אין ביטחון במנהיגות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק [צילום: פלאש 90]
איך אפשר לסמוך עליכם? |
שאלות שהציבור שואל בעקבות עדויות נתניהו וברק בוועדת טירקל
|
||||||||||||||||||||||||
במחקר שערכתי על דרכי קבלת ההחלטות של ממשלת גולדה דיין בימים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים1, עלתה תמונה עגומה של מערכת ביטחון לאומית ומדינית, שבה המחדל המודיעיני היה חלק אחד ולאו-דווקא המרכזי בנסיבות שהובילו לפרוץ המלחמה. הן הדרג המדיני והן הצבאי הדגימו רמה נמוכה ובלתי מספקת של חילופי מידע חיוני, חוסר תיאום ביישום החלטות מוסכמות של הדרג המדיני והצבאי, ומהן בקרה רשלנית והיעדר מעקב אחר מימוש ההחלטות במפקדות ובכוחות הלוחמים כאחד.
מתוך מכלול הכישלונות הביצועיים הללו ניכרה תופעה בולטת של היעדר מקצועיות מדינית וצבאית, ואי-הבנה של הוויית הצבא והמלחמה, של מדיניות החוץ ומהפעולות המתחייבות מהיתוך המידע הבין-תחומי הנדרש לקבלת החלטות גורליות בלוח זמנים קצר ובסיכונים שגבלו בקטסטרופה לאומית.
התוצאה הייתה איחור קריטי בגיוס המילואים ובהפעלת מכה אווירית מונעת בסוריה ובמצרים, כמו בהחלטות שבהן הדרג הצבאי דרש, בעוד שהדרג המדיני של שר הביטחון וראש הממשלה סירב לאשר פעילויות גיוס והפעלת כוח.
זמן יקר בוזבז לריק כאשר הממשלה מנסה בהחלטות פתטיות לשכנע את מזכיר המדינה האמריקני קיסינג'ר שיפעל אצל שגריר בריה"מ בוושינגטון, שיעצור את המצרים והסורים מהתקפה. שעון הזמן השגוי בידיעה שהגיעה מראש המוסד באירופה, ולפיו תחל ההתקפה "לפני שקיעת החמה" פורש על-ידי אלמוני (שלא זוהה עד היום) כשעה 6 בערב, שבה תתחיל ההתקפה. בתוך חלון הזמן הצר הזה, לא קיבלו הכוחות בשטח התראה על פרוץ לחימה, בחלק המקרים, שכן נמסרה התראה, והכוחות יצאו מערבה לחבירה אל המעוזים2; הם הוחזרו אחורה. בדיעבד הסתבר שהייתה זו עוד הטעיה מודיעינית של המצרים שהשהתה את ישראל בביצוע של פעולות חיוניות.
כשפרצה האש בשתי החזיתות סמוך לשעה 14:00 חל נתק גמור ואובדן שליטה של המטכ"ל והקבינט המדיני על המתרחש בשטח, והכוחות פעלו ככל העולה על דעתם ובמאולתר, בניגוד לתוכניות המגירה שהוכנו למקרה המלחמה3 ('שובך יונים', 'גיר', 'חול ים'). בשתי החזיתות לא נמצאו אלופי הפיקוד במפקדות שלהם כדי לנהל את המלחמה, אלא עסקו בדיונים עקרים בקריה בתל אביב. אלוף פיקוד צפון הגיע רק בחצות הלילה למפקדת החזית בנאפח לפגישה עם מפקד האוגדה רפאל איתן, השאיר לו את הפיקוד על הקרבות הסוערים ברמת הגולן ויצא למפקדתו בצפת, שם המליץ לדרג המדיני לסגת מרמת הגולן. אלוף פיקוד דרום הגיע למפקדה שלו רק בצהרי יום הראשון ולאחר שהושמדו שני שלישים מאוגדת סיני, וכל מעוזי התעלה כותרו.
הדוח ההיסטורי שהוכן על-ידי ועדת אגרנט בעקבות המלחמה יושם אך בחלקו הקטן, ודומה כי הקביעה המרכזית שלו, שניקתה את הדרג המדינית מהפאשלה של המלחמה, והטילה את האשם על הדרג הצבאי, משמשת כתקדים לבריחה נוספת מאחריות של הדרג המדיני הנוכחי ולכסת"ח מביש של שני קברניטי ממשלת ישראל בקיץ 2010, עטור ענני-המלחמה.
דומה לציבור הישראלי, כי מלחמות הפוליטיקאים והגנרלים ב"חזית" מינוי הרמטכ"ל, כמו בוועדות החקירה המפשפשות באחריות ל"פאשלה" כביכול בעצירת המשט הטורקי, משמשות מפלט לרגע או מחסה מהדחק הנפשי בו נתונות המערכות השולטות על קיומה וביטחונה של מדינת ישראל. על פניו נראה כי האגו של רודפי השררה והכוח, בכל הרמות, מעביר אותם על דעתם, ומעורר את השאלה הזועקת לשמיה של המדינה: איך אפשר לסמוך עליכם כשענני מלחמה מתקדרים מעל ראשינו?
