שבוע הספר 2010: ספרים לילדים וספרים לאימהות

ספר מספריית יהודה אטלס, המספר על יחסי אהבה ורכות בין הורים וילדיהם הקטנים, המבקשים אינפורמציה על איך היינו כשהיינו קטנים. ההורים הם: בני אדם, בבונים, היפופוטמים, נמרים, יענים, נחשים, צבועים, חזירי בר, זיקיות וצפרדעים. הילד ששומע את הסיפור ורואה את הציורים מזדהה עם כל גור חיות, לומד על חיות, צורתן, שמן ותכונותיהן. מזדהה עם עולם בעלי החיים, שם כולם חברים וכולם תמימים. ג'ון ויליס הוא מחבר זהבה ושלושת הדובים, סיפור אהוב על כל ילד באשר הוא.

"מה הם חמשת הדברים המפרידים בינינו (נשים, בעיקר אימהות) לבין האושר המוחלט", שואלת ועונה הסופרת-צלמת ליהיא לפיד: "חמש שעות שינה, חמישה קילו, חמש פעמים בשבוע עוזרת, חמישה מספרים נכונים בלוטו, חמש דקות של שקט".

בהוצאת כנרת יצאו לאור ספרים בפורמט קטן, מצולמים וכתובים על-ידי לפיד. הספרים הם ספרים להזדהות לכל אימא צעירה או מבוגרת, חדשה או מנוסה, טירונית או ותיקה. אימהות חולמות על רגעים לעצמן, חולמות להשתחרר מרגשי אשמה שהן לא מושלמות, רוצות לקבל חזרה את ה"אני" שלהן מלפני שהיו אימא במשרה מלאה.

אלה ספרים לנשים, גבר לא יבין זאת, הנושאות ילד ברחמן כסמל של פוריות ומגדלות אותו לעתים בעייפות גדולה, באושר גדול ובאיבוד העצמיות שלהן לשנים אחדות. עד שהן מתעוררות ורוצות את החירות שלהן בחזרה או לפחות חלק ממנה. הנשים שבמהלך האימהות, שוכחות קצת להיות סקסיות, מאהבות, חברות לאלוף נעוריהן, שוכחות קצת להתפנק, לקרוא, להתפתח מעבר להתחייבויות מול הילדים והאיש הנשוי להן. מרגישות תמיד חייבות למישהו - משהו ומעט מאוד לעצמן. נשחקות. הספר המסכם את כל החמישה, מרגש מכולם, נקרא בשם "זאת השנה שלך". הספר שואל שאלות, אותנו הנשים השואפות כל-כך להצליח בכל, את אימהות ההייטק והקריירה העסקית, המנסות לעשות כל 24 שעות ספינינג ויוגה, דיאטה ופן במספרה, עם זמן איכות לילדים, לדבר עם המורה וללכת עם הילד לחוג, להרוויח, להצליח, לעשות דיאטה ולהיות גם אופנתיות.

"כי עכשיו יקירתי, אני ואת כבר ילדות גדולות ואנחנו יודעות, שזה לא הבקרוב, זה הסרט האמיתי, כבר לא נהיה דוגמניות או זמרות רוק שממלאות אצטדיונים, כבר לא ניזרק שנה בהודו ואת לא תטפסי על ההימלאיה, גם לא ניעלם בגואה בלי חזייה ועם חומרי הזיה... עכשיו יש לנו ילדים... עזבי אותך השנה מהצלחה, עזבי אותך מהישגים. אל תשאלי את עצמך מה עוד לא הספקת ואל תשאלי את עצמך מה פספסת. קחי לך רגע ותהיי מאושרת ממה שאת".

הצילומים של ליהיא לפיד מפתיעים בבחירתם ובאחד הספרים, הנקרא "הסבתא של היום", ישנו אוסף צילומים מפה ומשם, צילומי שחור-לבן של אימהות צעירות, נשים שרובן מן הדורות שכבר חלפו ומיעוטן מהדור העכשווי.

