|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יום האדמה - והפוליטיקה הערבית
|
הפקעת אדמות ערביות בגליל, כדי להקים את העיר כרמיאל, הביאה להתקוממות ערבית, בעקבותיה להרוגים ופצועים ערבים. מאז מציינים ערביי ישראל את 30 במרס כ"יום האדמה", אך מאז השתנתה גם הפוליטיקה הערבית. הגיע הזמן לשינוי נוסף
|
|
יום האדמה אשתקד [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ב-30.3.1976 פרץ בישראל הזעם הערבי במלוא עוזו, ועליו גם שילמו אחר-כך המתקוממים - בהרוגים, בפצועים ובעצורים. היה זה לאחר יותר מ-28 שנה של ציונות ש"הלאימה" אדמות מאזרחי ישראל ערבים עבור "צרכים צבאיים", שאחר-כך התגלו כהכשרת שטחי מחיה עבור יהודים-"עולים" על חשבון ונגד הילידים. גם בעולם הפסבדו-דמוקרטי עוד לא קם שלטון עם "ערכים דמוקרטיים" ועם חוק שבות גזעני המייבא מהגרים על חשבון הילידים, והשמאל ברובו משמש כינור ראשון בגזענות זו! מי שמתקומם נגד השיטה הזו - הופך ל"בוגד". במשך כשלושה עשורים מנהיגה ה"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" נישול פלאחים לטובת "שינוי הדמוגרפיה". השלטון איננו מתבייש ליזום רעיונות אנטי דמוקרטיים כ"ייהוד הגליל", ומנגד קק"ל ואדמותיה חסומות לערבים.
גזילת אדמות "שטח 9" בגליל, להקמת כרמיאל, היתה הקש ששבר את גב הגמל המדוכא. הכל החל עוד בימי "חומה ומגדל" העליזים, המשיך ב"דונם פה ודונם שם", ונחתם בספרי ההיסטוריה כ"התיישבות חלוצית על חולותיה וביצותיה של ארץ ריקה". אף משטר דיקטטורי לא הצליח לשכתב כל-כך יפה את ההיסטוריה ולהיוותר עם הכינויים "דמוקרטי" ו"ליברלי", כפי שעשתה זאת הציונות.
יום האדמה ב-1976 היה לא רק התקוממות נגד המשך הגזל, אלא גם התבגרות פוליטית של ערביי ישראל. במישור העממי-פוליטי חדלה ההצבעה המסיבית למפלגות ציוניות. גם ראשי רשויות מקומיות ערביות חצו את הקווים ועברו ממפלגות ציוניות כמפלגת העבודה, מפם והמפד"ל - לאופוזיציה של חד"ש שהוקמה מיד אחר-כך. כך נהגו ג'מל טרבייה מסכנין, טריק עבד-אל-חי מטירה, רג'א חטיב מדיר-חנא ואחרים. מנגד, ידעה המפלגה הקומוניסטית, רק"ח, לקרוא את המפה, ופתחה לפני הפורשים הללו את דלתותיה - כך הוקמה "החזית לשלום ולשוויון" של חד"ש.
35 שנה אחר-כך צריכים הפוליטיקאים הערבים להמשיך ולקרוא את המפה הזו. נכון שמאז 1976 פרשו יותר ויותר ערבים מהמפלגות הציוניות, וברחוב הערבי קמו אפילו חזיתות חדשות (כרע"מ, ולימים גם רע"מ-תע"ל), אך עדיין הפיצול הפוליטי מביא להיעדרות מהצבעה של כמחצית מהציבור הערבי. בימים שבמפלגות הציוניות, מימין ומשמאל, מדברים על רשימות מאוחדות, הרי שהרחוב הערבי מפולג כבמערכות הבחירות הקודמות. אם כך יימשך המצב, נזכה שוב לראות כיצד ועדת הכנסת תפסול את רשימות בל"ד ורע"מ-תע"ל, ומי יודע מה יחליט בית המשפט הפעם לגבי בל"ד - לאחר פרשת המשט הטורקי (ובמיוחד ביחס לח"כ חנין זועבי). לבית המשפט יהיה קשה יותר לנהוג ביחס מפלה ביחס לרשימה מאוחדת ערבית, אולי גם עם יהודים דמוקרטים לא ציונים. כדאי לשלוש הרשימות הערביות, ולחוגים ערביים בלתי תלויים, לחשוב על אפשרות כזו ברצינות. מבנה כזה יגביר את העצמאות הפוליטית של ערביי ישראל, ויסיר את התלות בציונות השמאלית.