מתוך מכלול הכישלונות הביצועיים הללו ניכרה תופעה בולטת של היעדר מקצועיות מדינית וצבאית, ואי-הבנה של הוויית הצבא והמלחמה, של מדיניות החוץ ומהפעולות המתחייבות מהיתוך המידע הבין-תחומי הנדרש לקבלת החלטות גורליות בלוח זמנים קצר ובסיכונים שגבלו בקטסטרופה לאומית.
התוצאה הייתה איחור קריטי בגיוס המילואים ובהפעלת מכה אווירית מונעת בסוריה ובמצרים, כמו בהחלטות שבהן הדרג הצבאי דרש, בעוד שהדרג המדיני של שר הביטחון וראש הממשלה סירב לאשר פעילויות גיוס והפעלת כוח.
זמן יקר בוזבז לריק כאשר הממשלה מנסה בהחלטות פתטיות לשכנע את מזכיר המדינה האמריקני קיסינג'ר שיפעל אצל שגריר בריה"מ בוושינגטון, שיעצור את המצרים והסורים מהתקפה. שעון הזמן השגוי בידיעה שהגיעה מראש המוסד באירופה, ולפיו תחל ההתקפה "לפני שקיעת החמה" פורש על-ידי אלמוני (שלא זוהה עד היום) כשעה 6 בערב, שבה תתחיל ההתקפה. בתוך חלון הזמן הצר הזה, לא קיבלו הכוחות בשטח התראה על פרוץ לחימה, בחלק המקרים, שכן נמסרה התראה, והכוחות יצאו מערבה לחבירה אל המעוזים2; הם הוחזרו אחורה. בדיעבד הסתבר שהייתה זו עוד הטעיה מודיעינית של המצרים שהשהתה את ישראל בביצוע של פעולות חיוניות.
כשפרצה האש בשתי החזיתות סמוך לשעה 14:00 חל נתק גמור ואובדן שליטה של המטכ"ל והקבינט המדיני על המתרחש בשטח, והכוחות פעלו ככל העולה על דעתם ובמאולתר, בניגוד לתוכניות המגירה שהוכנו למקרה המלחמה3 ('שובך יונים', 'גיר', 'חול ים'). בשתי החזיתות לא נמצאו אלופי הפיקוד במפקדות שלהם כדי לנהל את המלחמה, אלא עסקו בדיונים עקרים בקריה בתל אביב. אלוף פיקוד צפון הגיע רק בחצות הלילה למפקדת החזית בנאפח לפגישה עם מפקד האוגדה רפאל איתן, השאיר לו את הפיקוד על הקרבות הסוערים ברמת הגולן ויצא למפקדתו בצפת, שם המליץ לדרג המדיני לסגת מרמת הגולן. אלוף פיקוד דרום הגיע למפקדה שלו רק בצהרי יום הראשון ולאחר שהושמדו שני שלישים מאוגדת סיני, וכל מעוזי התעלה כותרו.
הדוח ההיסטורי שהוכן על-ידי ועדת אגרנט בעקבות המלחמה יושם אך בחלקו הקטן, ודומה כי הקביעה המרכזית שלו, שניקתה את הדרג המדינית מהפאשלה של המלחמה, והטילה את האשם על הדרג הצבאי, משמשת כתקדים לבריחה נוספת מאחריות של הדרג המדיני הנוכחי ולכסת"ח מביש של שני קברניטי ממשלת ישראל בקיץ 2010, עטור ענני-המלחמה.
דומה לציבור הישראלי, כי מלחמות הפוליטיקאים והגנרלים ב"חזית" מינוי הרמטכ"ל, כמו בוועדות החקירה המפשפשות באחריות ל"פאשלה" כביכול בעצירת המשט הטורקי, משמשות מפלט לרגע או מחסה מהדחק הנפשי בו נתונות המערכות השולטות על קיומה וביטחונה של מדינת ישראל. על פניו נראה כי האגו של רודפי השררה והכוח, בכל הרמות, מעביר אותם על דעתם, ומעורר את השאלה הזועקת לשמיה של המדינה: איך אפשר לסמוך עליכם כשענני מלחמה מתקדרים מעל ראשינו?
|
||||||||||||||||||||||||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| איך אפשר לסמוך עליכם? |
| תגובות [ 6 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| 3 |
|
||||||
| 4 |
|
||||||
| 5 |
|
||||||
|
|
|||||||
| בלוגרים נוספים ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