דיסק די.וי.די שיצא בהוצאת קלסיקלטת בדי.וי.די, הוא סרט אנימציה שזכה בפרס סרט האנימציה הטוב ביותר בחלוקת פרסי אוסקר 2007.

סיפור-עם רוסי שהולחן על-ידי סרגיי פרוקופייב (1953-1891), הפך בזכותו ליצירה מוסיקלית פופולרית אצל ילדים במהלך המאה ה-20 ולקלאסיקה לילדים ולנוער.

פטר, סבא, החיות שהן חברות של פטר, החתול, הציפור, הברווזה, הזאב הרע והציידים, הפכו לצלילים המזוהים לפי כלי תזמורת: כלי מיתר, קלרנית, חליל אבוב, בסון, שלוש קרנות יער, תופי טימפני וכלי נשיפה מעץ. זהו מפגש ילדים עם צלילים הבוקעים מכלי נגינה. כל כלי הוא יצור. הסיפור שעשוי להפחיד ילדים קטנים לפחות בביצוע בדי.וי.די הזה, מאוד ריאליסטי ולא מטאטא את אכזריותו של הג'ונגל אל מתחת לשטיח. יש גם מוסר השכל שמלמד ילדים על חמלה וסליחה.

זהו סרט מושקע שהפיקו, ציירו, ניגנו ועיבדו לסרט מוסיקלי מאות אנשים (ליצירה זו נכתבו כבר סרטים, מחזות ומחול והיא הושקה לראשונה במוסקבה בשנת 1936). הדמויות המצוירות מרשימות במיוחד ויוצאות דופן. בנוסף, לסרט עצמו יש גם תוספות די.וי.די של עריכה, מייקינג אוף, גרסה מוסיקלית מפורטת וכדומה.

יהודה אטלס הזכור לטוב, מזה לפחות שני דורות של ילדים, בזכות "הילד הזה הוא אני" (ועוד שירים-פנינים), עורך לאחרונה עבור קלסיקלטת ספרייה מתורגמת של ספרי ילדים קלסיים לגילאי 3 עד 7-6. "תן חיוך לדודה" הוא ספר מהסוג שילדים מתאהבים בו ועוברים לאחר שקראו בו (או הקריאו להם 20 פעם) "להמחיז את הספר", שבו שני הגיבורים המאוירים הוא דודה, לא יפת-מראה, לא יפת-בגדים ובעצם מציקה לילד "מרוב אהבה" בבקשה שיחייך אליה. הדודה מוכנה (וממחישה בציורים) לעשות כל דבר למען החיוך: לקפוץ, לעשות פרצופים, להביא מתנות וגלידה, לעמוד על הראש ועוד, בעת שהילד לא זז, לא משתף פעולה ועושה כל הזמן את אותו פרצוף (חמוץ). הדודה המאוכזבת מאיימת ומבצעת; היא עוזבת את הבית פגועה ונעלבת. ואז, הפלא ופלא, הילד מחייך מאוזן לאוזן. מצחיק לכל גיל.

עוד מספריית יהודה אטלס, אגדה קלאסית-אירופית על תרנגולת שחטפה בלוט על הראש ורצה לספר לכל העולם כי השמים נופלים. קודם היא אצה לספר למלך ומתלווים אליה כל עופות הבית והחצר - ההודי, הברווז, התרנגול והאווז. במקום להגיע אל המלך ולספר לו מה קרה, הם מגיעים למאורת השועל, שם הוא מחכה להם רעב. במקום שיטרוף אותם מיד, הציעו לו בני החבורה, שחלקם בעלי כרבולת וחלקם לא, לעזור לו בניקוי הבית והוא נרדם בעוד הם מנקים את מאורתו המזוהמת. דווקא השועל הערמומי נפל בפח הפטפוטים והחנופה שהעטירו עליו בני החבורה, שלא נחשבים לחכמים במיוחד בעולם החיות. הם גם מצליחים להרדים את השועל העצל, לבלות, גם לאכול וגם להסתלק בזמן לפני שנטרפו.

סיפור עם מוסר השכל, כמו כל סיפור עממי העובר מדור לדור ומארץ לארץ.