור.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
