מי מייצג את אורי בלאו?

הופתעתי מאד כאשר קראתי שהעיתונאי אורי בלאו צפוי להעמדה לדין בשל החזקת מסמכים סודיים באופן בלתי חוקי. אל נא תטעו, בניגוד למקהלת התקשורת הדורשת דין מיוחד שיתיר לה להחזיק בכל חומר סודי בשם "השליחות העיתונאית", אני איני סבור שצריכה להיות לעיתונאים חסינות מיוחדת ועיקרון השוויון בפני החוק צריך לחול גם כאן כמו במקומות אחרים.

הפתעתי נבעה מסיבות אחרות לגמרי. ראשית, הנחתי כי אם הושג הסכם לחזרתו של אורי בלאו לישראל תוך הבטחה שלא ייעצר, הייתה מן הסתם גם הסכמה שבשתיקה שלא יועמד לדין, אלא אם בחקירתו יתגלו שוב מסמכים נוספים ועובדות שהעלים עד למועד ההסכמה. שנית, מה שחיזק את הערכתי הייתה העובדה שלא ניתן היה לדעתי, מבחינה עובדתית, עניינית, ומוסרית להפריד בין העיתונאי לעיתון.

אורי בלאו פעל מטעמו של עיתון הארץ ובשליחותו. מסמכים סודיים שהביא פורסמו בעיתון שללא ספק ידע שהעיתונאי מחזיק בחומר סודי שאינו מוסמך להחזיקו. הואיל ובלאו פעל בשליחות עיתון הארץ יש להבנתי לראות במסמכים, אפילו היו טכנית בחזקתו, כאילו הם מצויים גם בחזקת העיתון.

מה שחיזק את הערכתי זו היה הסיוע שניתן על-ידי העיתון לעיתונאי בעת שנמלט לחו"ל ובנוסף גם הייצוג שהועמד לרשותו על-ידי העיתון, באמצעות משרד עורכי הדין המייצג את העיתון דרך קבע - משרד ליבליך-מוזר, בראשו עומד עתה מיבי מוזר. לא העליתי על הדעת, לאור עובדה זאת, כי קיימת אפשרות כי ידונו במעמדו של בלאו ובמעמד עיתון הארץ מתוך הפרדה, שהרי במקרה זה היה בלאו חייב להיות מיוצג על-ידי עורכי דין אחרים ולא על-ידי עורכי הדין של עיתון הארץ. הניגוד בין האינטרסים של בלאו לאלו של עיתון הארץ הוא כל-כך בולט במקרה של התייחסות נפרדת, שלא ניתן להבין כיצד הסכימו ב"כ הארץ לייצג את בלאו. היה עליהם להימנע מכך על-מנת שלא ייווצר ולו חשש תיאורטי לניגוד אינטרסים.

הייצוג שהועמד לרשותו על-ידי העיתון גרם לי להניח שיקרה אחת מהשתיים. או שהארץ ובלאו יועמדו יחדיו לדין, או, מה שהיה סביר יותר בעיניי, שקיימת הסכמה לפיה העיתונאי והעיתון גם יחד לא יועמדו לדין. מתברר שטעיתי! הודעת הפרקליטות הבהירה כי אין כל כוונה להעמיד לדין את עיתון הארץ וכי בלאו יועמד לדין "כפוף לשימוע". עובדה זו מעלה בי את השאלה האם לא היו ב"כ הארץ חייבים להימנע מייצוגו של בלאו וראוי כי הציבור יקבל הבהרות בשאלה זו.

תגובת הארץ להודעת משרד המשפטים: "קיבלנו בצער את הודעת הפרקליטות. אנחנו משוכנעים שהשימוע לאורי בלאו יבהיר ביתר שאת שלכל אורך הפרשה הוא ביצע אך ורק את עבודתו העיתונאית ונהג כמקובל שנים בתחום הכיסוי התקשורתי של מערכת הביטחון".

לא ניתן שלא להגיע למסקנה שהארץ מנסה לשמור מרחק מאורי בלאו. הוא אינו מציין שנתן לו גיבוי מלא במעשיו, אלא מאמין שבלאו ישכנע אישית את היועץ המשפט שהוא נהג כמקובל. אם בלאו לא ישכנע שומר לעצמו עיתון הארץ [ניתן להניח שבעצת ב"כ] על האופציה לטעון שהוא הניח שבלאו פעל כמקובל ומצטער מאד לשמוע שלא כך הדבר.

מזה זמן רב נראה שהאתיקה העיתונאית בהארץ, כמו גם המיומנות המקצועית, לוקה מאד בחסר. הארץ הפקיר את בטחונה של ענת קם כמקור בכך שפרסומו הרשלני איפשר את חשיפתה ובכך שירת שלא מרצונו את האינטרס הציבורי בהעמדתה לדין, אך גם הוכיח את רמתו העיתונאית הירודה. כעת הוברר לכאורה שהעיתון ערך הסכם ששמר היטב על האינטרסים של העיתון שלא יועמד לדין, אך גם הפקיר לכאורה לגורלו את העיתונאי אורי בלאו וכל זאת בסיוע פעיל של ב"כ של העיתון, שיש לבחון היטב את ההיבט האתי בהתנהלותם.

הואיל וכל העובדות בפרשה אינן שנויות למעשה במחלוקת ואין קשיים מבחינת חומר הראיות בתיק, קשה לי לראות כיצד יוכל אורי בלאו לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה שאין להעמידו לדין, אלא אם מדובר בהצגה מוסכמת מראש שהנה חלק מהסכם חשאי בין עיתון הארץ לפרקליטות המדינה. אם כך הדבר יתעוררו שאלות קשות אחרות, אבל יוסר סימן השאלה ביחס לייצוגו של אורי בלאו בכל ההליך.