האויב הערבי בישראל

היחסים בין יהודים לערבים במדינת-ישראל אינם מוגדרים הגדרה המקובלת על הכל. העובדה שיש נציגות ערבית בגופים ישראלים אינה עושה אותם ישראלים משום שהם עצמם אינם מגדירים את זהותם העיקרית כישראלים. עיתונאי ערבי בעיתון ישראלי יישאר תמיד בהגדרתו עיתונאי ערבי בעיתון ישראלי. לעולם לא עיתונאי ישראלי. כמוהו שופט ערבי בבית משפט ישראלי או חבר-כנסת ערבי בכנסת ישראל. אפילו הגדרתם העצמאית כפלשתינים החיים במדינת-ישראל אינה נכונה, משום שהם היו ויהיו תמיד ערבים נאמנים לאומה הערבית ומעולם לא היו פלשתינים, כי אין ולא היה מעולם עם פלשתיני.

ההתעקשות של אנשים לראות בערבים שהם אזרחי ישראל - ישראלים לכל דבר, היא בפירוש צביעות מטופשת שלא יכולה להיות לה השפעה על המציאות. הערבים בישראל הם מגזר נפרד, שונה ואחר מן החברה הישראלית השסועה בלאו הכי. גם המגזר החרדי בישראל "נפרד" מן החברה הישראלית, גם הוא "שונה" וגם הוא "אחר", ובכל זאת, מעמדו של המגזר החרדי קשור בעבותות לחברה הישראלית משום יהדותו, מה שאין כן במעמד הערבים. לא יועילו כל ההתפתלויות. מעבר לעובדה שיש בישראל הבדלים בין מעמדות שונים, בעיקר משום מוצאם, ההבדל הברור ביותר והכי משמעותי הוא ההבדל בין יהודים לבין הערבים. אלה ישראלים ואלה לא ישראלים בעליל.

הערבים במדינת-ישראל ובמדינות השכנות לה הם אותם ערבים והמכנה המשותף ביניהם הומוגני, נכון ואמיתי גם אם יש להם תעודות אזרחיות שונות. ישראליוּת אינה יכולה להיות מותנית בתעודה ואפילו לא בקביעת חוקים ותקנות. ישראליות היא זהות ואין בשר ודם יכול לשנות את זהותו. הזהות הישראלית היא פיתוח והמשך של הזהות היהודית. הפירוש של המילה זהות הוא "היות זה עצמו". אדם אינו יכול להיכנס לחנות ולקנות זהות כלבבו, וכל "זהות" אחרת שיעטה על עצמו תהא לעולם זהות בדויה, נרכשת ומסכה, משום שאדם אינו יכול לשנות את עצמו.

לפיכך, יש להודות, חיים להם במדינת-ישראל שני ציבורים שונים בתכלית זה מזה - יהודים מחד-גיסא וערבים מאידך-גיסא. ההבדל ביניהם הוא אמפירי. זה לא קרע כדוגמת התהום הפעורה בין השמאל לימין בישראל, דתיים וחילונים או אשכנזים וספרדים. העוינות בין יהודים לערבים טבעית לגמרי. אין צורך להצביע על בוגדנותו של עזמי בשארה, על המסיתה והמדיחה חנין זועבי או על חוצפתם של חברי-הכנסת הערביים. מבחינת הערבים, בגידה בישראל היא מעלה נעלה. הכינוי "גיס חמישי" הוא לשון המעטה וצימוּק. חבל מאוד שיש בינינו יהודים המסרבים בתוקף להכיר במראה עיניהם ובמשמע אוזניהם המוכיחים אחת לאחת מציאות ברורה וחד-משמעית: הערבים בישראל הם אויב מר מכל אויב ונכונה לנו מערכה כבדה מולו.