אז פעם היינו מזהים אותם בקלות, את הערסים המקיפים אותנו. היו להם גורמטים כבדים והליכה משונה. בדרנים כמו נאור ציון,
יעקב כהן ושלום אסייג עשו על זה קריירה שלמה, רק מלאבחן את השכנים שלהם שגרו ממש לידם. הערסים בתיכון למשל, תמיד מקובלים יותר משום מה, מפחידים יותר ותופשים עצמם כמצליחים, אבל אם תשתייך אליהם - העתיד ברור. שנים לאחר מכן מתברר שהערסים המצליחים והחזקים הם במצב סוציו-אקונומי בינוני ומטה והחנונים שחטפו מכות, דווקא הצליחו בחיים. החברות שלהם מאותה תקופה הן הנשים של אותם חנונים ומי שהעזה להתחתן איתם בסוף, מצטערת על זה עד תום ימיה (שהם גם ככה לא בדיוק ירח דבש...).
אז שוטטתי קצת, אבל ממש קצת, באינטרנט ומצאתי את המדריך לאבחון הערס. את המדריך קיצרתי, שיניתי, הוספתי וצנזרתי בעת הצורך, והרי הוא מובא לפניכם - סטיגמתי ומכליל, אך משעשע:
|
|
|
הגיל הממוצע שלו הוא בין 18-16, כשבצבא זה עובר לרובם. הוא נוהג ללבוש ג'ינס וחולצה של כאוס ולנעול נעלי פומה של כאוס. כשהערס המצוי יורד למטה לפגוש חבר, הוא תמיד יירד בחליפת טרנינג "אדידס" של כאוס. את האופניים הוא החליף במכונית פיאט (אונו, פונטו, מריה, בראבה) או פיג'ו 205. כמנהג בני דודינו הגרים בסמוך, גם לערסים יש תחביב לשפר את המכוניות, עם ספויילרים של אף-15, ג'נטים של משאית. הוא אוהב לנסוע בפראות ותוך כדי להרעיש כמה שיותר. הוא נוהג לריב מכות, לפעמים לדקור, ל"השאיל" טייפים ממכוניות. אוהב לשאול "בכמה אתה מוכר את האוטו?", אפילו כשאין לו כסף. אוהב לנסוע 130 קמ"ש על הפיאט ולשמוע טראנסים בפול ווליום. לערס המצוי סגנון נהיגה מיוחד - או שהוא נצמד להגה כמה שהוא יכול, או שהוא עם המשענת אחורה. מאמין חזק בתורה אבל לא עושה עם זה כלום.
|
|
|
|
הערס הזה הוא בגילאים של 60-21. הוא תמיד שזוף, חצי שחור-פחם, עם שיער ארוך אסוף בקוקו, עם גלח בצדדים, תמיד עם הראש מורכן מעט קדימה, במבט של "למה, מה קרה?" על העיניים.
|
|
|
|
השלב הבא הוא השלב של הכבדים. ואיתם, עם כל הכבוד, אין לי רצון להתעסק...
|
|
|
|
זה השלב שאיתו נשארים רק אלו שלרוב לא צלחו את השירות הצבאי או עברו אותו כחיילי שבוע-שבועיים, כלומר שבוע בבית, שבועיים עבודה פרטית. הם בגילאים 25-18 והמשפטים שלהם הם: "שמעון, אני הולך הבית", "חבל לי עליך יש'ך דווקא פנים יפות", "אללללק אתההההההה", "בחייאת תסדר אותי". הם אוהבים את הרכבים שלהם כהים עם חלונות כהים עוד יותר. ערס פשע כבר "ישב", דקר, פרץ וכבר ראה הכל בחיים, עוד מעט יראה גם כלא. הוא באמת ערס מסוכן, מפני שהוא כבר לא צריך את החברים שלו כדי לתת מכות, הוא ישר דוקר, ישר מרביץ, בלי דיבורים לפני ואחרי. הוא נוהג מהר ומצפצף לכולם, יש לו חברים שאיתם הוא מפתח עסקים. לרוב הוא מת בדרך או נכנס לכלא ואז יוצא ופותח קיוסק. מאמין חזק בתורה אבל לא עושה עם זה כלום.
|
|
|
|
זהו השלב הצעיר ביותר בחייו של הערס והוא נע בין הגילאים 16-11. הוא נוהג לחבוש כובע מצחייה וחולצות גלישה צמודות עד כמה שניתן. המשפט המאפיין שלו הוא: "חכה-חכה, אני מביא את אח שלי". כלי התחבורה שלו הוא אופניים בלי שום דבר פרט לגלגלים ופדאלים, והוא נוהג "לפדלן" במהירויות גבוהות תוך כדי שהוא מתעלם מהעובדה שהוא בכביש סואן או ברחוב הומה-אדם. גם נהגים שצופרים לו לא גורמים לו לשנות במשהו את עצמו, ומבחינתו הכביש הוא של אבא שלו (שיושב לא רחוק משם ומוודא שאף אחד לא מרביץ לבן שלו). מצב הצבירה הידוע שלו הוא ישיבה על המדרכה כשבין רגליו בריכת רוק. מאמין חזק בתורה אבל לא עושה עם זה כלום.
|
|
תפוס כינוי יחודי
כיום הימין שולט במרבית מפת התקשורת, בעוד שמה שנמכר כ"אידאולוגיה ימנית" הוא לרוב גזענות, הסתה ובריונות
