המכללה האקדמית בצפת ערכה השבוע את כינוס צפת למשפט ודמוקרטיה. נושא הכינוס המרתק, שיזם וארגן עו"ד ד"ר מוחמד ותד, המרצה בבית הספר למשפטים של המכללה היה: "אלימות נגד מערכת בתי המשפט בישראל - עד מתי?"
בכינוס לקחו חלק נציגים מכל הגורמים הקשורים למערכת המשפט: שופטים בפועל ובדימוס, עורכי דין, משרד המשפטים על שלוחותיו, האקדמיה ועוד.
אזר: רשות למלחמה באלימות לקראת סיום הכינוס הופיעה בפני המשתתפים עו"ד בלהט אזר, אלמנתו של השופט ד"ר
עדי אזר ז"ל, אשר הרשימה את המשתתפים בקריאתה להקמת רשות למלחמה באלימות (מקבילה לרשות למלחמה בתאונות הדרכים) בחברה הישראלית (ולא רק נגד מערכת המשפט!). רשות, אשר על-פי ההצעה, תתחיל את פעילותה החינוכית מהנוער בגיל הצעיר ותרכז ותתאם את פעילות כל גורמי החקירה והאכיפה.
בכר: צפיפות, התמחות ותנאים דבריו של עו"ד עוזי בכר, הסניגור הציבורי המחוזי, מחוז חיפה, הדאיגו במיוחד.
הוא האיר כמה אספקטים של פעילות מערכת המשפט, בעיקר בערכאות הנמוכות יותר, אליהן נחשף בדרך-כלל הציבור הרחב, ואשר גורמים לפגיעה בהערכתו את המערכת. רבים מאיתנו נתקלו באותם חוליים, אולם כשהדברים נשמעים מפי אדם כמו עו"ד עוזי בכר - איש המערכת ומי שנחשף אליה ביומיום - הדברים מקבלים משנה תוקף:
1. בניגוד לקופות החולים אשר למדו ויישמו את הנושא לפני שנים, הרי שבמערכת המשפט עדיין מזמינים לעיתים עשרות מתדיינים, עורכי דין ועדים לאותה השעה, כך שאנשים מבזבזים שעות יקרות בהמתנה, לפעמים בתנאים קשים. במקרים מסוימים, בשל העומס והתמשכות הדיונים, נשלחים הממתינים הביתה ומוזמנים שוב למועדים אחרים.
2. במערכת הרפואית, כמו בין עורכי הדין, קיימת התמחות ספציפית בענפי משנה של המקצוע. לניתוח לב הלקוח מופנה למנתח לב, בבעיית ראייה לרופא עיניים וכולי. גם בפנייה לעו"ד בנושא מיסים או חוזים אפשר לבחור עו"ד המתמחה בתחום. כנ"ל ברשלנות רפואית או אף בתביעות ייצוגיות.
בבחירת שופטים, הצבתם לתפקיד לעיתים קרובות אינה בהתאם להתמחותם. יוצא אפוא, שעו"ד, שניסיונו בדיני חוזים, מסחר וכולי, הנבחר להיות שופט, עשוי להיקבע כשופט תעבורה, פלילים וכדומה. התוצאה, לדברי עו"ד בכר, היא שלעיתים אותו שופט אינו מתמצא בנושא בו הוא דן.
3. שופטים אינם מתכוננים לעיתים לדיונים ורואים את החומר לראשונה ביום הדיון.
4. בתי משפט במבנים ישנים, בהם אין תנאים נאותים - לא לשופטים לקיים דיונים ושיפוט ולא לציבור לזכות לשירות סביר. במיוחד, ששופטים מסוימים אינם מתייחסים לעצמם כאל משרתי הציבור על כל ההשלכות הנובעות מכך.
בנושא האלימות נגד מערכת בתי המשפט, אין ספק שפסקי הדין הקלים אותם מקבלים לעיתים קרובות עבריינים, אינם תורמים למסר של מלחמה באלימות בכלל וכלפי מערכת המשפט בפרט.