עצמאות כזו יכולה לתת לציבור הערבי אפשרות להילחם בגלוי על זכותו למדינה עם שוויון לכל אזרחיה, נגד המשך ההגירה לארצו על חשבונו במסווה הציונות, ולדרישת זכויות שוות לעם שהפך למיעוט לאומי על אדמתו. הכיבוש איננו רק מעבר ל"קו הירוק", אלא גם כלפי ערביי ארץ ישראל. שוויון זכויות וביטול "חוק השבות" אינם "השמדת ישראל", ובטח לא "השמדת העם היהודי", כפי שהציונות - על שתי גדותיה - אוהבת להציג.
|
| תאריך:
|
27/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
27/03/2011
|
|
הרב אליהו קאופמן
|
|
יום האדמה - והפוליטיקה הערבית
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מהפך 77
|
27/03/11 18:24
|
|
|
|
2
|
|
הגנן
|
27/03/11 23:34
|
|
|
|
3
|
|
פלא יועץ
|
28/03/11 00:59
|
|
|
|
4
|
|
אדי גזית
|
28/03/11 07:26
|
|
|
|
5
|
|
ע. הנביא
|
28/03/11 14:11
|
|
|
|
6
|
|
יוסילבי'ץ
|
28/03/11 14:28
|
|
בימים האחרונים אני שומע דרישה הולכת וגוברת מצה"ל וממדינת ישראל להציב את הסוללות הקיימות של כיפת ברזל להגנת אזרחי ישראל המותקפים מדי יום על-ידי ארגוני הטרור והמרצחים מעזה.
|
|
|
|
|
ההסלמה הביטחונית שמסתמנת בשבועות האחרונים, הן בגדה והן בעזה, מוסברת על-ידי דוברי הממשלה כחלק ממהלך הסתה כולל, שאנשי חמאסטן והרשות מפעילים על הציבור שלהם. לטענתם, זה מתחיל בגני הילדים, בבתי-הספר, במוסדות אקדמיים וכמובן בשיח הציבורי ברחוב הערבי. המילים מתורגמות למעשי איבה ולרצח, אומרים דוברי הימין.
|
|
|
|
|
כפי שכתב דרור אידר בטורו השבועי בעיתון "ישראל היום", אצלנו בתקשורת הישראלית יש שבוע לכל דבר: שבוע לאנגלה מרקל, שבוע לאובמה ושבוע לסרקוזי. כנראה שהשבוע - בין הטבח המזעזע באיתמר לבין הפיגוע בתחנה המרכזית בירושלים - היה זמן לרכל קצת. אז הפעם נסב הריכול על בנימין נתניהו ונסיעות משפחתו. והפעם היה מדובר בהתקפה משולבת של מספר גורמים אינטרסנטיים: חדשות ערוץ 2, עיתון ידיעות אחרונות והכתב המדיני של ערוץ 10, רביב דרוקר (תמהני מה משותף לכולם). בהתקפה הזו כולם האשימו את כולם, אבל לי - אישית - חסר עניין אחד. חסרה לי תגובתו הכנה של ראש-הממשלה לנושא.
|
|
|
|
|
קוריקולום עשיר של שף עתיר-ניסיון, המקפיד להשתמש בחומרי-גלם מובחרים ומשובחים; חלון-הצצה פתוח ושקוף אל מטבחו הפתוח והמבהיק בניקיונו; עסקית יומיומית (גם בשישי-שבת) של מסעדת-צמרת אלגנטית ומרווחת, עם אווירה נינוחה, אקוסטיקה מושלמת וחניה צמודה ללא תשלום - כל אלה פיתו אותנו, עם ציפיות שמעל ומעבר, להסב בסוף השבוע לשולחנה של מסעדת הצמרת הים-תיכונית, "מאראבו" (רחוב אבא הלל 14), שבמתחם הבורסה של רמת-גן.
|
|
|
|
|
והנה אחרי 7 השנים השמנות כנשיא המדינה, באות 7 שנים הרזות של ערעור לעליון וישיבה בכלא - דוגמת פתרון החלום של יוסף מבית האסורים. משפט קצב, היה הגון מבחינה משפטית, אך באווירה ציבורית לא הגונה, עוינת ולא מאוזנת. פסק הדין - חד-צדדי, באווירה מרשיעה ואנטי קצבית, לא מאוזנת ולא קשובה לטענות ההגנה, ראיותיה וטיעוניה המשפטיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב  אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
