החפרפרת לסיכול מינוי גלנט

החלטת היועץ המשפטי הביאה לסיומה פרשה חמורה מאין כמוה שלא ניתן להפריז בחשיבותה, ונכון להיום רב הנסתר בה על הגלוי. לא מדובר בפרשת הקרקעות שבנוגע אליה ידוע כבר כל פרט חשוב ובלתי חשוב. בחצי השנה האחרונה התנהל מסע מאורגן, מתוקשר ועוצמתי שעקבותיו ברורים ומטרתו אחת – למנוע מיואב גלנט את תפקיד הרמטכ"ל. השתלשלות העניינים מטילה צל של ספק על הטוענים למקריות. קשה לייצר שיתוף פעולה עוצמתי ומתוזמן כל-כך ללא יד מכוונת. הסימנים רבים מדי ויש יסוד להניח שמי שיצליח לרדת לעומקם של דברים ירעיד שמיים וארץ.

באוגוסט ניתן האות; לא ניתן לטעות בנוהל הקרב הממושך שקדם לו. ממש ביום בו החל שר הביטחון לראיין את המועמדים לתפקיד הרמטכ"לות, קיבל לידיו פרשן בכיר בערוץ 2 מסמך מזויף ומושקע, שכביכול נכתב על-ידי לשכת גלנט ומוען ללשכת שר הביטחון. תוכנו של המסמך הציג את גלנט כנוכל מתוחכם ורב-מעללים החותר ללא בושה תחת הרמטכ"ל הממונה עליו וכנגד חבריו במטכ"ל. כדי לטשטש עקבות, הועבר המסמך דרך מספר אנשים מכובדים לידיו של העיתונאי. בדיעבד התברר כי כל הבלדרים השתייכו לאותו מעגל חברתי, ומזייף המסמך היה ביחסי קרבה עמוקים עם הרמטכ"ל ואשתו.

תהליך בחירת הרמטכ"ל הוקפא לשבועיים; במקביל יצא הפרשן בכיר בן כספית, בכתבות ארסיות ורעילות נגד גלנט, בהן הגדיר אותו כמי ש"מינויו לרמטכ"ל צריך להדיר שינה מעיניו של כל אזרח בישראל". תחקירי הקרקעות שנבדקו שנתיים קודם לכן ונמצאו כחסרי בשר, רועננו והועלו למוספי סוף השבוע של העיתון.

אלא שקנוניית המסמך נחשפה, גלנט שרד, וככל הידוע עד כה מזייף המסמך פעל לבדו. לצד זאת התברר כי המסמך שכב מספר חודשים במגירתו של הרמטכ"ל, ומפקד הצבא, שנהוג להציגו כדמות מופת, חשף אותו לעיניהם של מתחריו של גלנט. האומנם קם בוקר אחד בועז הרפז והחליט לזייף מסמך זדוני שכל תכליתו להפליל את גלנט? אולי... מדוע בחר הרמטכ"ל להסתיר את המסמך במגירתו ולא לעדכן את גלנט וברק? האם במקרה יצא מעריב במתקפה ברוטאלית על המועמד לרמטכ"לות במקביל לפרסום המסמך בתקשורת?

עם חשיפת הזיוף, אישר היועץ המשפטי להמשיך בתהליך הבחירה וגלנט מונה ליורשו של גבי אשכנזי. הדרמה שככה, אלא שפעם נוספת בתאריך גורלי, ממש ערב המינוי, חודשה המתקפה במלוא העוצמה: מאי-שם צצו מסמכים חדשים, מסוק נשלח לצלם מלמעלה את בית האלוף ומעריב שוב יצא במתקפה חסרת-מעצורים שתכליתה המוצהרת להביא לביטול המינוי. האם ייתכן שהמסמך המדובר צץ במקרה ברגע האחרון? מי חשב שדחוף להעלות מסוק לאוויר למטרה כה נעלה? מי דאג שתמונת הבית (הבלתי חשובה לחלוטין) תועבר לשלושת העיתונים? האם הקמפיין התקשורתי האלים וחסר-המעצורים היה מקרי?

מצג-שווא כאחרון הנוכלים

בשני מועדים קריטיים הותקף גלנט באופן דומה: קמפיין תקשורתי נבזי המבוסס על עובדות מפוקפקות בשילוב רכילויות זולות ודה-לגיטימציה. במקרה הראשון נחשף כי בוצע זיוף נפשע שיצא מסביבתו הקרובה ביותר של הרמטכ"ל אשכנזי. במקרה השני לא נחשפה עלילה, אולם בוצעה השחרת-פנים נפשעת על אדם שסיכן את חייו והגן על המדינה במשך 34 שנים. ערב מינויו לרמטכ"ל עשו מספר עיתונאים בכירים מאמץ עליון להציגו כאחרון הנוכלים.

מרחפת השאלה: למי היה חשוב כל-כך שגלנט לא יהיה רמטכ"ל? מה היו מניעיו? אין ספק כי פרשת המסמך המזויף מטילה צל כבד על מחנה מסוים בצבא. אולם האם יריבות מקצועית היא עילה להפעלת מהלך עוצמתי כזה? לא בטוח, נראה שדרוש שמן נוסף למדורה. גורם רב-עוצמה, יכולות והשפעה היה מעוניין למנוע מגלנט כמעט בכל מחיר את ההגעה לתפקיד. מן הראוי לבצע את כל הבדיקות האפשריות כדי לוודא שכתבה זאת אינה אלא קונספירציה ובסך-הכל מדובר בצירוף מקרים.