המיוחדות והייחוד של חג ראש השנה נובעים מעצם היותו ראש וראשון לחגי ומועדי ישראל אשר בלוח העברי השנתי. במקרא [ויקרא כ"ג, פסוקים כ"ג-כ"ה, ובמדבר כ"ט, פסוק א'] הוא מופיע כחג בן יום אחד וחז"ל הם אשר קבעוהו כחג בן שני ימים - א' ו-ב' בחודש תשרי - וכינוהו "יומא אריכתא" (=היום הארוך). ראש השנה לעולם לא יחול בימים א', ד', ו', אשר בימי השבוע, כקביעתם: "לא אד"ו - ראש" והוא התקבע ונצרב בהוויה היהודית כאחד מארבעת הפרקים (=הזמנים) שהעולם (=בני האדם, כמו גם שאר היצורים) נידון ונשפט בהם על-ידי בורא ויוצר העולם, כמאמרם [מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ב']: "בראש השנה, כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון". קרי: הקב"ה יושב על כס המשפט ודן ושופט את "באי העולם" אחד לאחד, אחד אחר השני, כמו שהרועה סופר את כבשיו או כמו שהמפקד הצבאי סופר את חייליו.
אשר על כן, הימים שלפני ימי ראש השנה "לובשים" עננה רצינית יותר, פחד שורר באוויר מאימת הדין והמשפט; חודש אלול הקודם לחודש תשרי נקבע כחודש הרחמים והסליחות - תרתי משמע: גם אמירת קטעי "סליחות" ("אשמורות" בפיהם של בני עלייה, בני תימן) וגם בקשת סליחה ומחילה איש את רעהו, חודש של פשפוש וחיפוש דרך, חודש של הכנה ותיקון המידות והמעשים, ועוד. ואכמ"ל.
כמו-כן, יש לציין שהנהגותיו ומנהגיו של חג ראש השנה מיוחדים הם, וחלקם אף שונים ממועדי ישראל האחרים. למשל: בערבי ראש השנה נוהגים לאכול "סימנים" מסוימים ועליהם נוהגים לבקש בקשות מסוימות, ועיקרן: שהקב"ה יגזור עלינו גזירות טובות, ומאידך-גיסא "יגזור" את אויבינו, צרינו, צוררינו וכל מבקשי רעתנו, ושעליהם יגזור גזירות רעות וקשות. או למשל: קטעי תפילות מיוחדות בימי חג ראש השנה, ודי לנו באם נזכיר את "תפילת המוסף" השונה והמיוחדת, ומספר הברכות הכלולות בראש השנה, ובמילים אחרות - תפילת המוסף של ימי ראש השנה כוללת תשע ברכות, שהן שלוש - ראשונות, שלוש - אחרונות ושלוש אמצעיות (=מלכויות, זכרונות ושופרות); זאת לעומת תפילות המוסף של כל שאר המועדים והזמנים אשר לעולם ותדיר תהיינה בנות שבע ברכות בלבד, והן שלוש - ראשונות, שלוש - אחרונות וברכה אחת - אמצעית שהיא "ברכת קדושת היום".
לאור כל האמור לעיל נסכם ונאמר שימי חג ראש השנה בעלי אופי מיוחד של קדושה, טהרה, זוך וטוהר. הכל אפוף הוד קדומים. אי לכך, חשוב מאוד שכל יהודי ויהודי באשר הוא ובכל אתר ואתר, אל ייעצב בימים אלו. אדרבה! - ישמח ויתענג בימים נוראים וקדושים אלו וייצא מנקודת מוצא הטוענת שהקב"ה יוציא את דינו לאור וייכנס הוא וכל בני ביתו, יחד עם כל בית ישראל, לשנה החדשה שש ושמח, נשען ובטוח על "האל המקבל התפילות" ויצפה וייחל שתתקיים בנו ברכתם המסורתית של חז"ל ע"ה: "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה".
