|
ביניש והטוקבקים
|
|
איתמר לוין
|
|
שאלת הטוקבקים אינה פשוטה ואין לה פתרון חד-משמעי. עם זאת, בתי המשפט הולכים ונותנים מענה משפטי, ואילו לאישי ציבור כדאי דווקא להאזין לנאמר בהם
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
בכל אשמים הטוקבקיסטים
|
|
מוני מרדכי
|
|
בתגובה לזריקת הנעל, צופה מביניש לצאת מן הקליפה, ולא לדבר אך ורק על הפגיעה בבית המשפט העליון, מבצרה, אלא על האלימות הפושה במדינתנו * וזאת לא עשתה
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
אין ספק כי עברייני ישראל עושים ימים כלילות כשהם ספונים על מחשביהם, וקוראים בשקיקה כל מילה בטוקבקים. למי שסבור, כמו הנשיאה ביניש, כי אלמלא ההסתה בטוקבקים ספק אם הייתה אלימות בישראל, הרשו לי להציע תזה שונה.
להצגת התזה שלי אעזר בדוגמאות אקראיות שליקטתי רק מהימים האחרונים.
נתחיל ב-
19 שנות מאסר לרוצחים. אני אניח לכם לחשב כמה זה יוצא אחרי הפחתת שליש. אגב, עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלתי
מדוע שלא יהיה מאסר עולם אמיתי בישראל.
אתם חושבים שזה בסדר? אז מה דעתכם על
9 שנות מאסר לרצח שהוגדר "רק" כהריגה?
אגב, בתי המשפט בישראל מקילים מאוד עם אנשים שלא יודעים לכוון בשעה שהם יורים במטרה לרצוח. למשל, היורה הזה שנשלח ל-4 שנות מאסר.
אם עושים זאת עם שבר של בקבוק, התעריף הוא
שנתיים מאסר בלבד, אפילו לאלימים מועדים.
אך את ההקלה הגדולה ביותר מקבלים כנראה כשהניסיון נעשה באמצעות רכב, והקורבן הוא שוטר. אז מקבלים
רק 7 חודשי מאסר.
אבל לא רק רצח, הריגה וניסיון לרצח הם פשעים שניתן להמעיט בחומרתם. הברחת סמים היא עבירה קלה שניתן להסתפק בה במקרה מסוים
בשנת מאסר אחת בלבד. יש מבצע לעורכי דין שמבריחים את הסמים לכלא.
מקבלים רק 8 חודשי מאסר.
על תקיפה במהלך שוד מקבלים רק
30 חודשי מאסר. אבל אם אתה לא זקוק לכסף וסתם תוקף שוטרים לשם שמים, תזכה לבלות בכלא
רק 9 חודשים.
את השיא אני נותן לשופט שגזר
עבודות שירות לאדם שאנס את אחיותיו הילדות. כדי להביע את תודתו למערכת המשפט שב אותו אדם ואנס גם את בת זוגו לשעבר.
|
|
ועוד עניין פעוט לסיום של ציות לחוק. השאלה שצריכה להישאל כיום היא לא האם צודק הייעוץ המשפטי שקיבלה גליה מאור, או שצודקים משרד האוצר והיועץ המשפטי לממשלה שסבורים כי היא מחויבת בתקופת צינון. השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא - מי רוצה יושב-ראש בנק שמצפצף על היועץ המשפטי לממשלה.
|
|
|
|
זכות הצבעה לישראלים בחו"ל - לא דבר חדש
|
|
ומעניין לעניין בעניין אחר, אם כי גם נוגע לחוק. למי שלא שם לב, הצבעת ישראלים הנמצאים בחו"ל התאפשרה כבר מאז הקמת המדינה, והיא אפשרית גם כיום ללא השינוי בחוק. אלא שברוח מפא"י ההיסטורית, הזכות הזו נשמרה רק למי שניתן היה לבטוח בהם שיצביעו למפלגה הנכונה. הזכות הזו נשמרה ל"עובד המדינה או עובד של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל, או קרן היסוד" (הציטוט מחוק הבחירות לכנסת). כולם ידעו מה צבעו של הפנקס שבכיסם של אנשים אלה, ולכן הם יכלו להצביע בנציגויות ישראל בחו"ל. ומאחר שבימים ההם היה גם פיקוח הדוק על קבלתם לעבודה של ימאים באותו צבע פנקס, ניתן היה לאפשר להם להצביע בכלי שיט הנמצאים מחוץ לישראל. לעומת זאת, לא היה פיקוח פוליטרוקי על קבלה לעבודה של צוותי הקרקע של חברת התעופה הלאומית, לכן לנציגיה בחו"ל לא הייתה אותה פריבילגיה כמו לימאים. כך גם לא ניתן כמובן לדעת מה צבע הפנקס של עובדים של גופים וחברות ישראליות אחרות הנמצאים בחו"ל, ולכן לא שיתפו אותם יחד עם נציגי קרן היסוד בזכות היתר העל-דמוקרטית.
טוב שהעיוות הזה יתוקן וישראל תצטרף למשפחת העמים המודרניים, שיודעים לא רק לקחת מיסים מאזרחיהם בחו"ל, אלא גם לאפשר להם להצביע.
|
|
| תאריך: |
11/02/2010
|
|
|
עודכן: |
11/02/2010
|
|
|