ממשלת ישראל הבטיחה לשפר את הקשר עם האזרח - למַחשֵב אותנו. כלומר, במקום להגיע למשרדי הממשלה, נוכל להתקשר באינטרנט. במקום לכתוב מכתבים, נוכל להתקשר באינטרנט. במקום פקס...
כשגידי גוב פרסם את האתר
www.gov.il, שכאילו נקרא על שמו - זה נשמע יותר מדי טוב ("הכלה יפה מדי"). אני רגיל להבטחות שאין מקיימים. אז באחרונה ניסיתי ו... זה עובד.
התחלתי בקטן. פניתי במייל למס הכנסה וכתבתי שאילתה. למחרת הייתה תשובה. הפלא ופלא. תשובה אפילו עניינית. כאשר נזקקתי למשרד הפנים, והתשובות הגיעו בתוך יום. אחר-כך אזרתי עוז וניסיתי את הביטוח הלאומי המושמץ ונעניתי מיד ולעניין.
באתר הממשלה באמת יש קישורים ואפשר למצוא בו טפסים, לברר פרטים, למצוא מתי המשרדים פתוחים (וגם לחסוך את הביקור בהם). נמלאתי שמחה על השיפור. לא שמעתי על כך מחברים, כי הרי זה לא עניין שאפשר לקטר עליו. על דברים טובים לא מדברים...
אבל לא הכל אפשר לעשות בהתכתבות. לכן השבוע הגעתי למשרד הפנים כדי לרשום נישואין בתעודת הזיהוי. הידעתם, שכאשר אישה מתחתנת ומבקשת לשמור על שם נעוריה, היא צריכה לבוא אישית למשרד הפנים כדי לרשום זאת בתעודה? בעניין זה לא די באינטרנט.
אחרי הטיפול ברישום הנישואין במשרד הדחוס, בקומה השלישית של הקניון הדהוי, שאלתי אם אוכל לקבל תעודת לידה. "קח את הטופס, מלא אותו ותשאיר בתיבה. תקבל את התעודה בדואר ואין אגרה. חינם", אמרה הפקידה.
אם אפשר למלא את הטופס בלי להגיע למשרד, מדוע לא מצאתי אותו במחשב, תהיתי. חזרתי הביתה, אל חדר העבודה, הקלדתי את המילה "טפסים" ואומנם - יש. טעיתי בפעם הקודמת, כשדילגתי על האפשרות הזאת.
חיסכון בזמן. חיסכון בנסיעה, חיסכון בעצבים.
למתלוננים, שימו לב - יש משהו טוב.
נ. ב. בין שלושים השרים, המחפשים תעסוקה, יש ממונה על המחשוב.
מיכאל איתן. אזכור לו זאת לטובה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
